"מוסר הלכה למעשה" הוא דיון בבעיות מוסריות שכולנו מעורבים בהן בחיי היום-יום, לפי השיטה שמכונה בפילוסופיה של המוסר "תועלתנות". כמה גרסאות יש לתועלתנות, ופיטר סינגר, המחבר, מאמין בגרסה שלפיה מה שטוב מבחינה מוסרית תלוי במימוש העדפות: עולם טוב הוא עולם שבו מתממשות העדפות במידה הרבה ביותר. סינגר מרבה לכתוב על העדפות במונחים של מימוש אינטרסים, ולעתים העיקרון המוסרי הבסיסי בדבריו הוא מזעור הסבל בעולם והשגת מרב האושר.

התועלתנות, כמו כמה שיטות אחרות בפילוסופיה של המוסר, שואפת לאוניברסליות ולהיעדר משוא-פנים, וסינגר הוא מגדולי האוניברסליסטים. הבעיות שהוא בוחן בספרו אינן ממוקדות בגורמים המקורבים אלינו אלא באוכלוסיות חלשות שרובן נשמטו מהדיון המוסרי השכיח, וביניהן בעלי-חיים במשקים חקלאיים ובמעבדות, תושבי מדינות עניות, פליטים, הסביבה הטבעית וחיות הבר שבה, ועוברי אדם בשלבי התפתחות שונים.

כתיבתו של סינגר קולחת בהיגיון בריא ופשוט, שתרם להפיכת "מוסר הלכה למעשה" (במקור: Practical Ethics) לרב-מכר מאז שיצא לאור לראשונה, ב-1979 (התרגום מבוסס על המהדורה המורחבת מ-1993). הספר מהווה אפוא פתיחה מוצלחת לסדרת התרגומים החדשה בהוצאת מאגנס, "בדיוק", שמוקדשת לפילוסופיה האנליטית.

לקורא העברי מוכר סינגר מיצירת המופת שלו, "שחרור בעלי-החיים" (אור-עם, 1998) שם הוא יוצא נגד פגיעות נפוצות בחיות ומבסס את טיעוניו על הרעיון של התחשבות נטולת אפליה בזולת. טיעונים אלה חוזרים בעיקרם בפרקים 3-2 ב"מוסר הלכה למעשה", והם ראויים לחזרות רבות ונוספות. בבסיס הדברים עומדת ההכרה שסבלו של גבר מערבי לבן אינו חשוב יותר מסבל דומה של גבר ממוצא אחר או של אישה; מה שקובע מבחינה מוסרית איננו הייחוס של הצדדים השונים אלא טיב האינטרסים שלהם. זהו עיקרון של שוויון מוסרי, שאינו קורא להתנהגות דומה כלפי כל אחת ואחד – שהרי כולנו שונים זו מזה ויש לנו העדפות וצרכים שונים – אלא תובע התחשבות דומה באינטרסים דומים.

מאחר שאינטרסים אינם נחלתם הבלעדית של בני-אדם, עיקרון השוויון המוסרי חל על בעלי-חיים בעלי העדפות וצרכים בדיוק כפי שהוא חל על חברי קהילתנו או על בני-אדם בכלל. כמובן, רוב האנשים רומסים בגסות את עיקרון השוויון – במיוחד בניצול חיות למאכל. מול תשוקתו של אדם לאכול מנת בשר מתוך העדפת טעם והרגל, עומדים חיים שלמים ורצופי סבל במשק תעשייתי, המסתיימים במסכת עינויים במשאיות הובלה ובמשחטה. המסקנה המוסרית ביחס לצריכת בשר ברורה מאליה, כמו גם ביחס לביצים, לחלב, לצמר ולעור וכן לרוב הניסויים בחיות. למרות השימוש במונחים מתחום התועלתנות, נימוקיו של סינגר בזכות התחשבות נטולת אפליה בבעלי-חיים הם כה בסיסיים עד שגם לא-תועלתנים ישתכנעו בקלות.

גם פרק 8 מצטיין בהגיון בריא וסוחף. כאן טוען סינגר שהימנעות מלהציל מישהו ממצוקה קשה היא בלתי נסבלת מבחינה מוסרית אם הצלתו אינה תובעת מאתנו אלא מאמץ קטן יחסית. זהו, לדבריו, מצבנו כתושבי מדינות עשירות לעומת אנשים הסובלים מעוני מוחלט במדינות העניות. מאחר שביכולתנו להצילם מגורל איום תוך השקעה מעטה בלבד מצדנו – אנו מחויבים לעשות זאת. כמו בהתייחסותו לסבלם של בעלי-חיים בחקלאות התעשייתית ובמעבדות, גם כאן מטפל סינגר בסוגיה המוסרית באמצעות שקילת אינטרסים של צד חזק לעומת אינטרסים של צד חלש – וגם כאן טיעוניו ישכנעו אפילו אנשים המסתייגים מתועלתנות.

לעומת זאת, בחטיבה הגדולה בספר – ארבעה פרקים העוסקים בערך החיים ובמשמעות המוסרית של הרג – התועלתנות מתגלה כמכשלה. סינגר טוען שהרג ללא סבל מהווה עוול רק ביצורים שיש להם תפיסת עצמי רציפה וממושכת, הכוללת העדפות ביחס לעתידם. בכל הנוגע ליצורים נטולי תוכניות לעתיד, סינגר אינו רואה ערך בחייהם אלא בהנאותיהם הרגעיות, ואין לדעתו פסול מהותי בהפסקת חיים כאלה. המדובר בכל בעלי-החיים מלבד כמה מינים מורכבים, בעוברי אדם בשלבי התפתחות שונים ובאנשים שמוחם נפגע קשה.

סינגר מספר שתמיכתו בהמתת-חסד של בני-אדם – המושתתת על הרעיונות שלעיל – עוררה כלפיו עוינות קשה, בעיקר בגרמניה. אין ספק שעמדותיו סולפו על-ידי מבקרים שאף לא טרחו לקרוא את דבריו השקולים, החושפים את חוסר הרציונליות שבכמה עמדות רווחות נגד הפלות והמתות-חסד. אולם בשורה התחתונה, המבנה הלוגי האיתן שבנה סינגר בתחום זה קורס בגלל יסודות רעועים. רובנו מאמינים שלחיים עשוי להיות משקל מוסרי באופן בלתי תלוי במימוש העדפות, וזאת לאו דווקא מתוך אמונה בקדושת החיים (אמונה נוצרית במקורה, שסינגר תולה בה את עיקר ההתנגדות לגישתו). על רקע זה, התועלתנות מצטיירת כדוגמטית ומוגבלת, ואפילו תמהונית – כשהדיון נסחף לפלפולים בשאלה האם יש פסול בהריגת יצור שאין לו העדפות לעתיד כל עוד דאגנו "להחליפו" בהולדת יצור דומה.

מעבר למגבלות התועלתנות, "מוסר הלכה למעשה" ממחיש בעיות טיפוסיות לפילוסופיה של המוסר במסורת האנליטית. אם ב"שחרור בעלי-החיים" הפגין סינגר יכולת מרשימה בניתוח היסודות התרבותיים והאידיאולוגיים של מערכות הניצול התעשייתי של בעלי-חיים, הרי שב"מוסר הלכה למעשה" נותרו בעיקר דיונים מופשטים, ללא התעמקות בהתפתחויות ההיסטוריות והחברתיות שחוללו את הבעיות המוסריות בפועל ותוך התעלמות מההשלכות הממשיות שצפויות למדיניות הנאמנה לעקרונות המוסריים של סינגר. כך נדחק הדיון הפילוסופי לאזוטריות נאיבית: מה זה חשוב, למשל, אם באופן תיאורטי הרג ללא סבל של יצורים חסרי העדפות לעתיד "אינו פסול" מבחינה מוסרית, כל עוד הפצת הרעיון תוביל בהכרח לעינוים ולזלזול במצוקתם – כלומר לתוצאה שונה לחלוטין מזו שסינגר כיוון אליה?

לסיכום, "מוסר הלכה למעשה" נופל מ"שחרור בעלי-החיים", אך עדיין מדובר במוצר פילוסופי משובח בזכות הלכידות הפנימית שלו, ההיגיון החד והנגיעה בנושאים חשובים באמת. בכל פרק ניתן למצוא שפע של תובנות מרתקות וחשובות, והפרקים על אפליית האינטרסים של בעלי-חיים ועל המחויבות של העשירים כלפי העניים, הם לא פחות מקריאת חובה עבור כל אדם עם ניצוץ של עניין מוסרי.

פיטר סינגר, מוסר הלכה למעשה, מהדורה שנייה, תרגום: דבי אילון, עריכה והקדמה: מרב רוזנטל-מרמורשטיין, (ירושלים: י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2009). 431 עמודים, כולל הקדמה (19 עמ'), הערות (30 עמ') ומונחון עברי-לועזי (5 עמ'). אין מפתח עניינים.

סקירה זו נחתמה ב-12.7.2009 ונועדה לפרסום שלא יצא לפועל. היא שונה מהסקירה שכתבתי: "מוסר הלכה למעשה: ספרו של פיטר סינגר," זכויות בעלי-חיים השבוע 416, יוני 2009.