לפני תשעה ימים פרח גוזל העקב העיטי האחרון מקנו "אי-שם בשטחים הפראיים של ישראל". מעוף הפריחה נערך לעיניהם של צופים מרחבי הארץ, ואולי גם מחו"ל. בכך הסתיים הפרק העיקרי באחת מתוכניות המציאות המרתקות ביותר ברשת, בהנחייתו של דוקטורנט לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, גלעד פרידמן. זוהי השנה השישית לעיסוקו של פרידמן במחקר על דורסים בשפלת יהודה, והפעם נלווה למחקר בשטח שידור חי ממצלמות מעקב שהוצבו ליד קן של עקבים עיטיים וקן של חיוויאים (האחרונים עדיין דוגרים). איכות הצילום גבוהה עד כדי כך שאפשר לצפות בשידור במסך מלא יומם ולילה (בלילות מופעלת תאורה תת-אדומה). שידור ישיר מקני ציפורים קיים בישראל לפחות מאז קינון החסידות בטירת צבי בקיץ 2007, אם כי איכות השידור הגבוהה בקני העקבים והחיוויאים היא חידוש. כיום אתר viewbirds.com מקשר לשידורים ישירים ממאות קנים של ציפורים מ-85 מינים, בעיקר מאירופה ומצפון אמריקה. קנים מהווים מוקד משיכה לצילום אוטומטי בגלל ריכוז פעילותם של העופות במתחם זעיר וקבוע, לעומת רוב פעילותן המפוזרת של חיות בר חופשיות.
במחשב של כמה מהצופים (ובכלל זה המחשב שממנו נשלח הפוסט הנוכחי!) השידור הישיר מקנים מופעל ללא הפסקה במשך שבועות רצופים. מה מניע אפוא אנשים לצפות בציפורים מקננות בשידור ישיר?
מובן מאליו שהשידור הישיר מספק מידע על הציפורים המקננות. אולם עבור הקהל הרחב שמבקש ידע אורניתולוגי, השידור הישיר הוא מקור גרוע. בניגוד לכל תצפית שדה אישית, המאפשרת אפילו לחובבן לגלות תגליות מרעישות, בשידור אונליין אין אפשרות כזו. מעבר לכך, נדרשת השקעת זמן עצומה כדי להפיק מידע משמעותי מהשידור הישיר (כמה מהצופים בעקבים ספרו וזיהו את פריטי הטרף, עקבו אחר כמות המזון שקיבל כל גוזל, או אפילו הצליחו להבחין בין האם לאב?). למעוניינים במידע אורניתולוגי כדאי יותר לצפות בסרטונים שמפרסם פרידמן עם "רגעי השיא" מהימים האחרונים ולקרוא את דברי הסיכום והפרשנות שלו, או להמתין לפרסום עבודת המחקר.
מובן מאליו גם שהצצה לחייהן של ציפורים מקננות היא מרתקת ויפה כשלעצמה. אולם איכות השידור מרוב הקנים המצולמים בעולם (וביניהם קני הסיסים המתועדים כעת בישראל) נמוכה מאוד. ואפילו המצלמות המצוינות שעוקבות אחר העקבים העיטיים והחיוויאים משדרות בעיקר המתנה שקטה וריקה מאירועים מוגדרים. גם מבחינה זו כדאי אפוא להמתין לסרטוני הסיכום של פרידמן, או פשוט לצפות בסרטי טבע מסורתיים.
אנשים היושבים דקות ואולי שעות מול המסך בשידור ישיר לא היו מעלים על דעתם להקדיש תשומת-לב דומה לאותה הקלטה עצמה לאחר שנים, שבועות או אפילו דקות. יש משהו מושך בצפייה בזמן אמיתי. אבל מה זה בדיוק? במידה רבה מדובר באותם גורמים המושכים אנשים לתוכניות מציאות מסוג "האח הגדול". אמנם תוכניות טלוויזיה כאלה מלוהקות ומבוימות לעילא במאמץ לעורר אירועים מעניינים, ומשתתפים בהן אנשים המודעים לחשיפתם ומשתוקקים אליה. מובן מאליו שתופעות אלה כמעט שאינן קיימות במעקב אחר ציפורים (אמנם העקבים העיטיים עברו מעין אודישן: הזוג המצולם הוכיח את יכולתו כמקנן מוצלח במיוחד לפני שנבחר למעקב המצולם).
במובן זה, השידור ממצלמות המעקב שליד הקנים דומה יותר לשידור ממצלמת מעקב אקראית. מצלמות כאלה מפוזרות בעולם במיליוניהן, וחלקן נגישות יומם ולילה באינטרנט. אתר insecam.org, למשל, מציע גישה לכ-20,000 מצלמות ברחבי העולם – בעיקר מצלמות שהותקנו למטרת בטיחות, ושהגישה אליהן חופשית או כמעט חופשית. אולם השידורים הישירים האלה כמעט שאינם מושכים קהל. אם מישהו טורח לצפות בהם שלא למטרת פיקוח ביטחוני, זהו ודאי אדם מן הסוג שמפניו אמורות המצלמות להגן. המפקח והעבריין גם יחד הם אנשים יחידים ולא קהילות, ואילו הצפייה בשידורים ישירים של ציפורים מקננות היא פעילות קהילתית, בדומה לצפייה ב"האח הגדול": חשוב להביט במסך בזמן אמיתי הן כדי להשתייך לקהילת הצופים והן כדי שאפשר יהיה להחליף חוויות והבחנות כשההתרחשות עדיין טרייה.
עם זאת, אנשים מרותקים לתוכניות מציאות גם משום שיש משהו ייחודי בחומר המצולם עצמו. תיאורטיקנים של התחום מדגישים, למשל, שבתוכניות כאלה נחשף מידע מיוחד על תכונות האופי של אנשים ועל התנהגותם, כחומר-גלם ייחודי לפרשנות ולשיפוט. מידע כזה על אנשים מתגלה רק בזכות מעקב מדוקדק אחר תגובותיהם לתנאי לחץ מוגדרים היטב, מן הסוג שמתקיים בתוכניות.
האם גם הצפייה בעקבים ובחיוויאים מקנה ידע כזה? במידה רבה כן. הרבה מהמידע שמושך את תשומת-לבם של הצופים בשידור אינו חשוב למחקר האורניתולוגי. בדומה לצופי "האח הגדול", גם צופיו של קן העקב העיטי עקבו בדריכות רבה אחר תגובות המשפחה למצבי לחץ, כגון התחרות בין הגוזלים על מזון או ההתקפות הליליות מצד האוח השכן. אמנם כמות המגיבים בכתב באתר השידור לא הגיעה למסה הקריטית שנחוצה לדיון פעיל, אולם התגובות הכתובות מראות היטב שהצופים אינם תופסים את העקבים במונחים זואולוגיים מובהקים, וכך אפילו בדיווחיו ה"רשמיים" של הזואולוג. העקבים אינם נחשבים כמקרים פרטיים של מין ביולוגי בפעילותו הטיפוסית, והמעקב אחריהם אינו מסתכם בבירור עובדתי נטול-פניות. אדרבה, הצפייה בעקבים רצופה בהערכות של תרחישים אפשריים, היא מפעילה תגובות רגשיות מוחצנות ונלוות אליה הערכות שיפוטיות בלתי פוסקות כגון חרדה, אכזבה, דאגה, התפעלות וגאווה. כמו משתתפי תוכנית מציאות אנושיים, גם העקבים נתפסים כאינדיבידואלים ייחודיים, והאירועים בחייהם נתפסים כייחודיים. אם הכללות היו לב העניין, כמקובל בזואולוגיה כענף מדעי, סיכומי המחקר הם אלה שהיו צריכים לרגש אותנו. אולם ייחודם של החיה האינדיבידואלית ושל קורותיה הרגעיים מושכים יותר.
אם כן, הצופים בשידור הישיר מהקן מתפקדים פחות כחוקרים (ולו חוקרים חובבים) ויותר כעדים. צפייה ב"רגעי שיא" ואפילו צפייה בהקלטה מוקדמת מאבדות הרבה ממרכיב העדות. עבור הזואולוג המובהק, כל המידע הנחוץ על האוח שמפיל את גוזל העקב מהקן נמצא בחומר המוקלט, ואין זה משנה מתי נערכה הצפייה בהקלטה. אבל עבור צופיה של תוכנית המציאות יש הבדל מהותי בין "ראיתי שזה קרה" ובין "ראיתי את זה קורה!". הצפייה בשידורים ישירים של חיות בר מתפקדת אפוא כמצב מיוחד, שהניכור הזואולוגי כלפי חיות מתגלגל בו בסוג של התקשרות חברתית אליהן: קשר שבין כוכב ריאליטי והעד שלו.
פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 20.5.2016.
מקורות שלא צוינו בפוסט
"Mass Surveillance in the United Kingdom;" "Jennifer Ringley;" "Lifecasting (video stream);" Wikipedia, accessed 20.5.2016.
Melanie J. Martin, "Seeing is Believing: Nature Films in Patriarchal Culture,", in Animals and the Environment: Advocacy, activism, and the quest for common ground, edited by Lisa Kemmerer, chap. 9 (Routledge, 2015). (sec. "Penetrating Private Spaces")
Ms. Smith, CSO, "Peeping into 73,000 Unsecured Security Cameras Thanks to Default Passwords," CSO Online, 6.11.2014.
Kyriacos Achilleos, "Evolution of Lifelogging," 2010.
Christian Rutz, Lucas A. Bluff, Alex A. S. Weir, and Alex Kacelnik, "Video Cameras on Wild Birds," Science 318 (5851), 2.11.2007, p. 765.
Shawn L. Locke, Marie D. Cline, David L. Wetzel, and Michael T. Pittman, "From the Field: A Web-Based Digital Camera for Mremote Wildlife," Wildlife Society Bulletin 33 (2), June 2005, pp. 761-765.
גלעד פרידמן, יומן קינון – עקב עיטי – 2016, אתר הצפרות הישראלי, 6.3.2016.
משה גלעד, "האח הגדול" גרסת הציפורים: עשרות אלפים כבר צופים בשידור הישיר של עונת הקינון, הארץ, 1.5.2016.
גלעד פרידמן, מחקר מרתק על עקבים עיטיים וחיוויאים, אתר הצפרות הישראלי, 28.4.2014.
איריס בר-טל, "שם צפרים יקננו: שידור חי מקן תנשמות," בחדרי חרדים, 5.5.2009.
חסידה מאכילה ומקררת גוזליה במים, The Israeli Birding Site, 29.12.2009 [צולם באביב 2007], youtube.
ארז ארליכמן, "בשידור חי: קינון חסידות נדיר בישראל," ynet, 10.6.2007.
