כשבית-הספר נכנס לצלחת: שיקולים בקידום שינוי תזונתי במסגרת מערכת החינוך הפורמלית

תקציר

צריכת מוצרים מן החי עומדת בשנים האחרונות בפני ביקורת גוברת על רקע העניין המוסרי הגובר בבעלי-חיים, מגפת ההשמנה ומשבר האקלים. חשיבות הנושא ומורכבותו מחייבות את הוראתו השיטתית בבתי-הספר, אולם מדובר באתגר מיוחד. בתי-ספר ממעטים ללמד כישורי חיים, וכאשר הם עושים זאת, הם נוטים להתמקד בכישורים שמשמעותם הערכית מקובלת על רוב האוכלוסייה, כמו ציות לחוק, הימנעות מאלימות וזהירות מינית. בחינה מחודשת של הרגלי אכילה, ובמיוחד ביקורת על צריכת מוצרים מן החי, מתנגשת עם ערכים מקובלים ונתפסת כפלישה לתחומה האוטונומי של המשפחה. עיסוק ביקורתי בנושא זה עלול אפוא להעמיד את התלמיד במוקד של קונפליקט בין מערכת החינוך למשפחה. את הקושי הזה ניתן למתן הן מצד התוכן והן מצד צורת ההוראה.

מצד התוכן, הדרך הפשוטה להתמודד עם הקושי היא ריכוך המסרים: התמקדות בערכים שעליהם מבוססת התביעה לשינוי מבלי להציג במפורש את פרטי השינוי הנחוץ, והימנעות  מעידוד לשינוי תזונתי גורף או פתאומי. מטבע הדברים, מסרים מרוככים כאלה עלולים שלא להניב שינויי תזונה בפועל. סוגיית תוכן אחרת היא ההשלכות החינוכיות השונות שנושא כל אחד מבין שלושת המניעים המרכזיים לשינוי תזונתי. המניע המוסרי מציב את הפגיעה בחיות במוקד העניין, ומעורר במיוחד אנשים צעירים לשנות את הרגלי האכילה שלהם. אולם, התמקדות במניע המוסרי נוטה לעורר עימותים במשפחה, בהציעה לא רק שבירת הרגלים ומסורת, אלא גם ביקורת על ערכי המוסר המקובלים. המניע הבריאותי מתמקד במזון צמחי לא-מעובד כאמצעי למניעת השמנה ומחלות כרוניות. גישה זו מושכת פחות בגיל צעיר ומתאימה יותר לדור ההורים, אם כי היא עלולה להתנגש באמונות מסורתיות בענייני בריאות. המניע הסביבתי מצביע על תזונה צמחית כמרכיב מרכזי של אורח-חיים מקיים. כאן מוצגים רעיונות מופשטים למדי ורחוקים מביקורת ישירה על ערכי המשפחה, ולכן מדובר בגישה הנוחה ביותר לשילוב במערכת החינוך. עם זאת, ההפשטה הופכת את ההתמקדות בקיימות למניע חלש יחסית בכל הנוגע לשינוי הרגלים בפועל.

מצד צורת ההוראה, יש להכיר בכך שהתזונה אינה נמנית עם התחומים שאדם יכול להטמיע בהצלחה לבדו כל עוד הוא חי ברשות הוריו. העיסוק הביקורתי בהרגלי תזונה חודר לחיי המשפחה במידה כזו, שמעורבותה בתהליך הלימוד כמעט חיונית. באופן מיטבי, נחוץ שילוב של המשפחה כולה בחוויית הלימוד – משימה כמעט בלתי מעשית בבתי-ספר רבים. פשרה אפשרית היא אפוא יצירת מגע עקיף עם הורי התלמידים באמצעות מכתבים ושאלונים המופנים אליהם ישירות ומשימות כלל-משפחתיות כשיעורי בית לתלמידים.

(ההרצאה הוצגה בכנס השנתי ה-16 לחינוך סביבתי: "מה הטעם? מזון, קיימות וחינוך" (מושב 4: ייצור עודף, נזק סביבתי, בזבוז משווע והמוני רעבים: דילמות – בהקשר של גידול, ייצור ואובדן מזון והשלכותיהם על הסביבה), קמפוס נמיר של מכללת סמינר הקיבוצים, 18.4.2016).