גיזום בחצר – הזדמנות אחרונה

הפסקת הגשם לטובת מזג-אוויר כמעט אביבי, מזכירה שבעוד שבועות אחדים יתחילו המוני ציפורים לקנן בחצרות. ימים אלה הם אפוא התקופה האחרונה לפני סוף הקיץ הקרוב, שבה ניתן לגזום שיחים ועצים ללא סיכון גבוה להרוס קנים ולהרוג גוזלים. בחודשים מרץ-יולי, גיזום סבך גדול צפוי לפגוע בקינון גם אם כלל לא הבחנת שם בציפורים.

הגנה על ציפורי בר קטנות נתפסת בדרך-כלל כתחום של "שמירת טבע" ולא "הגנה על בעלי-חיים." מדובר בקטגוריות שמושכות בדרך-כלל תשומת-לב שונה ואפילו אנשים שונים. הפרדה זו נובעת במידה רבה מההתעלמות של אנשי "שמירת הטבע" מערכן של חיות כאינדיבידואלים, ומדבקותם באידיאל רומנטי של טבע דימיוני, ריק מחיות שנפוצו עקב פעילות אדם. אולם, גם התעלמותם של אנשי "הגנה על בעלי-חיים" מחיות בר, ובמיוחד מחיות בר קטנות, תורמת להפרדה. אופן ההגנה על חיות הבר הקטנות שונה בעיקרו מההגנה על מינים מבויתים: כמעט שלא מדובר כאן בהגנה ישירה. בסביבת המגורים שלנו, תשומת-הלב צריכה להתמקד פחות בחיות עצמן ויותר בבית גידולן ובעיקר באתרי ההתרבות שלהן.

בעשורים האחרונים, מקובל לרצף את כל השטח שסביב בתים ולהפוך אותם למגרשי חניה עם קומץ עציצים שדופים. בנייה בסגנון זה מחסלת את אפשרויות הקיום של רוב החיות הקטנות שהצליחו להסתגל לחיים בגינות שבין בניינים. בכתמים הירוקים שנותרו במדבר הבטון, בעלי בתים פרטיים וועדי בתים משותפים חורצים את גורלן של המוני ציפורי בר. בישראל נהוג גיזום אגרסיבי מאוד, ללא התחשבות בקינון. אמנם, פקודת היערות, סעיף 15 (א), קובעת: "לא יכרות אדם אילן מוגן או עץ בוגר ולא יעתיקו […] אלא אם כן קיבל תחילה רישיון לכך מפקיד היערות." רישיון כזה אמור פקיד היערות לתת רק לאחר שבחן שורה של שיקולים סביבתיים. הגנת החוק מתייחסת לכל עץ שגובהו שני מטרים לפחות מעל פני הקרקע, וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 ס"מ מעל פני הקרקע, הוא 10 ס"מ לפחות (או קוטר כפול כשמדובר בעץ במגרש שיועד לתכנית מגורים). העץ מוגן מכריתה גם אם הוא צומח בחצר הפרטית שלך או שנטעת אותו במו-ידיך.

אולם, הבעיה העיקרית בעונת הקינון איננה כריתה, אלא גיזום. החוק עמום מדי בכל הנוגע להשחתת עצים וממילא אינו קובע מהו גיזום לגיטימי. משרד החקלאות מתלונן, ש"במקרים רבים גיזום העצים שנעשה בישראל אינו מקצועי. הוא מנוגד לכל כללי הטיפול בעץ, מזיק לו, מקצר את חייו, ולעתים אף גורם למות העץ. גיזום נכון הוא לא טיפול באופן קבוע אלא אמור להיעשות רק כאשר מתעורר הצורך בכך." עם זאת, קינון ציפורים אפילו אינו מוזכר בחוברת הקורס לגיזום עצי נוי שניהל משרד החקלאות. בכל מקרה, ציפורים נפגעות מגיזום שיחים לא פחות משהן נפגעות מגיזום עצים, וזהו תחום פרוץ. הנוהג לכסח גדרות חיות גם בצד שאינו פונה למדרכה ולהגביל את צמיחתן רק עד לגובה שנוח להעביר עליו מגזמה חשמלית, אינו מאפשר לציפורים לקנן בגדרות אפילו כאשר הגיזום נערך בסתיו ובראשית החורף.

כדי שציפורים יוכלו לקנן בעצים ובשיחים בשטח בנוי, הן זקוקות בראש ובראשונה לסבך צפוף וגדול, שאנשים וכלבים אינם חודרים אליו כלל (כמובן, גם חתולים מפריעים לקינון, וכדי למנוע מהם לחדור לסבך הוא צריך להיות צפוף ביותר). הניסיון למשוך ציפורים בעזרת נקודות שתייה והאכלה או צמחים מיוחדים עשוי לתרום, אך חשיבותו זניחה לעומת חשיבותו של הסבך. כמה מיני ציפורים מעדיפים לקנן נמוך, ולכן השיחים הצפופים חיוניים לקיומם. אחד המצויים שבהם הוא הפשוש, אשר כבר בימים אלה עשוי לקנן במספרים קטנים (ולכן לפני הגיזום, אפילו בשבועות הקרובים, מומלץ לוודא שאין במקום קן של פשוש). עד מהרה יצטרפו לפשושים גם צופיות, שחרורים, בולבולים וסבכים שחורי-ראש. בצמרות העצים בולטים עורבים אפורים, שעשויים להתחיל בקינון כבר בימים הקרובים. לאלה מצטרפים מינים רבים מצויים פחות. ההישרדות של כולם תלויה בהמנעות מגיזום בעונת הקינון.

עוד על גיזום וחוק

משרד החקלאות > נושאים > לחבק עץ
משרד החקלאות > נושאים > גינון וגני נוי > גינון וגנים
עוד על גיזום בעיר


פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 9.2.2016.