אריאל צבל, "הערכת תוכניות טיפול/שיקום דו-תכליתיות עם כלבים," יום עיון: טיפול הדדי – יש חיה כזאת! טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במודל של טיפול הדדי – מהלכה למעשה, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, 12.9.2019.

מצגת

תקציר

בני-אדם בחברה שלנו נהנים בדרך-כלל מיחס טוב לעומת היחס הניתן לכל חיה שהיא, הן במחשבה שהוקדשה להם הן בהתנהגות החברתית כלפיהם. הדבר נכון אפילו כשמשווים בין היחס לאנשים מוזנחים, מאושפזים או כלואים ובין היחס לכלבים המועמדים לאימוץ. לכן הקבלה ביקורתית בין יחסי אדם-אדם ליחסי אדם-כלב בנסיבות מסוימות עשויה לסייע להערכת היחסים שבין בני-האדם לכלבים ולהערכת מצב הכלבים.

הערכת האפקטיביות של תוכניות טיפול ושיקום היא אמצעי חשוב לשיפורן ולשכנוע מוסדות שיקצו להן משאבים. תוכניות לטיפול/שיקום בני-אדם בעזרת בעלי-חיים עוברות הערכוֹת אפקטיביוּת שיטתיוֹת זה קרוב לארבעה עשורים, ובעקבות ההערכות מתפרסמות בשנים האחרונות יותר ויותר סקירות של ההערכות האלה ובהן ביקורת על איכותן המוגבלת אך המשתפרת. קיימת גם ספרות מחקר על רווחת כלבים במכלאות ובמפגשים טיפוליים עם בני-אדם ועל שיפור התאמתם של כלבים לאימוץ ולטיפול, אך זולת מקרים בודדים מדובר בתחום מחקר נפרד לחלוטין; כמעט כל המחקר הישיר על השפעתן של תוכניות הטיפול/שיקום מתעלם לחלוטין מהשפעת הטיפול או השיקום על החיות המעורבות. ההתעלמות אף מתמסדת בהתמדה על רקע ההכרה הגוברת בערכן הטיפולי/שיקומי של התערבויות בעזרת בעלי-חיים מצד הממסד העוסק בטיפול/שיקום בני-אדם בלבד.

כפי שמרמזות הדוגמאות שהוצגו ביום העיון הזה (שיקום כלבים ואסירים בכלא חרמון בעזרת כלבי תנו לחיות לחיות וטיפול רגשי בילדים בעזרת כלבי המכלאה העירונית בחיפה) רעיון הטיפול/שיקום הדו-תכליתי ("הדדי") מספק תבנית נוחה להקבלה בין מטופלים/משוקמים אנושיים ובין משוקמים כלביים, ומקל על תכנון הערכה הוליסטית, כלומר כפולה וסימטרית, של תוכניות הטיפול/שיקום בעזרת בעלי-חיים. תרומה חשובה של הקבלה כזו היא חידוד הצורך להעריך את מצבם של הכלבים לפי מדדים מתחומים שונים: הן לפי מדדים של רווחתם האישית (בכלים של מדע רווחת בעלי-החיים המקבילים להערכות מצב נפשי במטופלים ובמשתקמים) הן לפי מדדים של מצבם החברתי (שיעורי אימוץ, שיעורי החזרת כלבים מאומצים וכו' – המקבילים להערכת עבירות חוזרות וכדומה במשתקמים). ההקבלה תורמת גם ערנות מוגברת לבעיות מתודולוגיות שצוינו על-ידי מבקרי ההערכות של השפעת תוכניות הטיפול והשיקום על בני-אדם: הטיות בחירה, קבוצת ביקורת, הערכת ההתערבות לפני תחילתה ואחרי סיומה, ובדיקת השפעותיה השליליות. לצד תרומות אלה, יש להכיר בהבדלים המתודולוגיים והחברתיים הנחוצים בהתייחסות למטופלים/משוקמים אנושיים לעומת ההתייחסות לחיות משוקמות – הבדלים המחייבים שינוי והתאמה בכל הקבלה ביניהם. בפרט, יש להכיר בכך שלטיפול/שיקום של בני-אדם יש מטרות מגוונות בדגש על רווחתם הנפשית, ולעומת זאת שיקומם של כלבים שצורפו לתוכניות הטיפול/שיקום מתמקד בחילוצם מכליאה ומסכנת המתה, ולכן אין שחר להצגת התוכנית הדו-תכליתית כמיזם סימטרי. כמו כן, נחוצה הבחנה בין הערכה המבוססת במידה רבה על תקשורת לשונית (עם בני-אדם) להערכה שאינה כוללת תקשורת לשונית (עם כלבים), ותשומת-לב למסורות התיעוד המפותחות יותר ביחס לבני-אדם מטופלים/משוקמים.

לסיום, הערכת מיזמים של טיפול/שיקום דו-תכליתי, שנעשתה מראש במחשבה מקבילית, עשויה להעניק תנופה גדולה לתחום זה. בהיעדר תקציבים הולמים למחקר חיצוני על תוכניות טיפול/שיקום דו-תכליתי, הערכת התוכניות עשויה להסתמך על מאמצים מיוחדים מצד הצוותים העוסקים בעבודה חלוצית כזו: ניסוח מדדים להשפעת תוכניות הטיפול/שיקום על הכלבים, מעקב מתועד לפי המדדים האלה ולבסוף ניסוח הערכות ופרסומן בכתבי-עת בין-תחומיים ובדוחו"ת עצמאיים.