אריאל צבל, "בשר: מקור וחיקוי, אמת ובדיה," מארב 24 (סתיו 2018). 3674 מילים. למאמר המלא

תקציר

יזמים השואפים להמציא ולייצר בשר מלאכותי (רקמות שיוצרו במפעל מתרביות שמקורן ביצורים חיים) טוענים שהאתגרים בייצור הבשר המלאכותי ובשיווקו הם שהמוצר ייתפס בחושים כמו בשר אמיתי (רקמות של חיות מתות), ושיהיה דומה למקור או אף מוצלח ממנו מבחינת הערך התזונתי והמחיר לצרכן. עמדה זו מתעלמת משיקולים נוספים ומכריעים בצריכת בשר אמיתי ומקביליו (מוצרים דמויי בשר שאינם רקמות של חיות מתות).

מקבילי בשר העומדים במידה רבה באתגרים שלעיל קיימים בשוק כבר עשרות שנים, ועדיין הצרכנים מתאמצים ומצליחים בקלות לזהות הבדלים חשובים בעיניהם בין מקבילי הבשר ובין הבשר האמיתי, כפי שימשיכו לעשות בהצלחה גם לנוכח הבדלים זעירים ובלתי נמנעים בין בשר מלאכותי לבשר אמיתי. המניע למאמצי ההבדלה האלה הוא המשמעויות הרגשיות, הסמליות והערכיות השונות מאוד המיוחסות לבשר אמיתי לעומת כל מוצר אחר שנועד לשמש לו כמקביל. משמעויות אלה נובעות מכך שייצור וצריכה של בשר אמיתי נתפסים כביטוי של כוח גופני וחברתי, ואילו מקבילי בשר אינם מקושרים לכוח מיוחד.

הקישור בין בשר לכוח נבחן במאמר בגישות תאורטיות שונות. לפי גישה אחת, החביבה על משווקי מקבילי הבשר, הפצתו של מוצר שאינו כוחני אמורה למשוך את אוכלי הבשר משום שצריכתו פוטרת אותם מקישור עם כוחנות שהם מסתייגים ממנה. לפי גישה הפוכה ומשכנעת יותר, הפצתם של מקבילי בשר אינה יכולה להצליח דווקא מפני שמוצרים אלה חסרים את המשמעות הכוחנית שהצרכנים מעוניינים בה. העמדה השלישית היא המשכנעת ביותר, ולפיה משמעותם של מוצרים בחברה שיש בה חלוקת עבודה מדוקדקת משתנה בהתאם לסיפורים שרירותיים בעיקרם המוצמדים למוצרים, וקשה מאוד לחזות מראש לאן יובילו סיפורים כאלה. לפיכך ייתכן שהבשר המלאכותי יצליח לנגוס נתח גדול מתעשיית הבשר האמיתי, אך לא פחות סביר לחזות שהוא יתרום לערעור יסודות החרם הצרכני על בשר אמיתי ויחבל אפוא בתכלית שלשמה נוצר.