ערב טוב.
כמה מילים על הקשר בין ניסויים בבעלי-חיים ובין אינטרסים כלכליים.
אנשים שמבצעים ניסויים בבעלי-חיים מנסים לצייר למחקר שלהם תדמית של מדע משחרר והרואי, מין אביר בחלוק לבן שבא להציל אותנו מסכנות גדולות. אבל במציאות האביר עסוק עד מעל הראש בהגנה על אינטרסים כלכליים.
כולנו יודעים על ניסויים בחיות לצורך פיתוח מוצרי קוסמטיקה וניקיון. יש הסכמה רחבה על כך שהניסויים הללו צריכים להיפסק. ולאחר יותר מעשרים שנות חרם על חברות שמבצעות ניסויים כאלה, רוב חברות הקוסמטיקה עברו לשיטות פיתוח אחרות. התווית "לא נוסה על בעלי-חיים ואינו מכיל מרכיבים מן החי", עם סימן הארנב, ודאי מוכרת לכל הקהל שהגיע לכאן.
מדוע המאבק בחברות הקוסמטיקה מצליח כל-כך, באופן יחסי? ראשית כול, האינטרס הכלכלי שמניע את הניסויים גלוי עד כדי כך שתדמית המדע ההרואי פשוט לא מתחברת אליהם. שנית, חברות הקוסמטיקה תלויות באופן ישיר במימון של צרכנים, ולכן חרם צרכנים הגיע להישגים גדולים.
אבל האם המסחריוּת של ניסויים לפיתוח מוצרי קוסמטיקה יוצאת דופן? לגמרי לא. קחו לדוגמא את המחקר בהנדסה גנטית ובשיבוט. רבים מתייחסים לתחום הזה בתור הייטק עתידני, מרגש. אם מישהו טורח לבקר את המחקר, הרי זה מתוך חשש מפני הנדסה גנטית ושיבוט בבני-אדם.
אבל היישומים העיקריים שמתכננים לטכנולוגיה הזו הם אחרים. החלום הגדול של חברות הביוטכנולוגיה הוא להקים תעשיות אדירות ל"ייצור" של חיות מהונדסות ומשובטות. את החיות האלה מתכוונים לסחוט עד הסוף כדי להפיק מהגוף שלהן חומרים שאפשר למכור טוב. בקיצור: המחקר הביוטכנולוגי הוא מחלקת הפיתוח של ענפי חקלאות חדשים.
לא שחסרים ניסויים בענפי החקלאות הקיימים. בתעשיית הבשר של עופות, למשל, יש כיום עופות "כלכליים" הרבה יותר מן העופות שהיו בעבר הלא רחוק. בזכות עבודתם המסורה של ביולוגים, העופות גדלים כיום בקצב רצחני, ואברי גוף שאפשר לעשות מהם כסף נופחו לממדי ענק, על חשבון שאר הגוף. העופות האלה כבר נולדים נכים, אבל בתעשיות החקלאיות רוצים יותר. כאן נחלצים לעזרתם אבירי הביוטכנולוגיה: באמצעות מניפולציות גנטיות הם מקווים לעקוף את המגבלות של הגוף הטבעי, ו"לייצר" מין עופות שיגדלו מהר עוד יותר, עם גוף שאיבד לחלוטין את הפרופורציות שלו.
זה לא מדע בדיוני, אף-על-פי שכיום מדובר עדיין בשלב הניסויים. ולמען האמת, גם החיות המעוותות שקיימות בחקלאות כיום הן תוצאה של אינספור ניסויים. הניסויים האלה בודקים בקנה-מידה עצום – כמה אפשר עוד ללחוץ על החיות כדי ש"ייצרו" יותר, להרוויח מהן עוד אגורה או שתיים. מנסים הכל: כמה אפשר לצופף אותן עוד? כמה אפשר עוד למנוע מהן מזון? מה קורה אם חושפים אותן לחום או לקור קיצוניים? מה קורה אם חושפים אותן לזיהומים מסוימים? הניסויים מסתיימים במחלות, בנכויות ובמוות. והחברות החקלאיות מרוויחות יותר, ולמדענים יש עבודה.
לסיום, נשוב לניסויים לפיתוח מוצרי קוסמטיקה. כמו בקוסמטיקה, כך גם לניסויים לפיתוח מוצרים חקלאיים אין כל ערך מלבד הערך הכספי. וכמו במקרה הניסויים הקוסמטיים, כך גם בניסויים החקלאיים חרם צרכנים הוא הכלי החזק ביותר לשינוי. הכוח להפסיק את הזוועה נמצא בידיים שלנו.
(נקרא ביום הזדהות עם בעלי-חיים במעבדות, האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים, 21.4.2002)
