כמה כואב לאבד ביצה? לקחת ביצים מהתרנגולת שהטילה אותן: עובדות ואתיקה

מה שנכון לגבי תרנגולי הודו ותרנגולי בית בתעשיית הבשר, אינו נכון בהכרח בנוגע לתעשיית הביצים. בכל טקסט בסיסי על התנהגות של תרנגולות בתעשיית הביצים מופיעה הטענה, שהתרנגולות בתעשיית הביצים, בעיקר מגזע לגהורן, איבדו את הדוגרנות במהלך הברירה המלאכותית. כלומר, התרנגולת מטילה ועוזבת את הביצה ללא עניין בה, אפילו בתנאי קינון נוחים. רמה נמוכה של דוגרנות מוכרת בתרנגולות לגהורן עשרות שנים לפני שהחלו לכלוא אותן בכלובים, לקראת אמצע המאה העשרים; והנטייה להטלה מוגברת – עיוות הכרוך בהחלשת הדוגרנות – הועצמה מאוד באמצעות ברירה מלאכותית בעשורים האחרונים. לכן תרנגולות לגהורן סובלות מלקיחת הביצים פחות מתרנגולות אחרות, אם בכלל.

דוגרנות למרות הברירה המלאכותית

מצד אחר, בגלל הקושי לזהות דוגרנות בתרנגולת הכלואה בכלוב סוללה, אין לסמוך על טענות נחרצות בעניין היעלמות הדוגרנות בתרנגולות לגהורן. למעשה, כשעלתה באירופה דרישת הצרכנים לביצים מתרנגולות שאינן כלואות בכלובים, שבו הלולנים להיות מוטרדים מבעיית הדוגרנות בתרנגולות לגהורן. בדו"ח לממשלת אוסטרליה על "מערכות לייצור הטלת ביצים אלטרנטיביות באירופה", מדווח חוקר חקלאי, ג'ון ברנט, על מקרים של "ייצור ירוד" בלולים נטולי כלובים, כתוצאה מתקופות דוגרנות: "משקים מסוימים דיווחו על 10 תרנגולות דוגרניות לשבוע בתקופה של 5 שבועות, במיוחד בחורף." ברנט לא מציין כמה תרנגולות יש בלולים אלה, אולם מדובר בתופעה בעלת משמעות כלכלית. "ההתאחדות הבריטית של יצרני ביצים במרעה חופשי" מפרסמת מאמר בשם "סתם מטרד דוגרני", ובו ראיון עם פרופ' פיטר שארפ ממכון המחקר רוזלין. אומר שארפ על הדוגרנות:

"זו צפויה להיות בעיה משמעותית יותר ככל שמערכות שבהן יכולה התרנגולת לבטא התנהגות דגירה הופכות להיות נפוצות יותר."

שארפ מסביר, שהמגע עם רצפת תיבות ההטלה עשוי לעורר דוגרנות. הוא צופה כי ברירה מלאכותית תביא להפחתת הדוגרנות, אולם כיום דוגרנות היא עובדה קיימת בלולים נטולי כלובים בתעשיית הביצים. מדובר במיעוט מכלל התרנגולות, אולם בכל לול יש דוגרניות, ואלה ודאי סובלות תסכול כתוצאה מלקיחת הביצים מהן. יש להעיר, שבתעשיית תרנגולי ההודו מבקשים ללכת בעקבות תעשיית הביצים, ולמנוע דוגרנות באמצעות ברירה מלאכותית או הנדסה גנטית – עדיין ללא תוצאות משמעותיות.

לוחמה כימית בדוגרנות

קיים מחקר פעיל בניסיון לשלוט בדוגרנות באמצעים אימונולוגיים. הדוגרנות קשורה בתהליכים פיסיולוגיים, ובעיקר בהפרשת ההורמון פרולקטין, והחוקרים מנסים למנוע את הפרשת ההורמון או לנטרל את פעילותו. שיטות אלה מכונות "חיסון" מפני דוגרנות. חיסונים כאלה הצליחו בניסויים רבים שנערכו בתרנגולי הודו ובתרנגולי בית מגזעים המנוצלים בתעשיית הבשר, אולם לפי נתונים משנת 2001, הם עדיין לא בשימוש מסחרי. מסכם שארפ על הצלחת שיטות החיסון:

"כדי להיות אפקטיביות, שתי השיטות דורשות זריקות דחף סדירות בהפרשים של 5-3 שבועות כדי לשמור על ריכוז נוגדנים מספק לריסון הדוגרנות. בתרנגולות הודו [העוברות הזרעה מלאכותית באופן שגרתי] שגרת חיסונים כזו ניתנת לביצוע במשולב עם הזרעה מלאכותית […] שיטות אלה עשויות להיות בלתי מושכות עבור תרנגולות בית, שבהן לא מבצעים הזרעה מלאכותית."

Sharp 1997, p. 29.

במילים אחרות, החיסון עשוי למנוע את התסכול הנובע מלקיחת הביצים – במחיר של ספיגת זריקות. עם זאת, בראיון עבור "ההתאחדות הבריטית של יצרני ביצים במרעה חופשי", צופה שארפ שייערכו ניסיונות לפתח מוצר נגד דוגרנות לנטילה דרך הפה (למשל, עם השתייה). לדבריו, פיתוח כזה תלוי בשאלה, "עד כמה גדולה הבעיה שגורמת הדוגרנות לתעשיית הביצים".

מחשבות על לקיחת ביצים

התשובה לשאלה: נפגעות!

סקירת החומר הרלוונטי לשאלה "האם תרנגולות נפגעות מלקיחת הביצים שהטילו?", מבהירה, שהמוטיבציה של תרנגולות מסוימות לדגור היא חזקה מאוד ומתמשכת לאחר לקיחת הביצה. בהיעדר יכולת לדגור, הן ודאי חוות תסכול משמעותי, וכנראה גם חרדה עקב חוסר היכולת להתגונן. בנוסף לכך, תרנגולות עוברות ייסורים בגלל מאבק הלולנים לעקור מהן את הדוגרנות. הפגיעות הללו שוליות בתעשיית הביצים האינטנסיבית, שם דוכאה הדוגרנות על-ידי פגיעות חמורות עוד יותר. אולם ככל שהמשק מסחרי פחות, כך מועדות התרנגולות לסבול יותר באופן ספציפי מלקיחת הביצים.

שאלות מדעיות

כאמור, הסבל שנגרם לתרנגולות מלקיחת הביצים, לא נבדק ישירות בכלים מדעים. אולם ניתן, במסגרת מחקר, להציע לתרנגולת בחירה בין תנאי הטלה שונים ולקיחת ביצים בשיטות שונות, ולבדוק מה היא תבחר ועד כמה היא מוכנה להשקיע בכך; ניתן לבדוק עד כמה היא תשקיע בשמירה על ביצה מפני ניסיונות לקיחה שהיא מסוגלת להתמודד אתם; ולבדוק סימני מצוקה לפי פעולות לא נורמליות ומדידות גופניות. דברים אלה אינם מהווים בשום פנים הצעה לבצע מחקרים פוגעניים ומיותרים בתרנגולות, אלא הם נועדו להמחיש עד כמה הנושא מתאים למחקר בשיטות הפוגעניות הנהוגות במדע רווחת בעלי-החיים. הסיבה להתעלמות החוקרים מהנושא אינה נובעת אפוא מקושי מחקרי.

המדע בשירות התעשייה

מדוע, אם כן, אין מחקר מדעי על הפגיעה שגורמת לקיחת הביצים? התשובה היא כלכלית ואידיאולוגית. מדע רווחת בעלי-החיים נועד – במקרה הטוב – לסייע במיתון הניצול של חיות ולא בביטול הניצול. מחקר על לקיחת ביצים, לעומת זאת, חותר תחת עצם השימוש האנושי בביצים, ולכן אין לאיש בממסד המדעי עניין (או תקציב) לבצעו. לא זו בלבד שלולנים מתעקשים לקחת מהתרנגולות את כל הביצים, עד האחרונה; למעשה, אם יאפשרו לתרנגולת לדגור אפילו על ביצים מעטות, היא תפסיק מיד להטיל במשך תקופה ארוכה. לכן כל פרקטיקה חקלאית שתתיר דגירה – משמעותה עלייה דרמטית במחירי הביצים. הנושא לא צפוי אפוא לעלות אפילו בקרב צרכנים, המעוניינים במוצרים "הומאניים" מן החי ומוכנים לשלם קצת יותר, אבל לא פי כמה.

פשרות אפשריות?

למעשה, גם כשלוקחים מתרנגולת ביצים, ניתן למנוע חלק מהסבל הנובע מכך, אם מאפשרים לה לדגור על כמה ביצים לא פוריות, או אפילו ביצי-דמה. כך עשוי הצורך שלה לדגור לבוא על סיפוקו, לפחות בחלקו. כפי שיודעים מגדלים חובבים, המעוניינים לעודד תרנגולות אחדות לדגור (כדי "לייצר" אפרוחים ללא שימוש במדגרה) – תרנגולות עשויות להיכנס למצב דוגרנות אפילו כאשר מספקים להן כדורי גולף לדגור עליהם. קבוצת עבודה משותפת של ארגונים בריטיים לרווחת בעלי-חיים, העוסקת בתנאי החיים של בעלי-חיים במעבדות מחקר, קבעה:

"ניתן להפחית את המצוקה שנגרמת לתרנגולת אשר הביצים 'שלה' [המירכאות במקור] נלקחות ממנה על-ידי החלפתן בביצי-דמה, שהיא תשב עליהן עד שיהיה ברור שהן לא עומדות לבקוע."

BVAAWF/FRAME/RSPCA/UFAW 2001, p. 20.

זוהי התייחסות הישירה היחידה (!) שמצאנו לסבל הכרוך בלקיחת הביצים. לא מפתיע, שדו"ח זה כלל אינו קשור ב"ייצור" ביצים למאכל, אלא בגידול תרנגולות ללא ציפייה להפיק מהן אספקת ביצים שוטפת. רק בתנאים אלה, יש המתעוררים להבחין במצוקה הכרוכה בלקיחת הביצים.

בעיית הלגהורן

ראינו, שבתרנגולות מהגזעים המנוצלים לייצור ביצים מסחרי, ובעיקר לגהורן, התנוון יצר הדגירה במהלך הברירה המלאכותית, ולכן נראה שלקיחת הביצים לא גורמת סבל לרובן (אך לא לכולן). אמנם, במשקים משפחתיים קטנים, מעדיפים להחזיק תרנגולות מגזעים שלא איבדו את הדוגרנות. לכן דווקא במשקים שבהם כמעט שלא גורמים לתרנגולות מצוקות אחרות, לקיחת הביצים מועדת לפגוע בהן יותר. אולם גם מצב הלגהורן בעייתי מאוד מבחינה אתית. הברירה המלאכותית פתרה את רוב בעיית הסבל הישיר מלקיחת ביצים, אך היא הביאה לעולם תרנגולות הסובלות במיוחד מתכונות לא טבעיות, כגון הטלת-יתר. בנוסף לכך, היכולת האימהית שלהן פגומה וקיומן כגזע תלוי אפוא באדם. במובן זה, סוגיית הסבל לא ממצה את הבעיה האתית: קשה שלא לראות פסול בעצם עיוותו של מין ביולוגי למטרות אגואיסטיות, גם אם לא נלווה לכך סבל.

דימויים כוזבים

נשוב לפיטר סינגר, ולטענתו ש"עופות שניתן להם מחסה ושטח בחוץ להתהלך עליו ולחכוך רגליהם בעפר חיים בנוחות. ודומה שאין הם נפגעים מנטילת ביציהם." (עמ' 214) מדוע פילוסוף שהשקיע מאמץ חריג וחלוצי בתחקירים עובדתיים, שילב בתחקיר גם טענות כה בלתי אחראיות ומופרכות? תשובה אחת היא, שסינגר ודאי לא המציא את טענותיו יש מאין, אלא הסתמך על "ידע כללי". כולנו "יודעים" הרבה על חיות במשקים חקלאיים, כי נחשפנו לדימויים פופולאריים של המשק החקלאי – דימויים המשרתים ערכים של נוסטלגיה לחיי כפר בריאים, הצדקה סמויה לניצול חיות, ועוד. בסיפור על ביקור שערכה בילדותה במשק המשמש כמרכז חינוך, כותבת סופרת ילדים מקונטיקט, קת'לין וויידנר זואיפלד:

'אתה חושב שאני אוכל להדגיר כמה אפרוחים בעצמי?' 'את תהיי מדגירה נהדרת,' אמר מר אוונס. 'בואי נאסוף כמה ביצים בשבילך. לתרנגולות לא אכפת, כל עוד אנחנו שקטים ולא מפחידים אותן.' אספנו שש ביצים ושמנו אותן בעדינות בקרטון ביצים."

Zoehfeld, 2004.

דימוי הביצים בתור מעין פרי שאוספים – לא לוקחים או גוזלים – הוא סטנדרטי בתרבות הפופולארית ומושרש בשפות שונות. הטענה המוצהרת "לתרנגולת לא אכפת" נפוצה פחות, אך היא מתיישבת היטב עם תפיסת עולם זו. אפילו אצל חקלאים חובבים, הדימוי יכול להיות דמיוני ללא כל ביקורת עצמית. כותבת פאטי פיצ'ר, בעלת משק קטן מוושינגטון:

"אני מתה על התרנגולות שלי. אני אוספת בשבילן גלונים של עשב בכל אביב וכל הקיץ. אני אומרת להן שלום בכל פעם שאני עוברת לידן, ואני תמיד מלטפת את הנוצות הרכות שלהן כאשר אני אוספת את הביצים. "תרנגולות הן חברות כל-כך לא תובעניות. מעט מים, מעט מזון ויש לך חברה לכל החיים, חברה שנותנת לך מתנה כמעט בכל יום."

Pitcher, 2006.

בהיעדר ידע שנוצר בעזרת חקירה ביקורתית, שמפריך דימויים רווחים ונוחים כאלה – ברירת המחדל של הידע שלנו על משק הביצים היא "איסוף" ביצים ותרנגולות ש"נותנות" מתנות. סינגר, שניתח בחריפות בלתי רגילה כיצד מתפקדים דימויים אלה בתרבות, הלך אחריהם שולל כמו כל אחד אחר.

מסקנה: הניצול מצמיח את תירוציו

ובכל זאת, כיצד הרשה לעצמו אחד מגדולי ההוגים של התנועה לשחרור בעלי-חיים, לקבוע קביעות עובדתיות בעלות השלכות אתיות – ללא מקור, חקירה או נימוק? אין מי שמיטיב להסביר זאת יותר מסינגר עצמו:

"כשאתה קורא במקורות מסוף המאה השמונה-עשרה ואילך, אתה נתקל לעתים קרובת בקטעים שבהם מדגיש המחבר את הרוע שבאופן התנהגותנו אל בעלי-החיים האחרים בביטויים כה עזים עד שהנך בטוח שכאן, סוף-סוף, מדובר במישהו ששחרר עצמו לחלוטין מן הרעיונות הסוגניים, וממילא גם שחרר את עצמו מן המעשה הנפוץ מכל מעשי-הסוגנות – מעשה אכילת בעלי-חיים אחרים. […] אתה תמיד נוחל אכזבה. פתאום אתה מוצא הגבלה או התנאה במהלך טיעוניו של האיש או שמצורף שיקול נוסף, והמחבר חוסך מעצמו נקיפות-מצפון באשר לתפריטו […].

סינגר, עמ' 246.

סינגר טוען, על סמך טענות עובדתיות שגויות, שאין בעיה אתית בצריכת ביצים ממשקים עם מרעה חופשי. נראה שזהו עוד מקרה היסטורי, שבו המחבר חוסך מעצמו נקיפות-מצפון באשר לתפריטו. נפילתו של סינגר בפח שהוא כה נזהר ממנו בנסיבות אחרות, ממחישה עד כמה כולנו מועדים ליפול בפחים כאלה. מוסר-ההשכל הוא, שבכל הזדמנות שבה מבקש אדם להשתמש בחיות לתכליותיו – למשל, לצריכת ביצים – הוא ודאי ימצא את תירוציו. קשה לברר בכל דילמה אתית, האם חיה אמנם סובלת משיטת ניצול מסוימת; סביר יותר, מבחינת ההכרעה האתית, לפסול את עצם הניצול, עוד בטרם נמצאו הוכחות לסבל.

מקורות

מקורות עבור "מהי בדיוק השאלה?"

פיטר סינגר, שחרור בעלי-החיים, תרגום: שמואל דורנר, (ישראל: אור-עם, 1998. לפי מהדורה מעודכנת, 1990).

מקורות עבור "על הדוגרנות: דחפים ותסכול"

"Hermann Klein-Hessling, “Scientific Management of Turkey Breeder Hens”, Poultry Digest Online 3(5), pp. 1-18 – 2003 Midwest Poultry Federation Convention, Proceedings, pp. 128-147.
Anna Lundberg and Linda J. Keeling, “The Impact of Social Factors on Nesting in Laying Hens (Gallus gallus domesticus)”, Applied Animal Behaviour Science 64(1), April 1999, pp. 57-69.
Carsten Schradin and Gustl Anzenberger , ”Prolactin, the Hormone of Paternity”, News in Physiological Sciences 14(6), December 1999, pp. 223-231.
Peter J. Sharp, “Immunological Control of Broodiness”, World's Poultry Science 53, March 1997, pp. 23-31.
C. M. Sherwin and C. J. Nicol, “A Descriptive Account of the Pre-Laying Behaviour of Hens Housed Individually in Modified Cages with Nests”, Applied Animal Behaviour Science 38(1), October 1993, pp. 49-60.
C. M. Sherwin and C. J. Nicol, “Behaviour and Production of Laying Hens in Three Prototypes of Cages Incorporating Nests”, Applied Animal Behaviour Science 35(1), October 1992, pp. 41-54.
Cynthia M. Book and James R. Millam, Influence of Nest-Box Substrate (Pine Shavings vs. Artificial Turf) on Nesting Behavior and Prolactin Levels in Turkey Hens (Meleagris gallopavo), Applied Animal Behaviour Science 33(1), March 1992, pp. 83-91.
M. E. El Halawani, W. H. Burke, and P. T. Dennison, "Effect of Nest-Deprivation on Serum Prolactin Level in Nesting Female Turkeys", Biology of Reproduction 23, 1980, pp. 118-123.

מקורות עבור "מהו המחיר שמוכנה תרנגולת לשלם עבור ביצה?"

"Barry Koffler, “Broodiness and Broody Hens”, FeatherSite – The Poultry Page, updated 31.10.2005.
Bill Ransom, “Scraps”, Carve Magazine 6 (5), 1.9.2005.

חגי כהן, דימויי המשק והידע אודותיו בשני סגנונות מחשבה: הכחדת אתוס שיתוף הפעולה ההדדי כמהפכה מדעית, עבודה סמינריונית, אוניברסיטת תל-אביב, מאי 2005/

.Jesse J. Lyons, “Small Flock Series: Incubation of Poultry”, Department of Animal Sciences, University of Missouri, Revised February 2003.
K. ter Horst, “Improvement of Domestic Poultry Keeping in Bangladesh”, INFPD Newsletter 12 (2), (International Network for Family Poultry Development – FAO) July – December 2002, pp. 6-16.
"|How Can They Have a Chance?”, The Coop (The Classroom, Incubation/Raising Chicks), 14.5.2002.
D. Guemene, N. Kansaku and D. Zadworny, “The Expression of the Behavior of Incubation at Turkey and its Control in Breeding”, INRA Productions Animales 14, 2001, pp. 147-160.
Anna Lundberg and Linda J. Keeling, “The Impact of Social Factors on Nesting in Laying Hens (Gallus gallus domesticus)”, Applied Animal Behaviour Science 64(1), April 1999, pp. 57-69.
Peter J. Sharp, “Immunological Control of Broodiness”, World's Poultry Science 53, March 1997, pp. 23-31.
Carol Vaage, “Chickens”, Carol Vaage's Web Site (Alberta), accessed 21.4.2006.
Johnny Mountain, “Raising Chickens: Special Accommodations for Egg Layers”, The Farm (Summertown Tennessee), accessed 21.4.2006.
Patricia Nikolina Clark (author) and Amy Wummer (illustrator), “Eggacheggaba”, Highlights School Program (Ohio), accessed 21.4.2006.
Don Schmitz & Grandkidsandme, “The Chicken Man”, The Grandkidsandme Foundation (Minnesota), accessed 21.4.2006.
Faith Drummond, “Hens are Birds Too”, Homestead.org (USA), accessed 21.4.2006..
"Chickens and Eggs”, In the Valley Community Farm (Afton, MN), accessed 21.4.2006.

מקורות עבור "האם אפשר לעקור את הרצון לדגור?"

"W.R. (BillCox, "The Problem of Floor Eggs", Canadian Poultry Consultants Ltd., August 2005.
Judith K. Blackshaw, Notes on Some Topics in Applied Animal Behaviour, third edition, June 1986, updated in 2003 by Paul McGreevy, Chapter 3f.
Hermann Klein-Hessling, “Scientific Management of Turkey Breeder Hens”, Poultry Digest Online 3(5), pp. 1-18 – 2003 Midwest Poultry Federation Convention, Proceedings, pp. 128-147.
D. Guטmטne, N. Kansaku and D. Zadworny, “The Expression of the Behavior of Incubation at Turkey and its Control in Breeding”, INRA Productions Animales 14, 2001, pp. 147-160.
M. E. El Halawani, S. E. Whiting, J. L. Silsby, G. R. Pitts, and Y. Chaiseha, “Active Immunization with Vasoactive Intestinal Peptide in Turkey Hens”, Poultry Science 79, 2000, pp. 349–354.
John L. Barnett, “A Travel Report Presented to the RIRDC: Evaluation of Alternative Egg Laying Production Systems in Europe”, Rural Industries Research and Development Corporation, December 1999.
Carol M. Vleck, “Hormonal Control of Incubation/Brooding Behavior: Lessons from Wild Birds”, Proceedings of the WPSA 10th European Poultry Conference, Israel, 1998, pp. 163-169.
Ian J. H. Duncan, “Behavior and Behavioral Needs”, Poultry Science 77, 1998, pp. 1766–1772.
Zhou Jiang Feng, Characterization of Prolactin Receptor in Meleagris gallopavo, a doctoral thesis, McGill University, Montreal, October 1997, pp. 10-16, 140-142.
Peter J. Sharp, “Immunological Control of Broodiness”, World's Poultry Science 53, March 1997, pp. 23-31.
Barry Koffler, “Broodiness and Broody Hens”, FeatherSite – The Poultry Page, updated 31.10.2005.
"Just a Broody Nuisance”, British Free Range Egg Producers Association, accessed 28.4.2006.
Robert Plamondon, Poultry FAQ: Frequently Asked Questions About Poultry (With Emphasis on Free-Range Chickens), Miscellaneous Issues, plamondon.com (Oregon), accessed 28.4.2006.

מקורות עבור "מחשבות על לקיחת ביצים"

"Zoehfeld, KathleenWeidner, "Hatch", FindArticles, Sep 2004.
Barry Koffler, “Broodiness and Broody Hens”, FeatherSite – The Poultry Page, updated 31.10.2005.
"How Can They Have a Chance?”, The Coop (The Classroom, Incubation/Raising Chicks), 14.5.2002.
Laboratory Birds: Refinements in Husbandry and Procedures, Fifth report of the BVAAWF/FRAME/RSPCA/UFAW Joint Working Group on Refinement, Laboratory Animals 35(4), Supplement 1, 3.10.2001.
Patti Pitcher, "My Fine Feathered Friends", Friendly Haven (Washington), accessed 5.5.2006.

פיטר סינגר, שחרור בעלי-החיים, תרגום: שמואל דורנר, (ישראל: אור-עם, 1998. לפי מהדורה מעודכנת, 1990).


פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליונות 253-250, 14.4-5.5.2006. שועתק מאתר אנונימוס, 10.2.2007.

Share