מבוא לביקורת הספישיסיזם (ניצול מתועש של בעלי-חיים – פרקטיקה, תרבות ומחקר)

הצעת נושא לקורס במכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות
אריאל צֹבל, ינואר ‏2002

ניצול מתועש הוא צורה ייחודית של שליטה בקבוצות גדולות של יצורים חיים. ייחודו הוא בחפצון מוחלט של החיות ובהפעלת לחצים קיצוניים ביותר עליהן, דרך תנאים ממשקיים ומניפולציות גנטיות. מאז שעברה חקלאות-החי תיעוש – תהליך שהחל לפני למעלה ממאתיים שנה והואץ באמצע המאה ה-20 – הפך הניצול המתועש לתופעה המרכזית בקשר שבין המין האנושי למינים אחרים, והוא מהווה אפוא את התחום העיקרי שבו מתקיים הספישיסיזם. החיות המנוצלות נתונות תחת שליטתם של מומחים, פועלים מעטים ומִתקנים ייעודיים, בתנאים המעוצבים על-ידי שילוב של אילוצים כלכליים ופיתוחים מדעיים-טכנולוגיים. שיטות השליטה, הניצול והפגיעה מבוססות על תמיכה כלכלית ואידיאולוגית של כלל האוכלוסייה האנושית בתוך החברה המתועשת, אוכלוסייה המנותקת מזירת הניצול על-ידי מנגנונים של הרחקה, הסתרה, סילוף והכחשה של העובדות.

חקר הניצול המתועש והביקורת עליו מציבים קשיים מיוחדים, שכן הם נערכים בהכרח מתוך המנגנון המנצל, וללא אפשרות להישען על שיח פנימי של המנוצלים. עם זאת, בדור האחרון חלה התפתחות חסרת תקדים בביקורת הספישיסיזם (ובחקר הניצול המתועש בכלל זה), הן כתנועה חברתית-פוליטית והן כאסטרטגיה אינטלקטואלית ב"מדעי האדם" וב"מדעי החיים". ביקורת הספישיסיזם, הנמצאת עדיין בחיתוליה, הולכת ומתבחנת מתוך דיסציפלינות ותיקות יותר כגון: אתיקה, אנתרופולוגיה, פמיניזם, אתולוגיה ועוד. המדובר בהתפתחות אינטלקטואלית וחברתית-פוליטית, שיש לה פוטנציאל לחולל מהפכה במחשבה החברתית והביולוגית – לערער על ההבחנות בין תחומים, לנסח מחדש מושגי-יסוד בתחומים אלה ולהוסיף בתוכם תחומי עניין חדשים.

קורס דומה הוגש לקהלים שונים (למעלה ממאה משתתפים בסך-הכל) בשלוש הזדמנויות שונות:

  • כסמינר לתואר שני במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים ושל הרעיונות באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם ד"ר דני פילק, סמסטר ב', 2001.
  • כסמינר של עמותת "אנונימוס" בתל-אביב, קיץ 2001.
  • כסמינר של עמותת "אנונימוס" בירושלים, חורף 2002.

תכנית הסמינר האחרון (את שמונה המפגשים ניתן להתאים למסגרת המקובלת של 14-12 מפגשים סמסטריאליים):

  1. מושגי יסוד באתיקה בין-מינית
    אתיקה בין-מינית מול האתיקה המסורתית. הרלוואנטיות המוסרית של היכולת להרגיש. זיהוי יכולתו של הזולת להרגיש, והסתמכותה של ההכרה במעמד מוסרי על ידע ביולוגי. העיקרון של משקל מוסרי שווה לאינטרסים דומים. אתגרים שונים לעיקרון זה וההתמודדות עמם.
  2. המכניזציה של הגוף: תנאי החיים והמוות
    סקירת התיעוש בחקלאות, בדגש על תעשיות העופות: חלוקת עבודה גוברת ואוטומטיזציה, הגדרה מחודשת של מהות החיה בהתאם לדרישות התעשייה, לחץ מדעי-טכנולוגי להגברת התפוקה, העברת פונקציות טבעיות ותנאים טבעיים לשליטה בידי המנגנון המתועש.
  3. ביות ושליטה גנטית
    קשרי הגומלין בין החברה האנושית לבין חיות שבויתו, לפני הביות ובשלביו הראשונים. ברירה מלאכותית מכוונת בשלביה הראשונים, ובשלב התיעוש. הנדסה גנטית כהמשך הברירה המלאכותית המתועשת.
  4. "מדעי האדם" לאחר ביקורת הספישיסיזם
    החלוקה בין "מדעי האדם" ל"מדעי הטבע". הגדרה מחודשת של "מדעי החברה", באופן החורג מגבולות המין האנושי. מחקרים הבוחנים מחדש את הגבולות בין התחומים המסורתיים של "חברה" ו"ביולוגיה".
  5. שליטת הציוויליזציה בטבע
    תהליך הציוויליזציה כהשתלטות האדם על הטבע שמחוץ לו ובתוכו. הערך הסמלי של השתלטות על חיות ממינים אחרים, כביטוי לשליטת האדם בטבע. אכילת בשר כסמל לשליטה בטבע. התנועה לשחרור בעלי-חיים כתגובת מחאה לשליטת-יתר בטבע.
  6. הסתרה והרחקה של האלימות בתעשיות המזון
    הרתיעה הגוברת מפני גילויי אלימות בתהליך הציוויליזציה, כתוצאה משינוי מבנה היחסים החברתיים. הסתרת סימני האלימות במוצרי מזון מן החי כחלק מתהליך זה. ניתוקה של הצריכה מהקשר הייצור, והשלכות עובדה זו על התפשטות החרם על מוצרים מן החי.
  7. התנועה לשחרור בעלי-חיים בדור האחרון
    התארגנויות פוליטיות מסוגים חדשים, ותחילת הביקורת על החקלאות המתועשת באירופה ובארצות-הברית, החל משנות ה-60. שינויים בחקיקה במדינות האיחוד האירופי בשנים האחרונות. שינויים ברגישות הציבורית הכללית ובדעת-הקהל לגבי שינויים מעשיים.
  8. הדיאלקטיקה של מושג הרווחה
    מושג הרווחה בהקשר האנושי לעומת ההקשר הלא-אנושי. האידיאולוגיה של "זכויות בעלי-חיים" לעומת "רווחת בעלי-חיים". ביטול מערכות ניצול לעומת שיפורי רווחה בתוכן. המחקר לשיפור הרווחה במערכות ניצול מתועשות, והשלכותיו המעשיות על המתרחש בתעשיות.