המעמד המדוכא ביותר, ירושלים 2002

הקורס המעמד המדוכא ביותר: ביקורת ניצולם המתועש של בעלי-חיים התקיים בחורף 2002 בירושלים. את הקורס ארגנה עבור עמותת אנונימוס אסנת שויצר, בחלל שכור במרכז להדרכה וקידום בריאות ברחוב אבן ספיר, ירושלים.

מתוך החומר הפרסומי של הקורס:

הקורס מהווה ניסיון חלוצי בתנועה לשחרור בעלי-חיים בישראל להציע לקהל הרחב ללמוד באופן מסודר מושגי יסוד בתחום הניצול המתועש של בעלי-חיים. הקורס יברר מהו תיעוש של יצורים חיים, ויסקור היבטים היסטוריים, פילוסופיים וסוציולוגיים של התיעוש. נקודת-המוצא לבחירת הנושאים ולארגון החומר היא תפיסתן של חיות מלבד האדם כחלק ממושג "החברה", ותפיסת יחסי-הגומלין שלהן עם בני-אדם באמצעות מונחים המקובלים ב"מדעי האדם". הקורס מוגש על-ידי אריאל צֹבל, במתכונת דומה לסמינר שהתקיים באביב 2001 במכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל-אביב, ובקיץ 2001 במרכז אנונימוס בתל-אביב, אז השתתפו בקורס כ-60 איש. המתעניינים/ות מתבקשים/ות להירשם בהקדם, כי פתיחת הקורס מותנית במספר הנרשמים.

תכנית הפגישות

  1. מושגי יסוד באתיקה בין-מינית (15.1 התחלה באופן חד-פעמי ב-20:00) אתיקה בין-מינית מול האתיקה המסורתית. הרלוואנטיות המוסרית של היכולת להרגיש. זיהוי יכולתו של הזולת להרגיש, והסתמכותה של ההכרה במעמד מוסרי על ידע ביולוגי. העיקרון של משקל מוסרי שווה לאינטרסים דומים. אתגרים שונים לעיקרון זה וההתמודדות עמם.
  2. המכניזציה של הגוף: תנאי החיים והמוות (22.1) סקירת התיעוש בחקלאות, בדגש על תעשיות העופות: חלוקת עבודה גוברת ואוטומטיזציה, הגדרה מחודשת של מהות החיה בהתאם לדרישות התעשייה, לחץ מדעי-טכנולוגי להגברת התפוקה, העברת פונקציות טבעיות ותנאים טבעיים לשליטה בידי המנגנון המתועש.
  3. ביות ושליטה גנטית (29.1) קשרי הגומלין בין החברה האנושית לבין חיות שבויתו, לפני הביות ובשלביו הראשונים. ברירה מלאכותית מכוונת בשלביה הראשונים, ובשלב התיעוש. הנדסה גנטית כהמשך הברירה המלאכותית המתועשת.
  4. "מדעי האדם" לאחר ביקורת הספישיסיזם (12.2 לא יתקיים מפגש ב-5.2) החלוקה בין "מדעי האדם" ל"מדעי הטבע". הגדרה מחודשת של "מדעי החברה", באופן החורג מגבולות המין האנושי. מחקרים הבוחנים מחדש את הגבולות בין התחומים המסורתיים של "חברה" ו"ביולוגיה".
  5. שליטת הציוויליזציה בטבע (19.2) תהליך הציוויליזציה כהשתלטות האדם על הטבע שמחוץ לו ובתוכו. הערך הסמלי של השתלטות על חיות ממינים אחרים, כביטוי לשליטת האדם בטבע. אכילת בשר כסמל לשליטה בטבע. התנועה לשחרור בעלי-חיים כתגובת מחאה לשליטת-יתר בטבע.
  6. הסתרה והרחקה של האלימות בתעשיות המזון (26.2) הרתיעה הגוברת מפני גילויי אלימות בתהליך הציוויליזציה, כתוצאה משינוי מבנה היחסים החברתיים. הסתרת סימני האלימות במוצרי מזון מן החי כחלק מתהליך זה. ניתוקה של הצריכה מהקשר הייצור, והשלכות עובדה זו על התפשטות החרם על מוצרים מן החי.
  7. התנועה לשחרור בעלי-חיים בדור האחרון (5.3) התארגנויות פוליטיות מסוגים חדשים, ותחילת הביקורת על החקלאות המתועשת באירופה ובארצות-הברית, החל משנות ה-60. שינויים בחקיקה במדינות האיחוד האירופי בשנים האחרונות. שינויים ברגישות הציבורית הכללית ובדעת-הקהל לגבי שינויים מעשיים.
  8. הדיאלקטיקה של מושג הרווחה (12.3) מושג הרווחה בהקשר האנושי לעומת ההקשר הלא-אנושי. האידיאולוגיה של "זכויות בעלי-חיים" לעומת "רווחת בעלי-חיים". ביטול מערכות ניצול לעומת שיפורי רווחה בתוכן. המחקר לשיפור הרווחה במערכות ניצול מתועשות, והשלכותיו המעשיות על המתרחש בתעשיות.
  9. מפגש בנושא פעילות לזכויות בעלי-חיים בהנחיית נציג/ת אנונימוס (19.3).
  10. הרצאה מטעם האגודה הישראלית נגד ניסוים בבעלי-חיים (26.3).
  11. הרצאה מטעם האגודה הישראלית נגד ניסוים בבעלי-חיים (9.4).