בית-הספר כסוכן מכירות

"בכל רחבי ארצות-הברית נעשית הקפטריה הבית-ספרית דומה יותר ויותר למסעדת מזון מהיר: אותם תפריטים מוצעים כאן ושם על-ידי אותן חברות לייצור מזון. […] בדצמבר 1976 נפתחה מסעדת מקדונלד'ס הראשונה בתוך בית-ספר. […] שלושים שנה מאוחר יותר, מוכרים 19 אלף בתי-ספר ציבוריים (אחד מכל חמישה בארצות-הברית), בקפטריות שלהם, מזון מהיר של החברות המובילות. פיצה האט, מקדונלד'ס וסאבוויי חדרו כבר לבתי-הספר היסודיים. רשתות המזון המהיר רואות בבתי-הספר עוד מקור לגיטימי לעשיית רווחים. השאלה המתבקשת היא: מדוע הסכימו שלטונות בית-הספר, המופקדים על בריאותם ושלומם של התלמידים, להכניס אליהם את הרשתות האלה?
"התשובה, כמו תמיד, קשורה בכסף: בשל קיצוצים משמעותיים בתקציב החינוך, מצאו עצמם בתי-הספר במאבק מתמיד על משאבים: על מורים, על כיתות לימוד, על ציוד, על מחשבים, על תוכניות העשרה, על ספרי לימוד ועל עובדי קפטריה. מכירת מזון מהיר בתחום בית-הספר נתפשה כדרך קלה יותר להשיג כסף, מאשר לשכנע הורים לשלם יותר. כמה נציגים רשמיים של בית-הספר אף ראו במהלך הישג חינוכי של ממש."

את הדברים האלה כתב התחקירן אריק שלוסר לפני כעשור. בישראל המצב שונה במקצת. מוצרים רבים מן החי חודרים לבתי-הספר לאו דווקא כמזון מהיר, אלא יותר במסווה של מסר חינוכי ובריאותי, בחסות ממשלתית. בשנת 2001, למשל, קידמה תנובה צריכת חלב בבתי-ספר בחסות משרד החינוך. המיזם השיווקי עורר ב-13.3.2001 ישיבה דחופה בוועדת החינוך והתרבות… רק עקב מחאה על כך שלא נכללו בו בתי-ספר חרדיים. קידום המכירות האגרסיבי ביותר נערך על-ידי תנובה ומועצת החלב באמצעות הפצת תוכניות לימוד בכל מערכת החינוך, שמבססות בתודעה הפופולרית את הקישור בין צריכת מוצרי חלב לעצמות חזקות (ואגב כך גם את האמונה שפרות "נותנות" לבני-אדם חלב).

פוטנציאל לשינוי כלשהו מספק חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ד-2014, שנכנס לתוקף בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. לפי סעיף 2 בחוק,
(א) ספק מזון לא יספק ולא ימכור, בתחום מוסד חינוך, מזון שאינו עומד בתנאים ובהוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) לעניין הרכב המזון וערכו התזונתי.
(ב) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע תנאים והוראות לעניין הרכב המזון שניתן לספק או למכור בתחום מוסד חינוך ולעניין ערכו התזונתי, בהתחשב בין השאר בסוג מוסד החינוך, בצורכי התלמידים ובגילם.

עיון ב"הנחיות משרד הבריאות הנחיות משרד הבריאות בנושא תזונת ילדים בצהרונים ובמסגרות חינוכיות אחרות" (29.6.2015) מצביע על יתרונות ביחס לתמונה שצייר שלוסר, אך לא מעט מן ההנחיות מגוננות בראש ובראשונה על האינטרסים של תעשיות בעלי-החיים.

מקור: אריק שלוסר וצ'ארלס וילסון, פאסט פוד: כל מה שלא רציתם לדעת על מזון מהיר, תרגום: נאוה רודקין מרן, (רמת גן: פוקוס, 2007, במקור: 2006), עמ' 101-100.


פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 22.12.2015.

מקורות שלא פורסמו בפוסט

פרוטוקול מס' 258 מישיבת ועדת החינוך והתרבות, 13 במרץ 2001.

חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ד-2014.

הצעת חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ב-2012. (כולל דברי הסבר).

הנחיות משרד הבריאות בנושא תזונת ילדים בצהרונים ובמסגרות חינוכיות אחרות, "לאכול ולגדול בצהרונים", גילאים 10-3 שנים, חוזר ראש שירותי בריאות הציבור 10/2015, משרד הבריאות, 29.6.2015.

לאכול ולגדול: תדריך להזנת תינוקות פעוטות וילדים במסגרות חינוכיות (גנים, מעונות, צהרונים, משפחתונים) מגיל 3 חודשים עד גיל 5 שנים, שירותי המזון והתזונה, המחלקה לתזונה, דיאטניות לשכות הבריאות, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, מהדורת יוני 2012.

אורחות חיים במוסדות החינוך, 2.2-90 הזנה וחינוך לתזונה נכונה במוסדות החינוך, משרד החינוך, חוזרי מנכ"ל, 4.4.2016 (החוזר שהיה בתוקף בשנת 2015 בוטל).

תחנות פעילות — אורח חיים בריא, מועצת החלב, כניסה: 7.12.2017.

סיורים והרצאות, תנובה, כניסה: 7.12.2017.

תנובה, הצצה לעולם הטכנולוגיה והמזון (מערך שיעור), תנובה.