הרג חיות וביתורן הוא עבודה שככל הנראה רק מעטים מאוד שמחים לעסוק בה. בשיח על זכויות עובדים, על בטיחותם ועל בריאותם, העבודה במשחטות ידועה לשמצה כאחד מסוגי הפרנסה הגרועים ביותר. דו"ח חדש של המשרד הממשלתי לאחריות דיווח בארה"ב (GAO) סוקר את מצבם של עובדי המשחטות שם.

לפי נתוני הממשלה, כ-526,000 איש עובדים ב"מפעלי בשר" בארה"ב. אמנם, רק מיעוטם בא במגע עם החיות בחייהן (הרוב עובד בעיבוד הבשר, באריזה וכו'). שכיחות הפציעות שהביאו להחסרת ימי עבודה בקרב פועלים במשרה מלאה ירד באופן משמעותי בין שנת 2004 ל-2013, אם כי היא נותרה גבוהה יותר משכיחות הפציעות הממוצעת בענפי הייצור השונים בארה"ב. הירידה היא מ-9.8 ל-5.7 מקרים לכל מאה עובדים בשנה. אחוז הפציעות גבוה יותר בקרב העובדים במשחטה לעומת העובדים במפעל לעיבוד בשר (7.8 לעומת 5.4 מתוך כל מאה עובדים, בשנת 2013). משחטות היונקים מסוכנות יותר לפועלים ממשחטות העופות.

הפגיעות הנפוצות שמהן סובלים עובדי המשחטות הן הפרעות בשלד, בשרירים או בגידים, חשיפה לכימיקלים ולפתוגנים, ופציעות ממכונות ומכלי עבודה. בין הפציעות הנפוצות שהביאו להיעדרות מהעבודה בשנת 2013, נמנו התמוטטות כתוצאה ממאמץ-יתר (40 מקרים לכל 10,000 עובדים), כאב כתוצאה מתנועות חוזרות (16 מקרים) ופגיעה מציוד (42 מקרים).

פועלי המשחטות חלו יותר מהפועלים בכל תעשייה אמריקנית אחרת: 104 מקרים של היעדרות עקב מחלה לכל 10,000 פועלים בשנת 2013 בתעשיית העופות ו-320 מקרים במשחטות יונקים, לעומת 36 מקרים בלבד בכל התעשיות בממוצע.

מספר הפועלים שנהרגו בעבודתם במשחטות בשנים 2013-2004 הוא 151.

גורמי הסיכון לעובדי המשחטות כיום מוכרים היטב עוד מהמשחטות התעשייתיות המוקדמות. כבר אז נבע הסיכון פחות מסוג הפעולות שמבצעים הפועלים ויותר ממהירות העבודה שנדרשת מהם. למעלה ממאה שנים מאוחר יותר, המהירות היא עדיין מקור מרכזי לפגיעות בעובדים (והיא גורמת גם ליקויים בהימום החיות, ועקב כך רבות מהן נשחטות ונשלקות בהכרה). למרות זאת, בשנת 2014 התיר משרד החקלאות האמריקני להאיץ את קצב השחיטה של עופות במקביל להסרת חלק מהפיקוח הממשלתי על משחטות אלה.

מקור

Workplace Safety and Health: Additional Data Needed to Address Continued Hazards in the Meat and Poultry Industry, United States Government Accountability Office (GAO), Report to Congressional Requesters, April 2016.