רטוריקה של תומכי הניסויים בחיות

ב-21.5.2007 אושר במליאת הכנסת תיקון לחוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים), התשנ"ד-1994, המופיע כיום בסעיף 10 לחוק: "לא ייערך ניסוי לבדיקת מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, ולחומרי ניקוי." התיקון הצנוע הזה התקבל לאחר שנים של מאבק שניהלו נגד גרסאות שונות שלו תומכי הניסויים בחיות (ויוויסקציה). חלק משמעותי מהמאבק התקיים בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. אחד מדיוני הוועדה בנושא נערך בדצמבר 2001. עו"ד יוסי וולפסון סיכם את הדיון הזה וניתח אותו עבור "זכויות בעלי-חיים השבוע." הניתוח מאיר-עיניים וראוי לקריאה גם כיום. מאחר שהמאמר לא התפרסם מחוץ לגיליון המקורי של השבועון, הוא מובא כאן בשלמותו.

רטוריקה בפעולה: דיווח מוועדת החינוך והתרבות של הכנסת

הרקע
לאחרונה הניח יוסי שריד (מרצ) על שולחן הכנסת הצעת חוק, הקוראת לאסור ניסויים שלא נועדו להצלת חיי אדם, והאוסרת במפורש על עריכת ניסויים למטרת הוראה ולמטרת פיתוח מוצרי קוסמטיקה. במקביל לכך הניח איתן כבל (העבודה) על שולחן הכנסת הצעת חוק, הקוראת לסמן בתווית מיוחדת מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים. יש להדגיש, שהצעות החוק של שריד ושל כבל טרם הועמדו להצבעה.

הלובי של הוויוויסקטורים
עשרות אנשי אקדמיה ורופאים בכירים הגיעו לדיון כדי להצהיר פה אחד: כל נגיעה של המחוקק בהסדרים הקיימים בנוגע לניסויים בבעלי-חיים תגרום לקריסה של המחקר הרפואי בישראל, ולפגיעה אנושה בבריאותם של חולים, המשוועים לטיפול. בדבריהם ייחסו נציגי הוויוויסקטורים את כל הישגי הרפואה המודרנית לניסויים בבעלי-חיים. כדי להמחיש את הדבר אף הובאו לדיון, באקט ציני למדי, שני חולי פרקינסון ומושתלת כבד, שטענו כי רק בזכות ניסויים בבעלי-חיים הצליחו לחזור לחיים נורמאליים, והתחננו בפני חברי-הכנסת שלא לפגוע במאמצי החוקרים להציל חיים.

חברי-הכנסת: המתנגדים לשינוי
הרטוריקה של הוויוויסקטורים שכנעה אחדים מחברי-הכנסת, בעוד אחרים באו משוכנעים מראש, בעקבות עבודת שתדלנות קדחתנית מטעם הוויוויסקטורים. חברת-הכנסת ענת מאור (מרצ) התייצבה בטון מתלהם לצדם. היא הזהירה מפני זילות ביחס כלפי האקדמיה, והכריזה כי גם סקרנות ומחקר לשמו מצדיקים ניסויים בבעלי-חיים. היא אף ביקרה את עצם קיומו של דיון בכנסת בנושא זה. להגנה על הוויוויסקטורים הצטרפה חברת-הכנסת יהודית נאות (שינוי), שטענה כי פגיעה במחקר המדעי עלולה לגרום נזק כלכלי, וסיפרה שהיא עצמה ערכה ניסויים בבעלי-חיים. חברת-הכנסת יעל דיין (עבודה) הביעה התנגדות לתיקוני חקיקה, אך תמכה בהעמקת האכיפה של החוק הקיים. יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) הזכיר, אמנם, שיש מה לשפר ביחס לניסויים, אך הביע התנגדות להצעת החוק של שריד, ותמיכה במחקר בדרך של ניסוי וטעייה.

חברי-הכנסת: התומכים בשינוי
יו"ר האופוזיציה, חה"כ שריד, ביקר בחריפות את מנגנוני הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים כפי שנקבעו בחוק הקיים, והתפלמס עם מבקרי הצעת החוק שלו. אולם הצלחת התעמולה של הוויוויסקטורים ניכרה במאמציו להקדיש דברי הוקרה והרגעה לחוקרים. חה"כ איתן כבל בחר להציג עמדה תקיפה יותר. הוא התקומם על הניסיון של הוויוויסקטורים להשתיק את הדיון בנושא ולהלך אימים על חברי-הכנסת. את ההאשמה, לפיה התערבות המחוקק עלולה לפגוע במחקר, הוא השווה לסיסמה "תנו לצה"ל לנצח" – כביכול מישהו מעוניין שצה"ל יפסיד. לשריד ולכבל הצטרפה חה"כ קולט אביטל (עבודה), שהציגה את עמדתה בעזרת ציטוט ממכתבו של אמנון יונש מאנונימוס: "המפתח לפיקוח הנאות הוא הסרת מעטה הסודיות והפיקוח הפנימי". חה"כ אברהם פורז (שינוי), הגן בדבריו על הארגונים למען בעלי-חיים, וקרא להם לשים בעבודתם דגש על הרווחה של חיות במשקים. פורז אף הזכיר את פיטום האווזים ואת הרעבת התרנגולות בתעשיית הביצים ("השרה כפויה").

האבסורד בטיעוני הוויוויסקטורים
תחת הדמגוגיה הרגשנית של "הצלת חיי אדם", קשה היה להבחין (בעיקר אל מול סמכות התארים הרמים של הדוברים), כי הטענות הנאמרות כלל אינן רלוונטיות לדיון: הוויוויסקטורים טענו בלהט, כי ייעודו של כל ניסוי בבעל-חיים הוא הצלת חיי אדם; שהרי גם אם נועד הניסוי לספק סקרנות בלבד, מי יודע אילו השלכות יהיו בעתיד לידע שיצטבר בזכות הניסוי! אולם אם טיעון זה נכון, כיצד מאיימת על המשך הניסויים הצעת החוק של שריד, אשר בפירוש מתירה ניסויים שמטרתם הצלת חיים? ואם אין ספק שכל הניסויים הנערכים כיום הם "חיוניים", כיצד יוביל הידוק הפיקוח הציבורי לפגיעה במחקר חיוני? לפי היגיון כזה, אם נתיר רק מחקר שמיועד להציל חיים, לא נאפשר מחקר שמיועד להציל חיים; ואם נדרוש בקרה ציבורית על הליכי אישור הניסויים, לא נאפשר ניסויים שהציבור תומך בהם ממילא.

האמת שמאחורי הדמגוגיה
מאחורי הדמגוגיה של הוויוויסקטורים מסתתרת אמת, שאינה נוחה להם: ניתן להבחין היטב (גם אם אין הגבולות עצמם חדים) בין מחקר לשמו לבין מחקר יישומי, וניתן גם להבחין בין מחקר יישומי שמטרותיו כלכליות לבין מחקר יישומי שמטרותיו רפואיות. הרפורמות החוקיות המוצעות כיום עשויות להגביל את השוליים של המחקר לשמו ושל המחקר בשירות התעשייה. הן עשויות גם להגביל את השימוש בבעלי-חיים למטרת הוראה, ויתכן שישפיעו גם על ניסויים לפיתוח אמצעי לחימה. כדי להגן על ענפים אלו של הוויוויסקציה, מנסים החוקרים לערב תחומים, לטשטש גבולות, ולהטיל את כל התחום לקדירה אחת של "הצלת חיי אדם".

תוצאות הדיון
צפויות ישיבות נוספות בוועדת החינוך והתרבות בנושא הניסויים בבעלי-חיים. בינתיים השיג הדיון הנוכחי, למרות האווירה ששררה בו, שתי תוצאות חשובות: נציג שר הבריאות מסר, כי משרד הבריאות יפרסם באינטרנט את הפרוטוקולים של דיוני המועצה לניסויים בבעלי-חיים (עד כה היו הדיונים חסויים לחלוטין). חידוש שני הוא התחייבותו של יו"ר המועצה, שרגא סגל, לאפשר לחברי המועצה, לרבות נציגי הארגונים למען בעלי-חיים, לערוך ביקורי פתע במעבדות.

מקור

זכויות בעלי-חיים השבוע 23, 7.12.2001.

לפרוטוקול ישיבת הוועדה (מס' 364, 4.12.2001)


פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 26.4.2016.