ביולוגיה של שימור הטבע: גישור בין טבע לחברה?

תקציר

ההרצאה בוחנת הנחות-יסוד ערכיות במספר ענפי מדע, בניסיון לזהות מכנה משותף לצד ניגודים ביניהן.

עבודתם הטיפוסית של חוקרי טבע כגון זואולוגים, מבוססת על אתוס של אי-מעורבות בחיים הטבעיים. הרס, פציעה, חולי ותוקפנות, כל עוד הם נתפסים כטבעיים, נחשבים כתופעות שיש ללמוד אותן במבט אובייקטיבי מבחוץ, ללא עניין בהתערבות מתקנת. עבודתם הטיפוסית של חוקרי חברה כגון סוציולוגים והיסטוריונים חברתיים, מתיימרת אף היא לאובייקטיביות, אך בו-בזמן רווחים בה במודע ובגלוי השימוש במושגים טעונים-ערכית, שיפוטיות במקרים נתונים ושאיפה לתיקון מצבים שנתפסים כבעייתיים, בין אם מקורם טבעי ובין אם הוא חברתי.

מבחינה זו, כמה ענפים מדעיים העוסקים בסביבה ובביולוגיה, כגון אקולוגיה ובמיוחד ביולוגיה של שימור הטבע, דומים לכאורה למחקר החברתי. אף על-פי שמדובר בענפים שעוסקים במוצהר בטבע, מוקדש בהם מקום בולט לעמדות ערכיות, למעורבות ולמוטיבציית תיקון. בנוסף לכך, טבועה בהם הכרה יוצאת-דופן בקשרי גומלין הדוקים שמתקיימים בין בני-אדם ליצורים ממינים אחרים. על רקע זה, הביולוגיה של שימור הטבע מצטיירת אפוא כתחום המגשר בין טבע לחברה.

עם זאת, רעיונות מרכזיים באותם ענפי מחקר ביולוגיים, מהתמקדות בשימור מערכות ועד להסתמכות על סיווגים ביולוגיים, מתנגשים עם הערכים המקובלים במחקר החברתי. מנקודת-מבט זו, האתגר בגישור בין טבע לחברה הוא להחיל ערכים חברתיים על מערכות-יחסים טבעיות, בעוד שהחלת ערכים המקובלים במחקר הביולוגי על מערכות-יחסים חברתיות אינה רצויה. אמנם, ההבחנה בין מערכות הערכים אינה חד-משמעית. נראה שעצם שילובם של מעורבות ומוטיבציית תיקון בתוך מחקר הטבע, כרוך מבלי משים בייבוא ערכים חברתיים מובהקים.

ההרצאה התקיימה בקורס: פרויקטים בחקר הסביבה: יחסי אדם חיה וסביבה, בית-הספר ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל-אביב, 17.11.2014, וגרסה משופרת שלה ביום העיון: חושבים מחדש על חברה רב-מינית: על ההכרה ביחסי אדם-חיה כיחסים חברתיים, האוניברסיטה הפתוחה, 29.4.2015.