מעטים הם המקורות על זכויות בעלי-חיים שראו אור בעברית, ואף על-פי כן יש הרבה יותר מהם מכפי שנדמה אם מסתמכים על המדף הרלוונטי בסטימצקי או בצומת ספרים. בחנויות לספרים משומשים עדיין אפשר להשיג את יצירתו הגדולה של יהושע הלוי הורביץ, "ספר הטבעונות," אשר בה מרוכזים "תולדותיהם של יותר משמונים סופרים, חכמים ופילוסופים, מאורי האנושות וגדוליה, מן התקופה הפרהיסטורית עד טולסטוי, שהטיפו לתורה הצמחונית-טבעונית." מתוך ההקדמה לספר:

טבעונות – כשמה כן היא – היא תורת החיים עפ"י חוקי הטבע […] ולכן מקיפה היא את כל חיי האדם לכל מחזותיהם והופעותיהם, כחומריים כרוחניים, ולכל פעולות האדם של הגוף, השכל והנפש, נגשת הטבעונות מתוך השקפת עולם מיוחדת, השקפה טבעונית. […]
בכל השפות החיות יש ספרות גדולה צמחונית-טבעונית, הכוללת מאות ספרים, המקיפים את כל חיי האדם ושאלותיהם הקשות והמטיפים לחיים טובים, בריאים ושלמים בחומר וברוח, למוסר ומדות טובות, לרחמים ואהבה לכל החי ולשמחת החיים. וראה פלא זה, כי דוקא בעמנו, עם הצדקה, הרחמים והאהבה, העם הראשון שיצר ספרות מוסר ומדות טובות למופת, תחסר הספרות הטבעונית.
לכן יסדנו הוצאת ספרים בשם ספרית "הטבעונות", הבאה למלא את החסרון הזה, ומפני שלצערנו אין לנו לע"ע בעברית ספרים טבעוניים מקוריים, נוציא בראשונה את טובי ספרי הצמחונות-טבעונות בתרגום משפות זרות ומקוים אנחנו לעורר ולהריח (ישעיהו י"א ג') ע"י הספרים האלה את המחשבה העברית על הטבעונות ויבואו גם סופרינו וייצרו בעברית ספרות מקורית, צמחונית-טבעונית.
בחרנו בספר הזה לבוא כחלוץ לפני המחנה:
א. יען שהוא אחד מטובי הספרים הצמחוניים-טבעוניים;
ב. יען שהוא ספר דברי ימיה של התורה הזו, וגם כולל קצור תולדותיהם של הסופרים והחכמים הגדולים הקדמונים, יוצריה ומפתחיה. אנשים רבים אינם יודעים כלל שיש היסתוריה גדולה לתורה זו וחושבים הם שהיא נוצרה בעשרות השנים האחרונות ושטולסטוי היה אביה ומחוללה; אך טעות גדולה היא, התורה הזאת כימי המין האנושי ימיה, מן האדם הראשון עד היום. […]
יש לפעמים בספר הזה חזרת הדברים אצל סופרים אחדים ולא השמטנום:
א. מפני שאין בית המדרש בלא חידוש. על פי רוב, רק בהשקפה הראשונה נדמה לנו כי שני סופרים מדברים דברים אחדים. אבל אחרי העיון נמצא כי כ"א מוסיף נופך משלו על דברי חברו, ומביא נמוק חדש; וגם מפני שהטבעונות, מלבד היותה שאלת הצדק והמשפט, הנה גם שאלת הרגשות: האהבה, הרחמים, האיסטתיות וכד', ולכן תלוי הדבר הרבה בסגנון וברגש ולכל סופר יש סגנונו ורגשותיו הוא, וגישתו הוא אל הענין המדובר, וכן לכל קורא טעמו הוא, והסגנון ואופן ההרצאה שייטב בעיני הקורא האחד לא ייטב בעיני השני, וכן להפך.
ב. משום שלא הרי הדיון על דעה חדשה זרה כהרי הדיון על דעה ישנה ידועה, כי כוח ההרגל חזק הוא מאוד, לא רק במעשים, כי אם גם בדעות, דעה על מזונו וסדר חייו הרגילים של האדם, שנשתרשו אלפי שנים בחייו קשה מאוד לשרשם מן הלב (ובפרט כשקשורים הם עם תאוות שונות). ואף אם ירבה הסופר להוכיח בטוב טעם והגיון את טעות הדעה ואורח החיים הישנים, הרגילים, לא יפעלו הדברים תיכף, רק צריך לחזור ולחזור עליהם עוד פעם ועוד פעם, עד שיחדרו אל לב הקורא, והטבעונות היא דעה כ"כ זרה וחדשה לנו עד שצריך לשנן ולשנן פעמים רבות, להקהות מעט את כח ההרגל של הדעה המקובלת ומנהג החיים הרגיל.

מקור

יהושע הלוי הורביץ, מעבד ועורך, ספר הטבעונות: קיצור תולדות הצמחונות והטבעונות והסופרים שכתבו עליהן מימי קדם ועד היום, תרגום: י. ל. ברוך ומ. מבש"ן, (תל-אביב: הוצאת יהושע הלוי הורביץ, 1938), כרך א, עמ' 5-3.

ושאלה לסיום: האם למישהו/י יש מידע על יהושע הלוי הורביץ? אנא, שתפו אותנו!
אבשלום מזרחי, מחבר הספר להתבגר צעיר (פוקוס, 2004, עמ' 259) כתב שיהושע הלוי הורביץ נולד בוילנה, עלה לארץ-ישראל בשנת 1864 והתיישב במושבה גדרה. נתונים אלה מפתיעים לאור העובדה שגדרה נוסדה 20 שנה מאוחר יותר והספר יצא לאור 74 שנים לאחר התאריך שציין מזרחי.

צמחונות בדמיון של המאה ה-19, לפי: John Leech, "Grand Show of Prize Vegetarians," Punch, or the London Charivari, 1852.

פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 29.1.2016.