טיפול בעזרת בעלי-חיים: הערכה מוסרית

למאמר המלא

צבל, אריאל. "טיפול בעזרת בעלי-חיים: הערכה מוסרית." חיות וחברה 50 (מאי 2014): 65-55.

תקציר

הטיפול בעזרת בעלי-חיים כולל היבטים ידידותיים לחיות לצד היבטים פוגעניים, שילוב המחייב הערכה מוסרית זהירה. מאמר זה בוחן את התחום המקצועי של טיפול בעזרת בעלי-חיים לאור תורות מוסר שמייצגות את שלוש הגישות המרכזיות למוסר בתרבותנו: איזון בין הנזק לתועלת שגורמות פעולותינו לכלל, ביסוס המוסר על זכויות ועל חובות, וטיפוח האישיות המוסרית. אף אחת מהתורות הנדונות אינה שוללת את עצם הרעיון של הפקת תועלת ריפויית לבני-אדם כתוצאה ממפגש עם חיות, אולם משלושתן נובעת ביקורת על הֶרְגלים שקיימים במקצוע הלכה למעשה, ונטועים בנורמות נפוצות של ניצול חיות. במאמר מוצגת הערכה מוסרית כללית של המקצוע, מוצעת מסגרת לשיפוט בעיות מוסר נקודתיות, ומוצעים שיפורים העולים בקנה אחד עם תורות המוסר האמורות. השיפורים המוצעים כוללים, לכל הפחות, הימנעות משימוש בחיות בדרך שעלולה לפגוע בהן עקב מעורבותן בטיפול, והגדלה ניכרת של ההשקעה בלימוד האינטרסים של החיות ובקידום האינטרסים שלהן בפועל. ההערכה המוסרית עשויה להוביל גם לדרישה לשנות את מטרת המקצוע כך שתכלול במפורש את קידום טובתן של החיות המעורבות בו, ולמסד דרכו סיוע פעיל לחיות. תורות המוסר השונות עשויות להוביל גם לביקורת חריפה יותר על המקצוע, כחלק מביקורת על סוגים אחרים, נפוצים יותר, של יחסי אדם-חיה.

לתקציר באנגלית