נכתב על-ידי אריאל צֹבל עבור מפלגת הירוקים, 1999

הקדמה

הנתונים בדו"ח זה מתבססים על תצפיות בתוך אזורים הבנויים בצפיפות בגוש דן והסביבה, ועל סקרים שיטתיים שנערכו בפארקים שבשולי הערים. מידע נוסף הושלם מתוך ספרות כללית על קינון מיני הציפורים הנדונים.

הדו"ח מתייחס רק למינים המקננים באזור, ורק לאלו מביניהם אשר מקננים באופן סדיר בתוך תל-אביב-יפו בשטחים עתירי צמחייה, שאין בהם גינון אינטנסיבי. הדו"ח אינו כולל מינים מצויים החולפים והחורפים באזור, והוא אינו כולל מינים המקננים בעיר לעתים נדירות בלבד. כמובן, באזורים לא בנויים סביב העיר מקננים עשרות מינים שאינם מוזכרים כאן, כולל מינים המקננים על הקרקע, שכלל אינם מופיעים בעיר כמקננים.

הנתונים על הצמחייה אינם מפרטים מינים וזנים של צמחים, אלא את צורת הנוף הצמחי בלבד. הציפורים באזור אינן קשורות למיני צמחים מסוימים, אלא בעיקר למבנים מסוימים של הנוף הצמחי (מבחינת צפיפות, גובה וכד'), המופיעים בצמחים ממינים ומזנים שונים.

הנתונים על עונת הקינון מתייחסים לתקופה שתחילתה בשלבים הראשונים של בניית הקנים, וסופה בפריחת הגוזלים מן הקן.

ציפורים המקננות בשיחים ובעצים

בז עצים (Falco subbuteo): מקנן (במספרים קטנים) בקנים ישנים של עורב אפור, על צמרות עצים גבוהים, מסוף יוני עד תחילת ספטמבר. ניזון מחרקים שהוא לוכד באוויר, ומציפורים.

תור מצוי (Streptopelia turtur): מקנן בהסתעפויות בעצים, ולעתים בשיחים, מגובה כמה עשרות ס"מ עד לכ-4 מטרים מעל פני הקרקע, ממאי עד אמצע אוגוסט. ניזון בעיקר מזרעים.

נקר סורי (Dendrocopos syriacus): מקנן בחורים שהוא חופר בעצים עבים, מגובה כ-2 מטרים עד כ-10 מטרים מעל פני הקרקע, מאפריל עד סוף מאי. ניזון בעיקר מחרקים ומזחלים שהוא מנקר מתוך עצים.

בולבול (Pycnonotus barbatus): מקנן בעצים ובשיחים, בהסתעפויות צפופות, מגובה כחצי מטר עד כ-2 מטרים מעל פני הקרקע, מהמחצית הראשונה של אפריל עד אוגוסט. ניזון מפירות, חרקים, זרעים ומשאריות שהותיר האדם.

פשוש (Prinia gracilis): מקנן בשיחים צפופים מגובה כ-30 ס"מ ועד לכ-100 ס"מ מעל פני הקרקע, מאמצע פברואר עד סוף ספטמבר (בעיקר אפריל-יוני). ניזון מחרקים זעירים וזחלים.

סבכי שחור-ראש (Sylvia melanocephala): מקנן בשיחים צפופים ביותר, מגובה כ-30 ס"מ עד לכ-2.60 מטרים מעל פני הקרקע, בחודשים אפריל-יוני. ניזון מחרקים קטנים וזחלים.

שחרור (Turdus merula): מקנן בהסתעפויות חזקות בעצים ובשיחים גדולים, בדרך-כלל בגובה מטר עד ארבעה מטר מעל לפני הקרקע, אך עשוי להגיע לגבהים גדולים יותר. הקינון בחודשים מרץ-יוני. רגיש ביותר להפרעות בקינון, ובנוסף לכך מחפש מזון על הקרקע בלבד, ולכן זקוק לשטחי קרקע לא מעובדים גדולים. ניזון מחסרי-חוליות ומפירות וירקות.

צופית (Nectarinia osea): תולה קינים דמויי כדור חלול מזרדים זעירים על ענפי עצים, מגובה כמטר וחצי עד כשלושה מטר מעל פני הקרקע (ולפעמים בתוך דירות מגורים), מאמצע מרץ עד אמצע אוגוסט. ניזונה מצוף פרחים ומחרקים קטנים.

חוחית (Carduelis carduelis): מקננת בהסתעפויות נסתרות בעצים צפופי עלווה (כגון ברוש), מגובה כ-2 מטרים עד כ-5 מטרים מעל פני הקרקע, בחודשים אפריל-ספטמבר (בעיקר עד יולי). ניזונה מזרעים.

ירקון (Carduelis chloris): בית גידולו דומה לזה של החוחית. מקנן מגובה כ-2 מטרים עד לפחות 8 מטרים מעל פני הקרקע, ממרץ עד אמצע ספטמבר (בעיקר אפריל-אוגוסט). ניזון מזרעים.

עורבני (Garrulus glandarius): מקנן בהסתעפויות צפופות ומוסתרות בעצים, מגובה כ-3 מטרים עד כ-7 מטרים מעל פני הקרקע, מאפריל עד תחילת יוני. ניזון בעיר משאריות שהותיר האדם, וכן מזרעים, חסרי-חוליות ומחמיסת קני ציפורים ממינים אחרים.

עורב אפור (Corvus corone corone): מקנן בצמרות של עצים גבוהים, מאמצע פברואר עד יוני. ניזון בעיר בעיקר משאריות שהותיר האדם.

ציפורים שתזונתן תלויה לחלוטין במצב הצמחייה

בז מצוי (Falco tinnunculus): מקנן בכוכים, על מדפים ובאדניות בבניינים גבוהים, וכן בעצים (בקני ם ישנים של עורב אפור), מסוף פברואר עד מאי. ניזון מחרקים, מיונקים ומזוחלים קטנים, וכד', שהוא לוכד על הקרקע. זקוק לשטחים פתוחים נרחבים, ונראה שפרטים המקננים בעיר ניזונים מחוץ לה.

לבן-חזה (Halcyon smirensis): מקנן בחורים שהוא חופר בקירות עפר, ולכן תפוצתו בעיר מוגבלת לקרבת בית-גידול זה. הקינון בחודשים מרץ-מאי. ניזון בעיר בעיקר מחסרי-חוליות שהוא לוכד על הקרקע, ולכן זקוק לשטחים פתוחים נרחבים, כגון מדשאות.

דוכיפת (Upupa epops): מקננת בחורים שבקירות וכד', מאפריל עד אמצע יולי. ניזונה מחסרי חוליות שהיא מוצאת תוך כדי הליכה על הקרקע, וזקוקה לשטחים פתוחים נרחבים, כגון מדשאות.

ירגזי (Parus major): מקנן בחורים בעלי פתח צר; באירופה מקנן גם בתיבות שמספקים לו חובבי ציפורים. הקינון מתחילת מרץ עד מאי. אוכל בעיקר חרקים וזחלים, וכן זרעים. פעיל רק באזורים שיש בהם שיחים ועצים צפופים למדי.

ציפורים שאינן תלויות באופן מכריע במצב הצמחייה

יונת סלעים (Columba livia): מקננת בגומחות ועל מדפים במבנים, בעיקר בחודשים אפריל-אוגוסט, אך לעתים מקננת גם בחורף. ניזונה בעיר בעיקר משאריות מזון.

צוצלת (Streptopelia senegalensis): מקננת על מדפים במבנים, ועל עצים, בעיקר בחודשים אפריל-יולי, אך לעתים מקננת גם בחורף. ניזונה בעיר בעיקר משאריות מזון.

סיס חומות (Apus apus): מקנן בחרכים שבמבנים ישנים, בחודשים אפריל-יוני. ניזון מחרקים זעירים המעופפים באוויר בגבהים שונים, ולכן אינו תלוי במצב הצמחייה ובזמינות שאריות המזון בעיר.

דרור הבית (Passer domesticus): סתגלן ביותר – מקנן בחורים במבנים, בקופסאות חשמל ועוד, בחודשים מרץ-אוגוסט. ניזון בעיר בעיקר משאריות מזון.

מסקנות

מדיניות הבנייה והגינון בעיר משפיעה באופן מכריע על תפוצת הציפורים המקננות בה. מתוך 20 המינים הלא נדירים אשר עשויים לקנן בעיר, 16 תלויים לחלוטין במציאותה של צמחייה עשירה לצורך קינון ו/או מציאת מזון. מבין אלה, 6 מינים מופיעים רק באזורים של צמחייה נמוכה וצפופה. במקומות ללא צמחייה, או שהצמחייה בהם שתולה באופן מקוטע ביותר, או שנערך בהם גינון אינטנסיבי – מצטמצם מספר מיני הציפורים המקננות לשלושה-ארבעה בלבד. מצב זה טיפוסי לחלק ניכר מן הבנייה החדשה, המבטלת את הגינות לטובת שטחי חניה, והמעדיפה ריצוף על-פני גינות בשטחים שאינם משמשים לחניה. כמו כן, גם למדיניות הגיזום במקומות שיש בהם צמחייה עלולה להיות השפעה מכרעת על הופעתן של ציפורים מקננות במקומות אלה ועל סיכויי הצלחת הקינון.

הגדלת מספר מיני ציפורי הבר המקננות בין הבניינים בעיר ובגנים קטנים ל-20 מינים לפחות היא משימה אפשרית, באמצעות מדיניות בנייה וגינון נכונה.

על מנת לשמור על תפוצת ציפורים מגוונת יותר בעיר וכדי להחזיר למקומות רבים בעיר חיי בר שנעלמו מהם, יש אפוא לנקוט בצעדים הבאים:

1. באופן כללי, ככל שיש צמחייה רבה יותר בסביבה העירונית, ציפורים רבות יותר מקננות בסביבה זו. לפיכך יש למנוע חיסול של שטחים ירוקים וכריתה של עצים ושיחים בודדים, ולעודד יצירת שטחי צמחייה בנוסף על אלה הקיימים. מדיניות הבנייה החדשה, של ריצוף-יתר בין בניינים ובגנים, דוחקת את חיי הבר אל מחוץ לעיר.

2. יש להגביל את עונת הגיזום לחודשים אוגוסט עד פברואר. אין לבצע גיזום בעיר בעונת הקינון – בחודשים מרץ עד יולי, מלבד מקרי חירום. הגיזום בכל השנה, ובעיקר בעונת הקינון, חייב להיערך מתוך הקפדה על הימנעות מחשיפת הענפים מכל העלים המסתירים אותם.

3. יש לטפח צמחייה בגובה נמוך (למשל: גדרות חיות) היוצרת רצף מגובה הקרקע ועד לגובה מטרים אחדים מהקרקע, רצוי כשילוב של עצים ושיחים ביניהם.

4. יש להשאיר בפארקים, בגנים וברווחים שבין בתים שטחים מוגדרים קטנים של צמחייה לא מטופלת: ללא גיזום וללא גירוף הקרקע מעלים.

5. מעבר לביצועה של רפורמה במדיניות הגינון של העירייה, יש לערוך מסע הסברה על חשיבות הגינון בקרב תושבי העיר, במטרה לצמצם את נזקי הגיזום מידי גננים שכירים.