טרנס-אנימליזם, הגרסה החקלאית

תקציר

ההרצאה נועדה להתוות את האופקים ההיסטוריים של "שיפור" חיות המנוצלות בחקלאות. טענתי היא שהמצב הנוכחי, שבו ההתערבות הטכנולוגית בביולוגיה של חיות מתנגשת במהות החייתית וגורמת סבל בהיקף קולוסאלי, הוא שלב מעבר. המשך מגמות קיימות יביא להטמעה עמוקה יותר של החיות בטכנולוגיה – תוך צמצום הסבל והחייתיות עצמה, ואולי אף הכחדתם (כל זאת אם הניצול החקלאי של חיות לא ייכחד קודם לכן).

בשיח שעוסק בשינוי המין האנושי ובעלי-חיים בכלל באמצעים טכנולוגיים, "שיפור" נתפס לעתים כגרסה מתקדמת של "השבחה" חקלאית. למעשה, מדובר בשני עקרונות שונים: הראשון מתייחס לשינוי בהתאם לאינטרסים אותנטיים-לכאורה של האוכלוסייה שעליה מופעלת המניפולציה, בעוד שהאחרון מתייחס לשינוי לפי ערכים זרים בעליל לאוכלוסייה הנתונה במניפולציה. העיקרון האחרון כבר ממומש בהרחבה בחקלאות התעשייתית.

סוג המניפולציות העיקרי שנדון בהקשר זה הוא גנטי. ההשבחה החקלאית שינתה את הביולוגיה הטבעית של מינים מבויתים לטובת תכונות רווחיות (שרירים מוגדלים, גדילה מואצת וכו') הכרוכות בנכויות מולדות, ברגישות מוגברת למחלות ובסבל מתמשך. במקביל לכך, היא הניבה קטגוריות חדשות של שליטה ודיכוי: ה"ערך" של חיות נמדד לפי פוטנציאל ההורשה של תכונות מסוימות, החיות נחשבות כיצירה אנושית וכקניין רוחני, ומסווגים אותן לפי מודלים, בדומה למכשירים.

הממשק החקלאי משלים את הטמעת החיות בטכנולוגיה. במשקים תעשייתיים, החיות מהוות מרכיב אחד בתוך אקולוגיה מלאכותית, תוך שליטה במשאבים החיוניים להישרדותן וברבייה שלהן, במקביל להפיכת הפסיכולוגיה וההתנהגות שלהן למיותרות. רק רעב, צמא ותנועה מינימלית של אכילה ושתייה נותרו נחוצים ל"ייצור" החיות; התנהגויות אחרות, וכמעט כל פעילות קוגניטיבית ורגשית, אינן נחוצות או אפשריות עוד.

לאן מוביל השינוי הטכנולוגי של חיות?

כיוון אחד הוא נסיגת בני-האדם מכל מגע ישיר עם החיות בחייהן, באמצעות אוטומציה מלאה של תהליך הגידול וההרג. החיות יוטמעו בתוך המכונות עד שיהפכו לחלק מהן תחת כפייה מכנית. טכנולוגיה שמאפשרת זאת כבר קיימת במידה רבה, אך יישומה המלא אינו כלכלי.

כיוון אפשרי אחר מרחיב את המגמה הקודמת, על בסיס תגובה רובוטית גמישה למבנה המורכב של הגוף החי, לתנועותיו ולשינויים סביבתיים. מערכות כאלה, שתקדים מוכר שלהן הוא רובוט החליבה, עשויות לאפשר מגוון התנהגויות שנמחקו תחת המשטר של מכונות מקובעות. פיתוחן יתבסס, בין השאר, על לחץ ציבורי להפחתת סבלן של החיות, והן יחייבו רמת הסתגלות הדדית גבוהה של המכונות והגוף החי.

כיוון אפשרי נוסף הוא הפחתת סבל בחיות או אף הכחדתו על-ידי סימום ו/או שינויים גנטיים. תקדימים למגמה זו קיימים כיום רק לקראת שחיטה או ניסויים, גם כן תחת לחץ ציבורי להפחתת סבל. תחת ניהול אוטומטי, חיות נטולות הרגשה, ואולי גם נטולות התנהגות, עשויות להוות את הביטוי האולטימטיבי של השבחה חקלאית.

מגמות אלה בהחלט אינן המטרה המוצהרת של פעילי רווחת בעלי-חיים או של אוטופיסטים נדירים כמו דייויד פירס, מחבר "הציווי ההדוניסטי"; אך שילוב ביניהן גם לא סותר את רעיונותיהם. ללא הגדרה ביקורתית של "השבחה", ובהיעדר ערכים ברורים מעבר למניעת סבל, ייצור אוטומטי של בעלי-חיים נטולי הרגשה הוא יעד אפשרי של הפרויקט הטרנס-אנימליסטי.

מקורות

Doug Bailey et al., "The Transhumanist Declaration," 1998.

Nick Bostrom, "Transhumanist Values," in Ethical Issues for the 21st Century, ed. Frederick Adams, (Philosophical Documentation Center Press, 2003).

Laible, "Enhancing Livestock Through Genetic Engineering – Recent Advances and Future Prospects," Comparative Immunology, Microbiology and Infectious Diseases, 32 (2), March 2009, 123-137.

Lely Astronaut Robotic Milking System (brochure), November 2010/October 2013.

Jim Mason and Peter Singer, Animal Factories, Revised Edition, (Three Rivers Press, 1990).

David Pearce, The Hedonistic Imperative, 1995.

Philip K. Thornton, "Livestock Production: Recent Trends, Future Prospects," Philosophical Transactions of the Royal Society B, 365 (1554), 27 September 2010, 2853-2867.

A. Toro, "Future Trends in Animal Breeding due to New Genetic Technologies," Advances in Animal Biosciences, 1 (3), January 2011, 546-557.

Ehud Yanai and Ron Elazari-Volkani, System and Methods for Health Monitoring of Anonymous Animals in Livestock Groups, US Patent 8297231 B2, filed 3.2.2009, issued 30.10.2012.

ההרצאה התקיימה (באנגלית) תחת הכותרת TransAnimalism: The Agricultural Version, בכנס: הפוליטיקה והאסתטיקה של פוסט-הומניזם, אוניברסיטת תל-אביב, 19.5.2014.