ארבעה שיעורי טבע לילדי גן ויסודי: חמיסה, טפילות וכסות

  1. שיעור בנושא חמיסה לילדים בכיתות ד'-ו'
  2. שיעור בנושא טפילות לילדי גן עד כיתה ד'
  3. שיעור לחורף בנושא כסות לילדים בגיל 10-5
  4. שיעור קיץ בנושא כסות לילדים בגיל 10-5

כתבתי את מערכי השיעור האלה עבור חברת "קידום" והם כללו במקור איורים שאינם בידי עוד. הם נכתבו ככל הנראה בסביבות 1994. עריכה: ינואר 2018.


שיעור בנושא חמיסה לילדים בכיתות ד'-ו'

מטרות השיעור

–           היכרות עם נושא יחסי טפילות בין חיות גדולות: מה חומסות חיות זו מזו, מדוע הן עושות זאת, מהי חשיבות החמיסה בחייהן.

אמצעי המחשה

–           תמונות של אריה, צבוע, ברדלס, עורב אפור ובז מצוי.

–           אם מתוכננת פעילות המחשה, יש להביא לכיתה כדור.

מבנה השיעור

–           זהו שיעור במתכונת של שאלות ודיון, ללא הפעלות. הנושאים יוצגו באמצעות שאלות ודיון, במהלכו יתרום המורה מידע נוסף.

–           בכיתות שקטות וממושמעות במיוחד ניתן לנסות לקיים פעילות המחשה קצרה – זוג ילדים ינסה להציג יחסי טפילות מול כל הכיתה.

מידע הכרחי לשאלות ולדיונים (למידע נוסף ראה חומר מצולם)

טפילים הם יצורים המנצלים יצורים אחרים: כנימות המוצצות לשד של צמח, יתושים המוצצים דם של יונק, וכו'. בין חיות גדולות קיימים יחסי טפילות – בעיקר יחסי חמיסה, כלומר גזילת טרף. בניגוד לטורף הממית את הטרף וניזון מבשרו, החומס אינו ממית, אם כי פעילות אינטנסיבית של חומסים עלולה לגרום למות הקורבן מרעב. החמיסה מתבצעת בעיקר במזון שקשה להשיגו – בשר, ולעתים גם פירות וכדומה. חמיסת מזון צמחי כעלים וכעשב איננה משמעותית, מכיוון שמזון זה נפוץ יותר ופחות מזין. החמיסה משתלמת לטפיל מכיוון שקל להבחין בטורף עם טרף, ובמצב זה הטורף כבד תנועה ונוטה לוותר על הטרף בקלות – לנטוש אותו (אריה מול להקת צבועים בסוואנה האפריקאית), לשמוט אותו באוויר (בז מול להקת עורבים), או להקיא אותו בתעופה (שחפים מול שחפים אחרים). לעתים קרובות חוטף החומס את חתיכת המזון בעודה באוויר. חמיסה נפוצה בין חיות מאותו מין (עורבים, שחפים), ויש מינים המתמחים בחמיסת מינים אחרים. עופות ממשפחה הקרובה למשפחת השחפיים, החמסניים (הנפוץ שבהם נקרא חמסן טפיל) מתקיימים בעיקר מחמיסת עופות ים אחרים. בדרך כלל, החיה החומסת מסוגלת לאיים על קורבנה (צבועים החומסים ברדלס) או מציקה לו ללא הפסק (עורבים אפורים החומסים בז מצוי).

חיות גדולות מקיימות יחסי טפילות לא רק כחומסות מזון. עופות עשויים לגזול חומרי קינון זה מזה, ואף להשתמש בקינים מוכנים (בזים מצויים ובזי עצים מקננים בקיני עורבים אפורים). מיני קוקיות מטילים את ביציהם בקיני עופות אחרים, הדוגרים על ביצי הקוקייה ומגדלים את גוזליה.

נושאים לדיון ושאלות מנחות

הגדרת החמיסה ומטרותיה (25 דקות)

–           מה זה טפיל? מה ההבדל בין טפיל לטורף? מה יכולות חיות גדולות לגזול זו מזו? (בעיקר אוכל). כיצד נקראת פעולה זו? (חמיסה).

–           האם פרות חומסות עשב זו מזו? (לא). מדוע? האם ראית פעם כמה חתולים (או כלבים) מנסים לחטוף מזון זה מזה? מה אוכלים חתולים וכלבים, ומה מאפיין את מזונם בניגוד למזונה של פרה? מה קל יותר לחיה להשיג, לדעתך – עשב או בשר? מה משביע ומזין יותר? מדוע, אם כן, טפילים חומסים בעיקר בשר ולא מזון צמחי?

–           איזה מזון צמחי עשויים טפילים מסוימים לגזול בכל זאת? האם הם יחמסו עשב ועלים? (לא). ופירות? (כן). מה ההבדל בין שני סוגי המזון הללו – מבחינת ערכם התזונתי ומבחינת זמינותם?

–           המורה יכין על הלוח שלוש רשימות, על פי שמות חיות שייתנו הילדים: 1. לא חומסים ולא נחמסים; 2. נחמסים; 3. חומסים.

הרשימה אינה צריכה להתבסס על היכרות עם התנהגותן של החיות בנושא זה, אלא על הבנת העקרונות שלעיל – מהי חמיסה ומדוע חיות חומסות מזון זו מזו. יש לעודד את הילדים לציין שמות של חיות בגדלים שונים ובבתי גידול שונים (כולל מים ואוויר). יש לפתח דיון בשאלות: כיצד קבעתם אילו חיות שייכות לרשימה מסוימת? לפי גודל? מזון? התנהגות? מבנה? האם חיות מסוימות מופיעות ביותר מרשימה אחת?

טורף קטן וטורף גדול (25 דקות)

–           כיצד חומסים צבועים את טרפו של ברדלס? (בדרך כלל לא נוצר כל מגע בין החיות. הברדלס מפסיק לאכול כשהצבוע רחוק ממנו, מושמעות נהמות איום הדדיות, ונסיגה של הברדלס). האם מתרחש ביניהם קרב? האם שני מיני הטורפים נוהגים זה בזה בדומה לדרך שבה הם נוהגים בטרף? מדוע? מה ההבדל?

–           מה יקרה לברדלס שטרפו נחמס ממנו? מה יקרה לו אם טרפו נחמס ממנו במשך כמה ימים רצופים? (רעב וסכנת מוות).

–           (בכיתות מתאימות ניתן לנצל את הנושא הבא לפעילות המחשה. דרושים שני מתנדבים: על גבו של האחד יונח תיק גדוש בספרים, והוא ינסה להחזיק בכדור ולהתחמק מהשני, שיפעל ללא תיק. אפשר לחזור על פעילות זו עם זוגות אחדים).

מה יכול ברדלס לעשות כדי להתחמק מצבועים? האם הוא יכול לברוח עם הטרף? (אם לא נערכה פעילות יש לשאול – האם ניסיתם פעם לשחק בכדורסל עם ילקוט מלא בספרים על הגב?) האם הצלחתם להתחמק כראוי משחקני הקבוצה היריבה? האם קל יותר לחטוף מכם את הכדור? מהי המסקנה – האם יכול הברדלס לברוח עם הטרף?

–           אילו יכולתם, מה הייתם מציעים לברדלס לעשות כדי להתחמק מצבועים ומאריות? לזלול מהר? להחביא את הטרף? (ברדלסים לא עושים זאת, אך כלבים טומנים אוכל באדמה ונמרים מטפסים עם הטרף על עץ).

–           אילו היית ברדלס, האם היית נלחם על הטרף עם צבוע הגדול ממך? מה היית חושש שיקרה לך? ואילו היו אתך עוד שניים-שלושה ברדלסים, האם היית מתנהג אחרת? מה היה גורם לך להסתכן במיוחד? (רעב, הצורך להאכיל גורים).

קבוצות טורפים חומסות (25 דקות)

–           ברדלסים חיים לרוב לבד. הצבועים גדולים יותר, והם חיים בלהקות. האריות, הגדולים ביותר, חיים בלהקות קטנות יותר. ממי מבין המינים הללו הכי קל לחמוס טרף? ממי הכי קשה? מהו היתרון של האריות על פני שאר המינים? האם גודל גוף וכוח מספיקים כדי להתמודד עם צבועים? מהו היתרון של הצבועים על פני האריות?

האם קבוצה של חתולים נהנית מיתרון דומה ביחס לכלב יחיד? (לא). מדוע? (הקשרים החברתיים בין החתולים רופפים). ציינו שמות של חיות הנהנות, לדעתכם, מיתרון הלהקתיות ביחס לטורפים גדולים יותר (יש לשים לב לכך שמינים מתלהקים רבים, כגון מינים שונים של דגים ועופות, אינם נלחמים כלהקה, ופרטים בלהקה אף חומסים מזון זה מזה). מה מאפיין חיות הנלחמות כלהקה? (קיומה של מטרה משותפת קבועה – טרף גדול, טורף גדול ונפוץ, מצבור מזון גדול, מושבת קינון וכו').

–           מה חשוב יותר לדעתכם, גודל וכוח, או מספר גדול של חברים בלהקה? בחרו זוגות של מינים חומסים ונחמסים, ונסו להעריך כמה פרטים ממין אחד דרושים כדי להתמודד עם מספר מסוים של פרטים מהמין השני.

חמיסה בין ציפורים (15 דקות)

–           מה ההבדל בין אריה החומס טרף מצבוע, לציפור החומסת טרף מציפור? מי מהם יכול לבצע להטוטי התחמקות ביתר קלות? האם צבוע יכול לעזוב לרגע את הטרף ולהילחם? מה יקרה לטרף באותו רגע? ומה יקרה לטרפה של ציפור אם היא תשתמש ברגליה ובמקורה ללחימה תוך כדי מעוף?

–           האם ראיתם פעם בזים מצויים צדים? מה הם צדים? (בעלי חוליות קטנים ופרוקי רגליים גדולים). האם עורבים אפורים ניזונים, בין השאר, מחיות דומות? האם ראיתם פעם עורבים המציקים לבז?

–           מי מצוי יותר באזור מגוריכם, עורבים או בזים? האם למספר הציפורים מכל מין יש השפעה על יכולתם של העורבים לחמוס את הבזים? (בחלקי הארץ שיש בהם עצים, העורבים מצויים יותר ומתלהקים. עובדה זו מקילה עליהם לחמוס).

עבודה לבית

טורפים וחומסים

לפניך שלושה איורים של טורפים המחזיקים בצבי.

מי צד את הצבי?     ____________

מי חמס אותו?       ____________

מי חמס אותו מהחומס? ___________

סדר את האיורים על פי סדר ההתרחשויות, וכתוב על כל איור את המספר המתאים. נסה להיעזר בספרים העוסקים בחיות, או באנציקלופדיה.

מי יכול לחמוס את החיה הגדולה ביותר מבין השלוש? צייר איור רביעי שיתאר זאת. (תשובות מעבר לדף)

תשובות:

הטורף הקטן והמנוקד הוא ברדלס, הטורף המפוספס הוא צבוע, והגדול ביותר הוא לביאה.

את הלביאה יכולה לחמוס להקה של צבועים.


שיעור בנושא טפילות לילדי גן עד כיתה ד'

מטרות השיעור

–           הכרת פעילותם של טפילים זעירים, הסכנות הטמונות בהם לבני-אדם ודרכי ההתגוננות מפניהם.

אמצעי המחשה

–           תמונות של אנפית בקר או נקאי בפעולה.

–           תמונות של יתושים, פרעושים, כינים וכו'.

–           ציורים קטנים עם כתוביות של יתושים, כינים, ביצי כינים, זבובים, פרעושים, קרציות, תולעים.

–           עבור הפעלה לילדי גן וכיתה א': עפרונות איפור צבעוניים, בעיקר בצבעי אדום, ורוד וכתום. כדאי להצטייד גם בכל הצבעים האחרים. יש להכין חומרים להסרת הצבע מהגוף.

מבנה השיעור והתאמה לקבוצות גיל

–           השיעור מתחלק לשתי רמות:

–           לילדי גן וכיתה א' (וילדי כיתה ב' ו-ג' בעלי כושר ריכוז נמוך) תיערך הפעלה באמצע השיעור. ההפעלה תימשך עד כ-45 דקות. כדי לפנות זמן עבור הפעילות, יצמצם המורה בדיון ובשאלות, בהתאם לעיקרון הבא: ויתור על העברת ידע ועל הבנה עיונית לטובת שאלות הקשורות בגוף ובהתנסות אישית.

–           לילדי כיתה ב' עד ד' ייערך שיעור במתכונת של שאלות ודיון, ללא הפעלה, על פי לוח הזמנים המפורט בהמשך.

מידע הכרחי לשאלות ולדיונים (למידע נוסף ראה חומר מצולם)

טפילות היא צורה של חיים משותפים בין יצורים חיים, כשיצור אחד (הטפיל) מתקיים על חשבון יצור אחר (הפונדקאי) מבלי להמית אותו. הטפיל שוכן בגוף הפונדקאי (תולעים) או מחוץ לו (יתושים). מרבית הטפילים ניזונים מרקמות או מחומרים חיוניים שבגוף הפונדקאי. כאשר שני היצורים נהנים משיתוף הפעולה, מוגדר הקשר כסימביוזה (אנפיות בקר וזרזירים הנחים על גבו של בקר טורפים טפילים זעירים המציקים לו, הנקאי מנקה שיני דגים גדולים משאריות). קיימים טפילים החיים בגוף הפונדקאי מבלי לעורר סימני מחלה. אחרים – תולעים שונות – גורמים לאיבוד דם, פגיעה ברקמות והרעלה. מרבית הטפילים הגורמים למחלות אינם גורמים למות הפונדקאי, אולם בתנאים מסוימים יכולים חיידקים ונגיפים לגרום לתמותת הפונדקאי. אפילו עלוקות ויתושים יכולים להמית יונקים גדולים מאובדן דם בתנאים מסוימים. זבובים ויתושים משמשים בעצמם כפונדקאים לחיידקים ולנגיפים הנמצאים על גופם ובהפרשותיהם, וכך להעביר מחלות מסוכנות לחיה שהם עוקצים, או דרך זיהום המזון שנגעו בו. טפילים רבים מסוגלים להתקיים או לקיים חלק ממחזור החיים שלהם רק בגופו של פונדקאי מסוים (תולעים שונות). נגד טפילים מסוימים מתגונן הגוף ע"י חיסון טבעי (נגיפים וחיידקים). נגד אחרים ניתן להתגונן באמצעות ריסוס והדברה ישירה, הדברת פונדקאים מעבירי מחלות (חולדות), הרס תנאי המחיה של הטפיל או פונדקאי מעביר מחלות (ייבוש ביצות), שימוש באויבים טבעיים של טפילים (טורפי זחלים), הרתחת מזון ומשקה ושמירה על ניקיון.

גם צמחים משמשים כפונדקאים לטפילים. הצרעפציתים (משפחה של צרעות) מטילים ביצים לתוך הצמח, בתוכן מתפתחות נקבות, בתוך מבנה הקרוי עפץ. הכנימות מוצצות את לשד הצמח. מושית השבע (פרת משה רבנו) טורפת כנימות.

נושאים לדיון ושאלות מנחות

הגדרת הטפילות ומטרותיה (15 דקות)

–           מה זה טפיל? מה עושה טפיל ליצור שהוא נטפל אליו? מי מהם גדול יותר בדרך כלל? האם הטפיל מנסה להרוג את היצור אליו הוא נצמד? (לא, הרג יחסל את מקור המזון שלו). האם טפילים נטפלים רק לחיות גדולות? (לא, הזעירים שבהם נטפלים גם לחיות קטנות מאוד, וקיימים טפילי צמחים רבים).

–           כיצד נקראת החיה שאליה נטפל הטפיל? (פונדקאי).

–           האם עכביש החי בחדר הוא טפיל? (לא). האם העכביש נצמד לגופנו? האם כל יצור קטן הנצמד לגופו של יצור גדול הוא טפיל? (לא). האם חיפושית העומדת על חולצתך או על ידך היא טפילה? (לא). ציינו שמות של יצורים קטנים שהם טפילים, ושמות של יצורים שאינם טפילים.

–           האם יתכן שחיה קטנה תועיל לחיה גדולה שהיא נצמדת אליה? (כן). כיצד נקרא קשר כזה? (הדדיות, שיתוף פעולה, סימביוזה). אם רואים ציפור לבנה (אנפית בקר) עומדת על גבה של פרה, מדוע היא עומדת שם לדעתכם? האם הפרה תנסה לגרש את הציפור? (לא).

טפילים על פני גופנו (30 דקות)

–           אילו טפילים אתם מכירים? (יתושים, זבובים, כינים וקרציות). כיצד מגיעים לגופנו יתושים וזבובים? וכינים? האם כינים חיות בנפרד מגופנו, בשדות או על עצים? (לא). והטפילים האחרים? (כן). האם הם יכולים להתקיים ללא הפונדקאי? (לא). למה? (הוא מקור מזון חיוני עבורם, אם כי לא בלעדי, בשלב מסוים בחייהם).

–           על אילו חלקים בגוף נעמדים טפילים שונים? מה הם מחפשים על עורנו? (בעיקר דם, וזיעה). מה הם עושים בדם (ניזונים ממנו). כיצד הם יכולים להגיע אל דמנו? היכן נמצא החדק? מהי עקיצה? האם די בהחדרת החדק לעור כדי להשיג את הדם (יש צורך גם לשאוב אותו).

–           מתי אנו יודעים שהותקפנו על-ידי יתוש? מה אנו חשים כאשר הוא נועץ בנו את חדקו? כיצד אנו מגיבים? מה קורה למקום העקיצה כאשר מגרדים אותו? מדוע העקיצה מגרדת כל-כך? (בנוסף לדקירה, היתוש מפריש חומר שמונע את קרישת הדם. פעולת הגירוד שלנו אף מגבירה את זרימת הדם).

–           אילו עקיצות כואבות יותר מעקיצות של יתושים וזבובים? (דבורים, צרעות). מדוע עקיצתם כואבת כל-כך? (ארס, להב משונן).  האם מישהו מכם זוכר עקיצה כואבת במיוחד? באיזה חלק בגופם נמצא העוקץ? האם ראיתם פעם עוקץ של דבורה לאחר העקיצה? האם דבורים וצרעות הן טפילים? אם כך, למה הן עוקצות אותנו? (כהגנה. הצרעות משתמשות בעקיצתן גם לציד יצורים קטנים).

הפעלה בציור לילדי גן עד כיתה א' (עד 45 דקות)

–           יחולקו עפרונות איפור צבעוניים והילדים יתבקשו לצייר על גופם עקיצות. יש לדייק בצבעי העקיצה, בגודלה ובצורתה. יש לבחור את המקום הנכון בגוף לעקיצה, מתוך ניסיונו של הילד. ניתן לעבוד בזוגות, אם העקיצה המבוקשת נמצאת במקום שקשה להגיע אליו לבד.

–          במהלך העבודה ישאל המורה את הילדים מהו היצור שעקץ אותם אם ראו אותו, מה חשו, כמה זמן ארך הדבר וכיצד טיפלו במקום הפגוע. אם הסיפורים מעניינים, אפשר לחזור עליהם מול הכיתה כולה לאחר תום העבודה.

–           אם נוכחות ה"עקיצות" מפריעה לריכוז, אפשר להסיר אותן לקראת המשך השיעור.

סכנות הנשקפות מטפילים והתגוננות מפניהן (30 דקות)

–           איזה נזק גורמים לנו טפילים מוצצי דם? (הטרדה, איבוד דם). האם איבוד הדם שגורמים טפילים אלה הוא מסוכן? (בתנאים הנפוצים בארץ אין כל סכנה כזו לבני-אדם).

–           מהן הסכנות הגדולות יותר הנשקפות מטפילים כאלה? (העברת מחלות). כיצד יכול יתוש או זבוב להעביר מחלה? (הוא נושא על גופו חיידקים ונגיפים, ומחדיר אותם לדם). האם זבוב הנוגע במזוננו יכול להעביר מחלות? (כן). כיצד? (הוא מעביר חיידקים ונגיפים למזון). האם היתושים והזבובים העוקצים אותנו מעבירים מחלות מסוכנות? (בדרך כלל לא, אך יש לכסות מזון).

–           כיצד מתרבים טפילים? היכן מטילים יתושים את ביציהם? כיצד ניתן להשמיד ביצי וזחלי יתושים רבים בבת אחת? (במקווה המים בו הם מטילים). כיצד ניתן למנוע את התרבותם? (ייבוש מקווי מים עומדים).

–           האם טיילתם פעם במקום שיש בו יתושים וזבובים רבים יותר מאשר במקום מגוריכם? האם הצלחתם להיפטר מהם? מה עשיתם? מהן שיטת ההתגוננות המקובלות מלבד שימוש במחבט זבובים ובכרית? (משחה דוחת יתושים; כילה).

–           כיצד מתרבות כינים? האם ניתן להרחיק אותן ואת ביציהן מהראש? (מסרק כינים, תספורת). באיזו שיטה נוספת משתמשים לחיסול הכינים? (שמפו הממית את הביצים).

–           האם טפילים קיימים על פני העור בלבד? אילו טפילים קיימים בתוך הגוף? (תולעים במערכת העיכול). כיצד הן חודרות לגוף? (דרך מזון מזוהם). כיצד נשמרים מפניהן החקלאים המגדלים את המזון? (הדברה). כיצד נשמרים מפניהן בבית? (רחיצת פירות וירקות והריגה באמצעות בישול).

טפילים בחיות בית (15 דקות)

–           האם כלבים וחתולים סובלים מטפילים? על גופו של מי יש טפילים רבים יותר – על גופנו או על גוף הכלב? מדוע? מי מתנקה טוב יותר – אנו או הכלב? על מי נוח יותר לטפילים להסתתר? (פרוות הכלב). מי חשוף יותר לטפילים הבאים מהקרקע? (חלק ניכר מגופו של הכלב בא במגע עם עשבים וכו').

–           מהם הטפילים הנפוצים שנתקלתם בהם על חיות בית? (קרציות ופרעושים). האם חיות בית? האם נראה שהחיות סובלות מהטפילים? כיצד הן מגיבות? כיצד ניתן לשמור עליהן מטפילים? (איבוק וטיפול וטרינרי).

–           האם חיות יכולות להעביר אלינו את הטפילים שלהן? האם הטפילים שלהן מסוכנים לנו? (בחלקם אף יותר מאשר לחיה עצמה). כיצד נשמרים מפני הידבקות? (טיפול וטרינרי בחיה, ורחיצת ידיים לאחר כל מגע).

עבודה לבית

לפניך ציורים של יצורים קטנים, חלקם טפילים.

גזור כל יצור וחלק אותם לשתי קבוצות: טפילים ולא טפילים. הדבק את שתי הקבוצות על דפים נפרדים וכתוב כותרת בראש כל דף.

צייר סביבה מתאימה לכל קבוצה.

בהצלחה!


שיעור לחורף בנושא כסות לילדים בגיל 10-5

את השיעור יש לקיים ביום קר

מטרות השיעור

–           הבנת תפקידה של כסות כאמצעי להגנה מפני קור.

–           הבנת המושגים "בידוד" ו"פיזור חום" ויישומם על נושא הכסות.

–           הכרת חומרים מבודדים, מלאכותיים וטבעיים, והבנת דרכי פעולתם.

חומרים ואמצעי המחשה

–           להניח על שולחן אחד פריטי לבוש רבים (חלק מהבגדים אפשר לבקש מהילדים להביא מראש, או להשתמש בבגדים העליונים שעליהם) – מכנסיים ארוכים, גרביים, סוודר, כובע צמר, כובע גרב, כפפות, מחממי אוזניים.

–           שפופרת או צנצנת וזלין.

–           שקיות ניילון קטנות כמספר הילדים בכיתה.

–           יש להכין בצד כלי (בגודל סיר) עם מים, וגרב צמר שאפשר להרטיבו.

–           תמונות גדולות של יונק פרוותי כגון שועל.

מבנה השיעור והתאמה לקבוצות גיל

–           מרבית השיעור מבוסס על הפעלות של הילדים בתחושות הקשורות בגוף. ההפעלות מלוות בדיון, שהמורה יפתח על-ידי העלאת שאלות.

–           משך הפעילויות המוצעות להלן מסתכם ב-110 דקות, ולכן המורה יבחר מתוכן את הפעילויות המתאימות לו ל-90 דקות. הערכות הזמן מתאימות לכיתות שאינן סובלות מבעיות משמעת מיוחדות.

את השיעור ניתן לחלק לשלוש רמות:

–           גן וכיתה א' – יש למעט בהסברים שאינם קשורים ישירות בפעילויות (כגון הגדרת מושגים ודיון על חיות בטבע).

–           כיתות ב'-ד' – כל הפעילויות מתאימות.

–           כיתות ה'-ו' – יש לקיים את הפעילויות במהירות ולהאריך בדיון. כמו כן, הילדים יתבקשו במקומות מסוימים להגות בעצמם ניסויים, על פי הנתונים שמספק השיעור.

הפעלות ושאלות לדיון עליהן

הגדרת כסות מחממת – הפעלה עם בגדים (20 דקות)

–           מהו החומר (הרקמה) העוטף את גופנו? האם העור עוטף את כל גופנו? מהו עוביו של העור? האם עור בלתי מכוסה יכול להגן עלינו מפני הקור בחורף? האם אנו מסתפקים בהגנתו של עור, או שאנו משתמשים בכסות נוספת?

–           באילו חומרים נוספים אנו נוהגים להתעטף? איזה בד משמש ליצירת תחתונים וגופיות? איזה בד משמש לכיסוי הרגליים? כפות הרגליים? כפות הידיים? הראש? האוזניים? ליצירת סוודרים ומעילים? ליצירת נעליים? – בתשובה לכל שאלה יצביעו הילדים על בגד שהם לובשים באותו רגע ויקראו בשמו של החומר ממנו עשוי הבגד.

–           כל ילד יקבל וילבש פריט לבוש כלשהו מהפריטים שעל השולחן.

–           מה אנו חשים כאשר אנו עטופים בבגדים הללו? מהיכן נובע החום שאנו חשים? האם זהו חום המגיע מבחוץ – מתנור או מהשמש? האם הבגד הוא שיוצר חום? האם זהו חום הגוף?

בגדים כאוצרי חום – הפעלות עם בגדים (25 דקות)

–           אם לא קר בכיתה, יש לכבות תנורים ולפתוח חלונות, או לצאת לחצר.

–           שימו כף יד אחת בצדו הפנימי של הבגד וכף יד שנייה על עורכם תחת הבגד. השוו בין חומו של הבגד לחום עורכם. האם יש ביניהם הבדל? האם ההבדל גדול? (כיתות ה'-ו' יתבקשו להציע המשך פעילות על פי עיקרון זה).

–           הניחו כף יד אחת על צדו החיצוני של הבגד, וכף יד שנייה על עצמים בסביבה כגון שולחן או קיר. השוו בין חום הבגד לחום העצם החשוף. האם יש ביניהם הבדל? האם ההבדל גדול?

–           געו בחלקו הפנימי של הבגד העליון שלבשתם ובחלקו החיצוני, האם הם חמים באותה מידה? איזה חלק חם יותר? האם ההבדל גדול? אם ההבדל אינו גדול, געו בחלק הפנימי של חולצתכם ביד אחת, ובחלק החיצוני של מעילכם ביד השנייה. מדוע הבגד הפנימי חם יותר? מהיכן נובע חומו של הצד הפנימי של הבגד? האם יש קשר בין חום פנים הבגד לחום הגוף? האם הבגד מאפשר לחום הגוף להתפזר בסביבה? מהו התפקיד שממלא הבגד עבורנו? (שמירה על חום, בידוד).

–           מה היה קורה לחום הגוף אלמלא לבשנו את הבגד? – הסירו את הבגד העליון שלבשתם. האם צדו הפנימי של הבגד ממשיך להיות חם? לאן נעלם החום?

–           הפשילו שרוול אחד. כל ילד יבדוק את הילד שלצדו – איזו זרוע חמה יותר, הזרוע שנחשפה לאוויר או הזרוע שנשארה עטופה (יש לגעת תחת השרוול המכסה)? לאן נעלם החום של הזרוע החשופה?

פיזור חום ובידוד – הפעלה עם שקית ניילון (20 דקות)

–           כיצד חום מתפזר? האם ראיתם פעם אוויר חם מתפזר בתוך אוויר קר? מה קורה כאשר אנו נושפים אוויר ביום קר – אם קר מספיק, אפשר לנסות לנשוף. מה אנו רואים? היכן ניתן לראות אוויר דומה לאוויר הנפלט מהפה? (אדים הנפלטים מקומקום רותח. בשני המקרים מדובר באוויר חם המעורב באדי מים).

–           מה חם יותר, האוויר הנפלט מהפה או האוויר שמסביב? לאן נעלם האוויר החם כעבור רגע?

–           כל ילד יקבל שקית ניילון (ילדי כיתות ה'-ו' ינסו לנחש מהו הניסוי המיועד).

–           נשפו לתוך השקיות (כשהן ריקות מאוויר) עד שיתמלאו באוויר וסגרו את השקיות. האם הצלחנו לכלוא בשקית את האוויר שפלטנו? האם הוא יכול לברוח דרך הניילון? האם אדי המים נשארו בשקית? האם השקית רטובה מבפנים כעבור רגע? האם החום יכול לברוח דרך הניילון? האם הצלחנו לכלוא בשקית את החום שפלטנו? האם השקית עדיין חמה כעבור רגע? לאן נעלם החום?

–           המשך השיעור ייערך בכיתה. אפשר לסגור חלונות.

–           לפי המהירות שבה התקרר האוויר שבשקית, האם ניתן להסיק שהניילון מבודד חום היטב? מה לדעתכם מבודד חום טוב יותר, הניילון או הבגדים שלכם? מדוע הבגדים מבודדים חום טוב יותר? אילו מן הבגדים מבודדים חום טוב יותר? מדוע? האם העובי לבדו מספיק? מה מבודד חום טוב יותר – ג'ינס או צמר?

בידוד מפני מים וחום – הפעלה עם מים (15 דקות)

–           חלק מן המעילים מצופים בפלסטיק או בניילון. אם ניילון אינו מבודד חום היטב, למה עושים ממנו בגדים? (כיתות ה'-ו' יתבקשו להציע ניסוי לבדיקת תפקידו של ניילון לעומת צמר).

–           המורה יבקש מתנדב. המתנדב יגרוב גרב צמר על ידו האחת ושקית ניילון על השנייה. לאחר מכן יטבול את שתי ידיו במים.

–           מפני מה מבודד הניילון? במה הוא טוב יותר מצמר? האם בגד המגן מפני מים, מגן גם מפני קור? מה יקרה כעבור כמה דקות – איזו  יד תהיה קרה יותר? (אפשר לשאול את הילד המבצע את הניסוי). אילו השארנו במשך כמה שעות את גרב הצמר הרטובה, מה היה קורה ליד? כיצד ניתן להגן מפני קור ומפני רטיבות בבגד אחד? (צמר מבפנים וניילון מבחוץ).

–           האם בגדי החורף מגינים מפני קור ומים בלבד? מתי קר יותר, כאשר האוויר עומד או כאשר נושבת רוח? אילו סוגי בד אינם מגינים היטב מפני רוח? מה טוב יותר להגנה מפני רוח, בד צפוף או בד עם מרווחים גדולים בין חוטי האריג? הצביעו על בגדים המגינים היטב מפני רוח ועל בגדים שאינם עושים זאת כראוי.

פרווה – התבוננות ביונק (20 דקות)

–           האם חיות יכולות לחיות בקור כמונו? כיצד הן מתגוננות מפניו? האם הן יכולות להתעטף ביריעות של בד או צמר? האם הן מכוסות בעור? האם העור שלהן דומה לעור שלנו?

–           מראים תמונות של שועל (או יונק פרוותי אחר). מה מגן על השועל בדומה לבגדים המגינים עלינו? האם יש לו עור מתחת לפרווה? האם יש על גופנו שיער הדומה לפרווה שלו? מה ההבדל בין השיער שלנו לפרווה שלו? היכן השיער שלנו צפוף ביותר? האם לשועל יש ריכוז שיער דומה? האם השיער שעל גופנו יכול לבודד חום? האם פרוות השועל יכולה לבודד חום? להגן מפני רוח? ומפני רטיבות?

–           אם פרווה מבודדת היטב מפני קור, האם ניתן להשתמש בה להכנת בגדים עבור בני-אדם? מה קרה לחיה שהשתמשו בפרוותה ליצירת בגד? האם ניתן להשתמש בשיער של חיה מבלי להרוג אותה? ממה עשוי צמר? חפשו והצביעו על בגדים מצמר. מה קרה לכבשה שגזזו מעליה את הצמר? איך היא מתמודדת עם הקור? האם יש חומרים מלאכותיים שאפשר להתגונן מן הקור בעזרתם? (סיבים סינתטיים). חפשו בגדים כאלה והצביעו עליהם.

–           האם כל החיות מכוסות בפרווה? במה מכוסים עופות? האם עופות פעילים במקומות קרים? (כן). האם הנוצות הן מבודדות טובות? (כן). במה מכוסים נחשים? האם נחשים פעילים במקומות קרים? (לא). האם קשקשים הם מבודדים טובים? (לא).

–           האם לחיות יש פרווה שונה בחורף ובקיץ? מה מחמם יותר, פרווה ארוכה או קצרה? באיזו עונה תהיה לחיות פרווה ארוכה יותר? אם יש לכם חתול, האם הרגשתם את ההבדל בין פרוות החורף לפרוות הקיץ? היכן תהיה לחתולים פרווה ארוכה יותר, באזור חם או באזור קר? היכן יש לחתולים פרווה ארוכה יותר, בירושלים או בתל-אביב?

שומן כמבודד חום – הפעלה עם וזלין ומים (10 דקות)

–           כלבי ים חיים באזורים קרים מאוד ושוחים במים קפואים כמעט. האם הם מכוסים בפרווה ארוכה? בנוצות? האם הם היו מסוגלים לחיות בקור אילו היה להם עור דק כמו שלנו? כיצד הם מתגוננים בכל זאת מפני הקור? (שכבה עבה של שומן מתחת לעור). אם כלבי ים עמידים בפני קור, האם אנשים שמנים עמידים בפני קור יותר מאנשים רזים?

–           האם אנו יכולים לכסות את עורנו מבחוץ בשומן כחומר מבודד מפני קור (תושבי אזורים קרים ושחיינים עושים זאת). אילו הייתם צריכים לצאת לשחייה ארוכה מאוד, במה הייתם בוחרים להתכסות – בחרו מתוך החפצים שלפניכם (וזלין). (ילדי כיתות ה'-ו' ינסו להמציא ניסוי לבדיקת יעילותו של שומן כמבודד).

–           לסיום השיעור יכולים הילדים למרוח וזלין על אצבע אחת ולטבול אותה במים עם אצבעות אחרות. אילו מבין האצבעות חשה בקור חזק יותר?

עבודה לבית

היצור שלפניך, שלומפ שמו, הגיע מכוכב מ.ז.-15, הידוע גם כ"כוכב מיזוג אוויר". על כוכב זה לא חם מדי ולא קר מדי, אין גשם ואין רוח, ולכן אין ליצורים השוכנים בו כסות מגן.

שלומפ חסר המזל נחת באלסקה הקרה, והוא זקוק בדחיפות לבגד חם. הכינו לו בגד מחתיכות של בד, צמר, עור, ניילון, בד סינתטי, שומן או כל חומר אחר הנראה לכם מתאים. אל תשכחו – שלומפ זקוק להגנה מפני קור, מפני רוח ומפני רטיבות!

את החומרים גזרו באופן שיתאימו למבנה גופו של שלומפ, והדביקו אותם בדבק.

בהצלחה!


שיעור קיץ בנושא כסות לילדים בגיל 10-5

את השיעור יש לקיים בצהרי יום חם

מטרות השיעור

–           הבנת פעולתה של כסות כהגנה מפני חום וקרינת השמש.

–           הכרת והבנת המושגים "הזעה", התאיידות" ו"קרינת שמש".

–           הכרת דרכי התגוננות מפני חום וקרינת שמש, על-ידי בני-אדם ובטבע.

–           פיתוח מודעות לצורך להתאים את הכסות למזג האוויר הקיצי.

חומרים ואמצעי המחשה

–           להניח לפני השיעור על שולחן בגדים ואבזרי קיץ. אפשר לבקש מראש מהילדים להביא בגדי קיץ – משקפי שמש, מגן שמש לאף, כובע רחב שוליים, כובע מצחייה עם מגן בד לעורף, בגדים קצרים, חולצת רשת, חולצה ומכנסי געטקס, בגדים רחבים, בגדי ים, קבקבים, משחות שיזוף.

–           תמונה של בדואי בלבוש מסורתי.

–           שני מדי חום.

–           כלי עם מים בחום הגוף או חמים יותר ומגבת.

–           חבילת מרגרינה חתוכה לשני חצאים (שמורה בין שקיות קרח), מעט קמח, כלי עם מים, קערה וכף לערבוב ושתי מחבתות. יש להניח לפני השיעור מחבת אחת בצל ואת השנייה בשמש.

–           מי שתייה עבור כל הכיתה (אם אין ברז קרוב, יש להביא בקבוקים).

מבנה השיעור והתאמה לקבוצות גיל

–           מרבית השיעור מבוסס על הפעלות של הילדים בתחושות הקשורות בגוף. ההפעלות מלוות בדיון, שהמורה יפתח על-ידי העלאת שאלות.

–           משך הפעילויות המוצעות להלן מסתכם ב-95 דקות, ולכן יש צורך בוויתור כדי לעמוד במסגרת 90 הדקות. הערכות הזמן מתאימות לכיתות שאינן סובלות מבעיות משמעת מיוחדות.

–           ככל שהילדים מבוגרים יותר כך מומלץ לקצר בזמן ההפעלות ולהאריך בדיון.

שאלות והפעלות – חום וזיעה

כסות והתחממות הגוף – הפעלה עם מדחום (20 דקות)

–           האם בגדים יכולים להגן עלינו מפני חום? מה אנו עושים עם הבגדים העליונים כאשר חם לנו? אילו בגדים אנו מעדיפים ללבוש אז? (הילדים מוזמנים להצביע על הבגדים המתאימים). האם הבגדים עצמם גורמים לתחושת קור?

–           האם החום שבחוץ גורם לגופנו להתחמם? אם אנו עומדים בשמש, האם איברינו הפנימיים הופכים להיות חמים כפי, למשל, שפנים מכונית מתחמם כאשר המכונית עומדת בשמש?

–           דרושים שני מתנדבים. שניהם ימדדו את חום הפה בעמדם בצל. לאחר מכן תעבור מחצית הכיתה לשמש, מלבד אחד מהילדים עם המדחום, שיישאר בצל. השני יעבור לשמש עם המחצית השנייה של הכיתה.

–           מהי טמפרטורת הגוף של שני הילדים בצל? האם הילדים העומדים בשמש מרגישים שגופם הולך ומתחמם כעת כולו? האם הם מצפים להיות חמים יותר מהילד שנותר בצל?

–           הילדים העומדים בשמש יתבקשו לחשוף את זרועותיהם ככל האפשר לשמש. כעבור שלוש דקות יש להוציא את מדי החום ולהשוות טמפרטורות. כולם חוזרים לצל.

–           מה מראים מדי החום – האם העמידה בשמש גרמה לכם להתחמם בכל הגוף? השוו את חום הזרועות – כל ילד ייגע בזרועותיו ובזרועות של ילד מהקבוצה השנייה. האם הזרועות התחממו מעט בשמש? האם יש הבדל בין הטמפרטורה שמראה המדחום לתחושה שלנו על פני הזרועות? אם כך, איזה חלק של הגוף התחמם? האם ניתן להסיק מכך שהעור מגן על תוכו של הגוף מפני התחממות?

הזעה והתאדות – הפעלה עם מגבת רטובה (30 דקות)

–           כיצד שומר העור על חום הגוף הקבוע? האם הוא סופג לעצמו את כל החום? מה קרה בשמש על פני העור מלבד התחממות – בבתי השחי, על השפה העליונה ועל המצח? מהיכן הופיעה הזיעה? (בתוך העור יש בלוטות המייצרות זיעה שתפקידה לצנן את הגוף בשעת הצורך, והזיעה מופרשת דרך נקבים זעירים בעור). כיצד גורמת ההזעה לקירור העור?

–           המורה יעבור בין הילדים עם כלי המים, וייתן להם לחוש את חומם של המים. לאחר מכן יטבול את המגבת במים ויעביר אותה על מצחו של כל ילד.

–           מה אנו חשים רגע קצר לאחר שנרטבנו? האם המים עצמם היו קרים? האם תחושת הקור באה מן המים עצמם? מה קרה למים כעבור רגע? לאן הם נעלמו? כיצד נקראת פעולה זו? (התאדות). האם ההתאדות היא שגרמה לתחושת הקרירות?

–           אם המים לא היו מתאדים, האם היינו חשים קרירות? האם מישהו מכם היה פעם בסאונה או במקלחת מלאה באדים? האם אנו מזיעים במקום כזה? האם אנו נותרים רטובים? האם המים שעל גופנו מתאדים שם? האם רטיבות העור גורמת לתחושת קרירות?

–           האם יש בארץ מקומות שבהם אנו חשים רטובים מזיעה יותר מבמקומות אחרים? (את שמות המקומות יש לבחור לפי מקומות בהם ידוע שהילדים טיילו בקיץ. אם הילדים לא מכירים מקומות כאלה בקיץ, כדאי לוותר על שאלות אלה). כאשר אנו הולכים במקום כלשהו במישור החוף, האם אנו חשים מיוזעים? האם במקומות הנמצאים בפנים הארץ אנו חשים מיוזעים באותה מידה? היכן לדעתכם מתאדה הזיעה מהר יותר? אם במקום במישור החוף הטמפרטורה היא 30 מעלות, ובמקום בפנים הארץ הטמפרטורה זהה, היכן תרגישו שחם לכם יותר? מדוע?

–           האם אתם מכירים חיות המזיעות כמונו? האם פרוותם של כלבים, למשל, נרטבת מזיעה? אם כך, מה עושה כלב כאשר חם לו? מדוע הוא מתנשם בכבדות? (החללים הלחים של הפה והריאות נחשפים לאוויר, וכך מתבצעת התאדות). כיצד נקראת התנשמות זו? (הלחתה, מלשון לחות).

–           האם רוח גורמת לנו לחוש קרירות? מדוע? היכן אנו חשים מיוזעים יותר – בתוך חדר סגור, או בתוך חדר שחלונותיו פתוחים ונושבת בו רוח? מה ניתן להסיק מכך? האם הרוח מגבירה את התאיידות הזיעה?

–           האם מותר להזיע ללא הגבלה? מה קורה כאשר מזיעים יותר מדי? האם זה מסוכן? כיצד מחזירים לגוף את הנוזלים שאבדו? מתי צריך לשתות? רק כאשר אנו מרגישים שהזענו? רק כאשר אנו צמאים? כמה כוסות מים צריך לשתות בקיץ מדי יום? (לפחות 15).

–           הפסקת שתייה. כל ילד ישתה לפחות שתי כוסות מים.

התאמת בגדים לחום (10 דקות)

–           אילו בגדים אנו צריכים ללבוש כדי שנחוש קרירות רבה ככל האפשר? הצביעו על בגדים מתאימים ונמקו. איזה בד יהיה הטוב ביותר – דק או עבה? צפוף או מרושת עם חורים גדולים? איזה בד מאפשר לזיעה להתאדות ביתר קלות – עבה וצפוף או דק ומרושת? בחרו את החולצה שהבד ממנו היא עשויה מאפשר התאיידות של זיעה ביתר קלות.

–           האם הבגדים בקיץ צריכים להיות צמודים לגוף או רפויים? השרוולים והצווארון צריכים להיות פתוחים או סגורים? דרך איזה בגד יכולה הרוח לעבור ביתר קלות? המחישו זאת בעזרת הבגדים שאתם לובשים. איזה בגד מאפשר לזיעה להתאדות ביתר קלות? האם בגדיהם של הבדווים במדבר צמודים לגוף או רפויים?

–           המורה יציג תמונה של בדואי בלבוש מסורתי – גלבייה. איזה מן הבגדים שאתם לובשים הוא הדומה ביותר לגלבייה?

קרינת שמש ישירה – הפעלה עם מחבת, קמח ומרגרינה (20 דקות)

–           היכן אנו חשים שחם לנו יותר – בצל או בשמש? למה חם יותר בשמש? האם האוויר החשוף לשמש חם יותר? מה קורה כאשר נושבת רוח? נסו לעמוד על גבול השמש והצל, ונופפו בחוזקה בידיכם, בכובע או במחברת. האם האוויר שהיה קודם בצל התערבב עם אוויר שהיה קודם בשמש? המשיכו לעמוד עם מחצית הגוף בשמש ומחציתה בצל. איזו מחצית חמה יותר? מהי המסקנה – האם יש הבדל בין מידת חומו של האוויר בשמש למידת חומו בצל?

–           מה גורם לתחושת החום כשאנו עומדים בשמש? (קרינה). מה ההבדל בין חומה של קרינת השמש לחום האוויר? באילו תנאים נשזף עורנו? האם עורנו נשזף כאשר אנו יושבים בתוך בית ביום חם מאוד? מדוע חזאי מזג האוויר מדווחים על מידות החום בצל? כמה מעלות חום יש היום? מה קורה לחפצים העומדים חשופים לקרינת השמש – האם הטמפרטורה שלהם זהה לטמפרטורה עליה דיווחו בתחזית מזג האוויר? מששו חפצים סביבכם לוודא זאת. האם חפצים מסוימים לוהטים?

–           המורה יבקש שני מתנדבים. אחד מהם יניח חצי חבילת מרגרינה על המחבת שהונחה מראש בצל, והשני יניח את החצי השני של החבילה על המחבת שהונחה בשמש. מה קורה למרגרינה בשתי המחבתות? היכן נמסה המרגרינה מהר יותר?

–           המורה יבקש שני מתנדבים אחרים. הם ישפכו לכלי הערבוב כוס מים ויפזרו על המים קמח תוך כדי ערבוב, עד לקבלת בלילה אחידה. מה יקרה לדעתכם לכל אחת מן הבלילות? לאחר מכן ישפכו מן הבלילה לתוך כל אחת מן המחבתות עד לכיסוי אחיד ודק. מה קורה לבלילות? מה קורה למים שבתוכן ומה קורה לקמח? מה יקרה אם נשאיר את המחבת האחת בשמש ואת השנייה בצל?

התגוננות מפני קרינה – פעילות עם בגדים ושמן שיזוף (15 דקות)

–           מה קורה לעורנו כאשר הוא נחשף לשמש? מה קורה לעורנו כאשר הוא נחשף בפתאומיות לקרינה במשך זמן רב? כיצד קוראים ל"שריפה" כזו? (כוויה). האם מישהו מכם "נשרף" פעם? מה הוא הרגיש וכיצד נראה העור שלו? מה קורה למי שנחשף לשמש בהדרגה? (שיזוף). האם אפשר לראות לפי השיזוף שלכם עד היכן הגיעו השרוולים כאשר נחשפתם לשמש? האם כל אחד יכול להשתזף? מי מכם "נשרף" תמיד? מה צבע עורם של הרגישים יותר לקרינה? ושל הרגישים פחות?

–           האם העור השזוף עמיד בפני קרינה יותר מעור לא שזוף? האם עור שזוף מאוד עמיד לחלוטין בפני קרינה? הביטו בביצים – מה קרה לביצה שנחשפה לשמש? האם קרינת השמש יכולה לגרום נזק גם כאשר לא "נשרפים" כלל? האם שמעתם על מחלות עור הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש? האם אפשר להבחין במחלות כאלה מיד לאחר שנחשפנו לשמש? כעבור שבוע? חודש? שנה? אם מחלות כאלה עלולות להופיע שנים רבות לאחר החשיפה לשמש, מה עלינו לעשות כדי למנען?

–           איזה חומר מורחים על העור כדי להגן עליו? האם כל משחה טובה לכך? (לא). מהו המקדם המומלץ למשחת הגנה? (15). האם מריחה אחת ביום מספיקה אם נחשפים לשמש? (לא, יש להתמרח אחת לשעה). האם התמרחות במשחה מאפשרת לשהות בשמש ללא הגבלה (לא, ההגנה אינה מלאה). אם יש בכיתה משחת שיזוף – ניתן להעביר בין הילדים ולמרוח על האף כהדגמה לגבי השכבה והמריחה הרצויות.

–           כיצד מתגוננים מפני קרינה בעזרת בגדים? כיצד מגינים על הראש? הראו את כובעיכם. כיצד מגינים על העורף ועל האוזניים? האם בכובעו של מישהו מכם יש מגן עורף או שוליים רחבים? כיצד מגינים על הפנים? האם בכובעו של מישהו מכם יש מצחייה? כיצד מגינים על פלג הגוף העליון? האם כדאי להסתובב בשמש ללא חולצה? האם הבדואים מסתובבים עם גוף חשוף? כיצד הם מגינים על עור גופם, זרועותיהם ורגליהם מפני קרינת השמש? האם למישהו מכם יש בגדים ארוכים הנוחים ללבישה בקיץ?

עבודה לבית (חסר)