דבר הווטרינר: מוסר בחקלאות – "דרך ללא מוצא"

מומחים לרווחת בעלי-חיים אמורים לספק למחוקקים ולמערכת המשפט מידע נטול-פניות על פגיעות שונות ברווחתן של חיות. בישראל, לפני 15 שנים כמו היום, אין מומחים כאלה בעלי עמדה ציבורית מבוססת, ואת מקומם תופסים לעת מצוא מומחים לתחומים אחרים, שמאלתרים גרסה משלהם למושגים ברווחת בעלי-חיים.

ניסיון עילג להחליף את מושג הסבל (שהוא מרכזי במדע רווחת בעלי-החיים) במושג הכפייה הגה ד"ר עודד ניר, רופא וטרינר ללא הכשרה ספציפית ברווחת בעלי-חיים. הניסיון לדחוק את מושג הסבל מן השיח המדעי-תחיקתי נפוץ במיוחד, הן משום שמושג זה טעון בעליל במשמעות מוסרית שאינה נוחה לבעלי האינטרסים החקלאיים והן משום שסבל הוא תופעה סובייקטיבית ולכן קשה להערכה. ניר ניסה להחליף מושג חשוב נוסף במושג נוח יותר לחקלאים – "אידיאולוגיה" במקום "מוסר" – והביא את הסתירות הפנימיות בדבריו לשיאן כשניסה לשכנע שסבל/כפייה הם כה מקובלים בחקלאות, עד שאין טעם לצמצמם באופן נקודתי.

ד"ר ניר התבטא בישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט שהתקיימה בכנסת ב-31.10.2000 בנושא תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים)(הלעטת אווזים), התש”ס-2000. הוא כיהן אז כמנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ובמסגרת תפקידו זה הגן על תעשיית פיטום האווזים.

מתוך דבריו בפרוטוקול הוועדה:

"'הלעטה' הוא מונח מקצועי ואם מעלים את הנושא של הלעטה וסבל או כפייה, אזי אפשר לומר שבכל ענף החקלאות יש אלמנט של כפייה. […] נדמה לי שאני היחידי כאן שבא מהתחום של וטרינריה של חיות משק. ככזה אני יכול לומר לכם שפרות לא רוצות ללכת למכון חליבה, אך כשהן נמצאות שם הן אוהבות את זה. עגלים שמפטמים אותם לא מוכנים לשבת בתוך הכלוב הסגור ואנחנו כופים עליהם להיות שם. ברור שלו היו פותחים את השער, העגלים לא היו נשארים שם רגע אחד נוסף. כלומר, בכל ענף החקלאות יש אלמנט של כפייה. המילה 'הלעטה' היא חלק מתהליך מסוים שהוא החלק הכפייתי בגידול אווזים, כי עושים את זה בכוח. […]

"אנחנו לא עוסקים בסבל, אלא בכפייה. […]

"סוגרים את העגל במכלאה, כופים אותו בעול ושמים לו מזון מלאכותי – שאינו המזון הטבעי שלו – ודורשים ממנו תוספת משקל יומית של 1.2 ק"ג, שהיא לא התוספת הטבעית, כאשר בטבע הוא הולך למרעה ואוכל כמה שהוא רוצה. […]

"אני לא אוכל בשר ולא מצדיק את פיטום האווזים ולא את האבסת העגלים, אך צריך להבין שכשעוסקים בחקלאות עניין האידיאולוגיה של החקלאות הוא בעייתי. לכן בכל נושא הגישה לתקנות התעלמתי לחלוטין מנושא האידיאולוגיה של החקלאות, משום שאם נכנסים לזה, אזי מבחינתי זו דרך ללא מוצא. אם מדברים על כבד שומני, כדאי גם שתדעו ש-20% מהפרות יש להן כבד שומני פתולוגי."

פרוטוקולים של ועדות הכנסת: https://www.knesset.gov.il/protocols/search.asp

No automatic alt text available.

"עגלי חלב" בישראל בשנת 2000 בקירוב. צילום: אנונימוס


פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 15.12.2015.