פשיעה בקרב עובדי משחטות

"הג'ונגל," ספרו רב-ההשפעה של אפטון סינקלייר מ-1905, מתאר את חייהם של עובדי משחטות בשיקאגו. בין השאר, העיר שם סינקלייר: "נראה כי אנשים שצריכים לפצח את ראשיהן של חיות כל היום מאמצים זאת כהרגל, שהם מיישמים על חבריהם ואפילו על משפחותיהם."

האם ההנחה הזו נכונה? כלומר, האם אנשים העוסקים בשחיטת חיות מפגינים אלימות מוגברת גם מעבר לשעות העבודה? בשנת 2009 פרסמו איימי פיצג'רלד, לינדה קאלוף ותומס דייטז מחקר מקיף על עבריינות בקרב עובדי משחטות בארצות-הברית. הצוות סקר נתונים מהשנים 2002-1994 על מעצרים ועל דיווחי פשיעה ב-581 מחוזות לא-מטרופוליניים. הנתונים על עובדי משחטות הושוו עם הנתונים המקבילים על עובדי תעשיות אחרות, בניסיון לפסול הסברים חברתיים אחרים (כגון אבטלה ועוני) להבדלים בשיעורי הפשיעה.

תוצאות המחקר: עובדי משחטות נעצרו יותר מעובדי תעשיות אחרות באשמת פשעים אלימים בכלל, ובאשמת סוגי פשיעה ספציפיים כגון אונס ותקיפות מיניות אחרות. תופעה זו הייתה בולטת יותר במשחטות גדולות לעומת משחטות קטנות. באופן כללי, תעשיית הבשר התגלתה כתעשייה היחידה שנוכחותה במחוז מחמירה באופן עקבי את מצב הפשיעה בו. מספר המעצרים בכל מחוז עלה בהתאמה מדויקת עם מספר עובדי המשחטה שהיו בו. במחוזות שבהם הגיע מספר עובדי המשחטה עד 7,500, היה מספר המעצרים ודיווחי הפשיעה גדול פי 2.7 לעומת מחוזות שכלל לא היו בהם עובדי משחטה. כדברי החוקרים (עמ' 174):

"רבות מבין העבירות האלה מבוצעות נגד מי שיש להם פחות כוח, ואנו מפרשים זאת כעדות לכך שהעבודה הנעשית במשחטות עלולה לגלוש לכדי אלימות נגד קבוצות אחרות שיש להן פחות כוח, כמו נשים וילדים."

מקור

Amy J. Fitzgerald, Linda Kalof and Thomas Dietz, "An Empirical Analysis of the Spillover From 'The Jungle' Into the Surrounding Community," Organization Environment 22(2), June 2009, pp. 158-184.


פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 27.5.2016.

מתוך תגובת יצחק בן מוחה בדף הפייסבוק:

האם החוקרים ניסו גם להציג קשר סיבתי בין הדברים? האם אנשים כוחניים נמשכים מלכתחילה לעבודה במשחטות או שלחילופין העבודה במשחטות הופכת אנשים נורמלים לסדיסטים?

תשובתי:

המחקר שלעיל אכן מציג קשר סיבתי: עבודה במשחטה תורמת להתנהגות אלימה יותר בכלל.

לגבי קשר בכיוון ההפוך בעובדי משחטה, איני מכיר עבודות כאלה. אני מתקשה להאמין שיימצא קשר כזה, אלא אם מדובר בבחירת מקצוע מסודרת של שוחט-קצב בחברה מסורתית. במשחטות תעשייתיות גדולות עובדים המוני אנשים, שהגיעו לשם מטעמים חברתיים-כלכליים, על רקע אפשרויות בחירה תעסוקתית מוגבלות. זו בחירה אקראית: אילו היה מפעל מכוניות גדול בסביבה במקום משחטה, ודאי כל מבקשי העבודה היו פונים לשם במידה דומה. הפונים למשחטה לא רוכשים שם הכשרה משמעותית ווהם נוטים לעזוב אותה תוך שנה ופחות — עדות לכך שהעבודה הזו לא מגשימה את משאלותיהם. אמנם סביר להניח, שהבחירה לעבוד במשחטה כרוכה בהחצנה של נטיות סדיסטיות קודמות, אבל נטיות כאלה קיימות ברובנו ואין סיבה להניח שעובדי משחטה מצטיינים מראש בנטיות מוגברות כאלה.

אגב, שים לב, שהמחקר שלעיל מתייחס לעובדי משחטה בכללותם ובמובן זה הוא גס מאוד. רובה הגדול של העבודה במשחטה אינו קשור בהרג או בטיפול אלים אחר בחיות, אלא בעיבוד הגופות שלהן. אילו נערך מחקר על דוקרים (עבודה ספציפית במשחטה שוודאי נחשבת כעבודה האלימה ביותר — נעיצת סכין בצוואר יונקים תלויים כדי לגרום דימום) אולי היינו מגלים שבפני העובדים האלה עמדו אפשרויות בחירה בתפקידים אחרים במשחטה והם בחרו דווקא בדקירה מתוך נטיות אלימות קודמות. על כל פנים, איני מכיר מחקר בעניין זה.

נקודה נוספת: יש מעט מאוד מחקרים על עובדי משחטות. אבל יש לא מעט מחקרים על הקשר בין עבריינות ואלימות כלפי בני-אדם, לבין התעללות בחיות. באופן כללי, מוסכם שיש זיקה חזקה בין התחומים האלה. אבל הקשרים הסיבתיים ביניהם שנויים במחלוקת בדרך-כלל.