מושגים חברתיים שמציינים חולשה מוחלטת

תקציר

רוב המושגים שנועדו לציין קבוצות חברתיות ומצבים חברתיים, מבטאים שותפות של קבוצות אלה בחיים החברתיים תוך השפעה כלשהי על מהלכם. מושגים שמציינים היעדר כל שותפות והשפעה עקב ריחוק גיאוגרפי ממרכז הכוח, כיבוש, שבי וכדומה, הם נדירים. "מוכפפוּת" או "מוות חברתי", למשל, מציינים מצבים שבהם קבוצה מצויה במצב של חולשה מוחלטת: היא אמנם מקיימת קשרים עם קבוצות במרכז החברה, אך השפעתה היזומה עליהן ועל גורלה שלה היא כה מעטה, עד שהיא מצויה כביכול מחוץ לחברה.

יחסי אדם-חיה יכולים להיחשב כיחסים חברתיים לכל דבר רק אם ניקח בחשבון את חולשתן המוחלטת של החיות בקשריהן עם בני-אדם. למרות זאת, במחשבה החברתית אין כמעט שימוש במושגים שמציינים את חולשתן המיוחדת של חיות. בדרך-כלל, פשוט מתעלמים מנוכחותן כיישויות חברתיות, וכאשר מתייחסים לנוכחות זו, שואלים לשם כך מושגים מתחומי היחסים שבין אדם לאדם, שעניינם קבוצות שנחשבות כשותפות משפיעות בחיים החברתיים.

למעשה, יש בשפה מגוון גדול של מושגים, העשויים לציין את חולשתן המוחלטת של חיות: "פטם", "משקל חי" וכיו"ב מושגים טכניים, ואפילו "חיית מחמד". אולם אם השימוש במושגים שמציינים חולשה אנושית נערך תמיד מתוך ערנות רבה כלפי המעמד שנגזל מהקבוצה החלשה, הרי השימוש במושגים שמציינים חולשה חייתית נערך בדרך-כלל ללא ערנות כזו, ולכן מושגים אלה נתפסים לא כמציינים חולשה, אלא כמונחים טכניים שמציינים אובייקטים לא-חברתיים.

ההרצאה התקיימה בכנס ה-46 של האגודה הסוציולוגית הישראלית, מכללת כנרת, 25.2.2015.