חיות בניהול אוטומטי: עבר, הווה ועתיד

למאמר המלא

תקציר

הקשר ההמוני והאינטנסיבי ביותר בין בני-אדם לחיות ממינים אחרים מתקיים במסגרת החקלאות. מדי שנה, נתונות עשרות מיליארדי חיות בעולם תחת ניצול חקלאי, הכרוך בשליטה עמוקה יותר מאשר בכל מערכת-יחסים נצלנית אחרת.

מתקנים אוטומטיים הפכו לגורם משמעותי ביחסים בין החקלאים לחיות שבשליטתם עם הגדלת מספר החיות במשק והגדלת הצפיפות ביניהן. המתקנים האוטומטיים המוקדמים נועדו להחליף את עובד המשק שמחלק מזון ומים בכל כלי בנפרד או מפנה ערמת זבל מקומית. במהלך המאה ה-20, אוחדו מתקנים קטנים אלה לכדי מערכות הפועלות בו-זמנית בכל חלקיו של מבנה ענק ואחראיות על אספקת המזון והמים, פינוי הזבל, התאורה, בקרת האקלים ומשימות נוספות. הכנסת המחשבים למשקים אפשרה לחבר את כל הפונקציות האלה יחד דרך מערכת בקרה אחת, והשליטה בחיות הפכה למדויקת ומיידית יותר מאי-פעם. נוכחותם של בני-אדם במשק נותרה נחוצה רק לביצוע משימות מורכבות יותר, כגון פענוח התנהגותן של חיות ומתן טיפול פרטני, אולם גם משימות אלה מתחילות לעבור לאבחון ממוחשב ולביצוע רובוטי.

האוטומציה הגוברת נערכה במשולב עם הגדלה נוספת של המשקים, ציפוף נוסף של החיות והרחקה נוספת של העובדים מהמשק. אם כן, הדרך לניכור מוחלט בין בני-אדם לבין "חיות משק" ולהעמקת ניצולן עוברת דווקא בניסיונות לספק פתרונות טכנולוגיים לבעיות של טיפול לקוי בתנאי לחץ.

לתקציר באנגלית