ברירה מלאכותית מסחרית של חיות החלה באנגליה באמצע המאה ה-18, ותוך כמה עשורים כבר היו חקלאים שידעו כי היא הורסת את בריאותן של החיות שנבררו. במשך השנים, האפילו נזקי הברירה המלאכותית בתעשיות חקלאיות מסוימות על נזקים שמקורם בתנאי החזקתן של החיות ובפעולות חקלאיות אלימות.

קשה לנו לקלוט עד כמה הרסנית היא הברירה המלאכותית. התנהגות אלימה מפחידה אותנו בחיי היומיום שלנו, וגם כליאה מהווה איום מוכר במידה כזו או אחרת. סכנות שמקורן במניפולציות גנטיות, לעומת זאת, הן לא יותר ממדע בדיוני כשמדובר בבני-אדם. לכן אין זה פלא, שהתנועה להגנה על בעלי-חיים התעלמה מנזקי הברירה המלאכותית עד לתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר הנושא זכה לתשומת-לב רבה בתעשיות עצמן, עקב נזקים כלכליים שנגרמו כתוצאה מקריסת החיות.

בגיליונות 'זכויות בעלי-חיים השבוע' שהתפרסמו בספטמבר 2001, הציגו חגי כהן ואריאל צבל בשפה פשוטה ומובנת את הבעיות הבולטות שגורמת הברירה המלאכותית בחיות שעברו את השינויים התורשתיים ההרסניים ביותר. מאז ועד היום לא זכו חיות אלה בהגנה תחיקתית אפקטיבית מפני סוג הפגיעה הזה.

מתוך המאמר:

איך "משביחים גנטית" עופות? העיקרון פשוט למדי: מגדלים עופות רבים בתנאים מבוקרים, ובוררים מתוכם את אלה שמראים תכונות רצויות מבחינה מסחרית. את העופות הנבחרים מרבים בינם לבין עצמם ומבצעים ברירה נוספת, עד כי לאחר מספר דורות מתקבל יצור השונה מאוד מן התרנגולת המקורית. תנאי האחזקה המלאכותיים מאפשרים שימור של תכונות, השונות ביותר מאלה שמתפתחות תחת ברירה טבעית. קצב ההתרבות הגבוה של עופות אִפשר התפתחות מהירה מאוד של התחום. למרות זאת, כדי ליצור שינויים קיצוניים נדרש מספר עצום של עופות – ככל שמספרם גדול יותר, כך סביר יותר שיימצאו ביניהם פרטים בעלי תכונות חריגות.

ככל ש"מתקדם" מדע העופות, כך "מטופחים" עופות לתכונות פרטניות ומדויקות יותר. בתוך עולם זה של טכנולוגיה גבוהה, ניתן לזהות שלוש תכונות כלליות, שאליהן מכוון ה"טיפוח" של חיות המנוצלות בתעשיות הבשר:

1. גדילה מואצת: צבירת משקל במהירות רבה ככל האפשר.

2. נצילות מזון מוגברת: יכולת להפיק משקל רב יותר מכמות מצומצמת יותר של מזון.

3. שינוי פרופורציות הגוף: גדילת חלקי גוף בעלי ערך מסחרי רב, במקביל לצמצום חלקי גוף בעלי ערך מסחרי פחות.

תוצאותיו של "טיפוח גנטי" לתכונות אלה הן הרות אסון עבור העופות. ה"טיפוח" גורם להחלשת המערכת החיסונית, עד כי העופות כיום רגישים למחלות הרבה יותר מן העופות שחיו בעבר. מערכות הגוף הפכו פגיעות יותר, וגברה הרגישות לחום, לקור ולגורמי מצוקה שונים. במקביל לכך סובלים העופות מעצם עיוות מבנה הגוף הנורמלי. קצב גדילה בלתי אחיד של מערכות שונות בגוף ושינוי הפרופורציות הגוף הביאו ליצירת מומים ונכויות מלידה. התופעות הבולטות בפטמים הן התמוטטות כתוצאה מכך שהרגליים אינן מסוגלות לשאת את משקל הגוף, ואי-ספיקת לב, תוצאה של גדילת שרירים מואצת, המביאה לאספקת דם לקויה לחלקי גוף מסוימים ולמוות איטי, או למוות מהיר – "התקף לב".

למאמר המלא: חגי כהן ואריאל צֹבל, "נכים מלידה: העיוות התורשתי של תרנגולים בתעשיית הבשר," זכויות בעלי-חיים השבוע 12-10, ספטמבר 2001.

נכות טיפוסית בתרנגול בתעשיית הבשר בישראל, 2009 (צילום: אנונימוס)