ידיעת הנסתר: חקירות סמויות במתקנים חקלאיים כמקור לידע על בעלי-חיים

תקציר

מה עובר על חיות במתקנים חקלאיים? לשאלה זו חשיבות רבה בכל שיקול אתי הקשור בניצול בעלי-חיים בחקלאות, אולם קשה להשיב עליה: מעבר לקשיים הכלליים להכיר חיות ממינים אחרים, במתקנים חקלאיים אינטנסיביים החיות כלואות בתנאים המקשים ביותר לעקוב אחריהן, והמידע על המתרחש במתקנים אלה מגיע ברובו מתוך התעשייה, במונחים טכנולוגיים וכלכליים האדישים לחיות כשלעצמן.

בספרו שחרור בעלי-חיים (1975) הציג פיטר סינגר תחקיר על חיות במתקנים חקלאיים, המבוסס על ספרות חקלאית בלבד, כדי שלא יואשם ב"מסירת דיווח משוחד". גישה זו עודנה רווחת, ונוסף אליה במהלך אותה תקופה תחום מחקר חדש, מדע רווחת בעלי-החיים, אשר אוסף ומציג מידע על החיות מתוך שיתוף-פעולה עם התעשיות במשולב עם ביקורת עליהן. בנוסף לגישות אלה, התפתח גם תחום של חקירות סמויות במתקנים חקלאיים על-ידי ארגונים לזכויות בעלי-חיים, מתוך ביקורתיות מוצהרת כלפי עצם קיומם של מתקנים אלה.

השוואה בין השיטות השונות לאיסוף ידע מלמדת, שאין לחקירות הסמויות תחליף כמקור לידע על החיות במתקנים החקלאיים, משום שהעמדה ה"משוחדת" של החוקרים הסמויים הכרחית כדי להבחין בתופעות שאחרים מתעלמים מהן וכדי לחשוף אותן. החקירות מגלות עובדות קשות על המציאות החקלאית, שאינן מוכרות לרשויות, למדענים ולציבור; הן מציגות הוכחות לפגיעה בחיות, אשר בעלי האינטרסים בתעשיות מבקשים להסתיר – מידע מכריע במקרים שבהם עומדים על הפרק רפורמות באופן הטיפול בחיות וחרם צרכנים. אולם גם לחקירות הסמויות יש מגבלות מהותיות: ראשית כל, תנאי החקירה מקשים לקיים תיעוד תכוף, מתמשך ופרטני; ושנית, הניסיונות לחשוף את הידע שנצבר בחקירות, נתקלים במחסומים במהלך המגע עם הציבור, הרשויות ואנשי התעשיות עצמן.

ההרצאה התקיימה בכנס: בעלי-חיים בחברה: מעמד, עמדה ותודעה, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, 12.7.2005.