מהי "רפורמה וולונטרית"?

רפורמות לרווחת בעלי-חיים בניצול חקלאי יוצרות הקלות קטנות בחייהן של המוני חיות. בישראל אנו מצפים בדרך-כלל שרפורמות כאלה יתקבלו בחקיקה, כמקובל באירופה. בארצות-הברית, לעומת זאת, שם כמעט שלא התקבלו במאה הקודמת חוקים לרווחת בעלי-חיים בחקלאות, התפתח נוהג של לחץ ישיר על חברות חקלאיות וחברות המשווקות מוצרים מן החי, בניסיון לגרום להן לקבל על עצמן רפורמה וולונטרית.

עד לפני שנים אחדות, חרם צרכנים והפגנות (שמצטלמות מצוין, ראו בתמונה!) כמעט שלא השפיעו על המדיניות של חברות אמריקניות. לכן פותח נוהל של פעולה מבפנים. ארגון להגנה על בעלי-חיים יכול, כמו כל אחד אחר, לרכוש מניות של חברה מסחרית וכך לקבל זכויות מסוימות מול הנהלת החברה. הזכות החשובה ביותר היא העלאת הצעות באסיפות כלליות של בעלי המניות. הארגון יכול אפוא להציע רפורמה לרווחת בעלי-חיים בפני בעלי המניות, במקביל להפעלת לחץ מבחוץ. עצם העלאת הנושא בפני בעלי המניות מהווה אמצעי לחץ על הנהלת החברה, ואם בעלי המניות השתכנעו שהרפורמה רצויה, הנהלת החברה נאלצת להגיב במהירות וביעילות — לפחות בהשוואה לתגובות מול לחץ חיצוני בלבד.

שיטה זו פעלה בהצלחה מול רשתות ההמבורגר האמריקניות הגדולות ביותר. סקירה מפורטת של התפתחות שיטת הפעילות הזו פורסמה ב'זכויות בעלי-חיים השבוע' במאי 2007, והיא מופיעה באתר אנונימוס.

ומה קרה מאז 2007? לא מעט. במקדונלד'ס בארה"ב, למשל, התחייבו ב-2012 לקנות בשר חזירים רק מספקים שאינם כולאים חזירות בכלובי הריון, החל משנת 2022. תהליך המעבר נמצא כיום בעיצומו. כמו כן, במרץ 2015 פרסמה החברה את תוכניתה להפחתת השימוש באנטיביוטיקה במשקים חקלאיים. התוכנית שפורסמה מעט עמומה, כשהמגמה החשובה בה היא שיפור של שיטות להחזקת החיות, כך שהצורך בתרופות יצטמצם.

בשורה התחתונה, מדובר בשיפורים קטנים מאוד בחייהן של מיליארדי חיות. רפורמות וולונטריות נוטות להיות שטחיות יותר מחקיקה לרווחת בעלי-חיים, שאף היא מרסנת באופן שטחי בלבד את הפגיעות החקלאיות בחיות.

מקור


פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 5.1.2016.