ההיסטוריון השוויצרי, זיגפריד גידיון, כתב מיד לאחר מלחמת העולם ה-2 ספר רב-השפעה על התפתחות המיכון. הסעיף "מיכון ומוות: בשר" מוקדש להתפתחות השחיטה התעשייתית, בתקופה שחיתוך גרונן של החיות עדיין לא עבר בה מיכון. שלא כמו כמה חוקרים המגבילים את דיונם בתחום זה להתפתחויות טכנולוגיות וכלכליות, גידיון הדגיש שהשחיטה התעשייתית היא סוג מיוחד של אלימות נגד קורבנות חסרי אונים:
"באחד ממפעלי האריזה [משחטות, בעגה אמריקנית] הגדולים, הורגים בממוצע שתי חיות בשנייה — כמות יומית של כ-60,000. זעקות המוות של החיות שוורידי הצוואר שלהן נפתחו מתערבבות ברעם התוף הגדול [מתקן המניף חיות כבולות], בזמזום גלגלי השיניים ובקול הצווחה של הקיטור. זעקות מוות וקולות מכניים כמעט שאינם ניתנים להפרדה אלה מאלה. גם העין כמעט שלא מסוגלת לקלוט את אשר היא רואה. מצדו האחד של הדוקר נמצאים החיים; מצדו האחר, השחוטים. כל חיה תלויה כשראשה כלפי מטה באותו מרווח קבוע, אלא שביצורים שמימין לו הדם מתיז מתוך פצעי הצוואר, בקצב פעימות הלב. תוך עשרים שניות בממוצע, חזיר אמור לדמם למוות. זה קורה כה מהר, ותוך השתלבות כה חלקה בתהליך הייצור, עד שכמעט לא מתעורר רגש.
"מה שמחריד באמת במעבר הזה מחיים למוות הוא הנייטרליות המוחלטת של המעשה. אינך חווה, אינך מרגיש; אתה רק מתבונן. יתכן שעצבים שאיננו שולטים בהם מתמרדים היכן שהוא בתת-התודעה. ימים לאחר מכן, ריח הדם שנשאף עולה לפתע מקירות הקיבה שלך, אף על-פי שלא יתכן ששריד שלו דבק בך.
"עד כמה מוצדקת התהייה, קשה לדעת, ואף על-פי כן, אפשר לשאול: האם לנייטרליות הזו כלפי המוות הייתה השפעה נוספת עלינו? השפעה נרחבת יותר שכזו לא חייבת להופיע דווקא בארץ שבה התפתח ההרג הממוכן, או אפילו באותו הזמן שבו התפתחו אותן שיטות. הנייטרליות הזו כלפי המוות עשויה להשתכן עמוק בשורשי תקופתנו. היא לא חשפה את עצמה בקנה-מידה גדול עד למלחמה, כאשר אוכלוסיות שלמות, חסרות הגנה ממש כמו החיות שתלויות כשראשן כלפי מטה על שרשרת המסוע, הושמדו מתוך נייטרליות מיומנת."
מקור
Sigfried Giedion, Mechanization Takes Command: A Contribution to Anonymous History, (Oxford University Press, 1948), 246.
האיור לקוח מתוך פטנט אמריקני שגידיון מתייחס אליו, מס' 252112, "מתקן לתפיסת חזירים ולתלייתם," מאת ג. א. לוורי ומ. קרופורד, 1882. הפטנט נועד להקל על עובדי המשחטה ולזרז את תהליך השחיטה, תוך הפיכת ההימום שלפני השחיטה למיותר. החזיר הקדמי מוצב בקצהו של מעבר, שם הוא מקבל מזון. כאשר החזירים שמאחוריו רואים שהוא אוכל, הם אמורים להתמקד בו ולהירגע, ולכן גם לא להיאבק כשעובד שנמצא מתחת למעבר קושר שרשרת סביב אחת מרגליהם. מיד לאחר הקשירה מונמכת באטיות רצפת המעבר, והחזירים הקשורים נותרים תלויים.
