על היסטוריות של יחסי אדם-חיה משותפים

האנתרופולוג הבריטי, טים אינגולד, הגה כמה תובנות חכמות במיוחד על יחסי אדם-חיה. על רקע של תחום הממוקד כולו בבני-אדם, אינגולד הצליח לנתץ כמה מוסכמות מקצועיות, תוך שהוא שומר על מידה של נאמנות למסורת האנתרופוצנטרית שבה התחנך. לפניכם רעיון מעניין שלו על כתיבת היסטוריה:

"ההבחנה בין האנושי ללא-אנושי אינה מסמנת עוד את גבולות העולם החברתי אל מול גבולות הטבע, אלא ממפה תחום בתוך העולם החברתי, שגבולותיו חדירים ושניתן לחצותם בקלות.
"[…] למרות העובדה כי הן לבני-אדם והן לחיות יש היסטוריות של יחסיהם המשותפים, רק בני-אדם מספרים היסטוריות כאלה. אך אף אחד אינו יכול לבנות סיפור שאינו כרוך כבר במעורבות בתוך העולם, ובמהלך המעורבות איננו יכולים להימנע מלהיכנס למערכות יחסים עם מכונני הסיפור, אנושיים ולא-אנושיים. אני מציע שנכתוב מחדש את ההיסטוריה של יחסי אדם-חיה, תוך שאנו לוקחים בחשבון, בתור נקודת הפתיחה שלנו, את המצב הזה של מעורבות אקטיבית, של להיות-בתוך-העולם. אנו יכולים לדבר על כך כעל היסטוריה של העניין האנושי בחיות, במידה שמונח זה מעביר אכפתיות, התייחסות מתוך תשומת-לב, 'להיות עִם'."

מקור

Tim Ingold, “From Trust to Domination: An Alternative History of Human-Animal Relations”, in A. Manning and J. Serpell, Animals and Human Society: Changing Perspectives, (Routledge: London and New York, 1994), p. 19.

המאמר פורסם מחדש גם בקובץ

Tim Ingold, The Perception of the Environment: Essays on Livelihood, Dwelling and Skill, (London and New York: Routledge, 2000).

המאמר עצמו

הקטע תורגם על-ידי אריאל צבל עבור זכויות בעלי-חיים השבוע 2, 13.7.2001(?).


פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 16.11.2015.