ב-1849 רשם סיירוס קנאפ מניו יורק פטנט לחליבה מכנית של פרות באמצעות החדרת צנתר (קתטר, צינורית) לתוך פטמת הפרה. מדובר בהמצאה מוקדמת מסוגה, שקדם לה פטנט בריטי מ-1836, ניסיונות מוקדמים יותר להשתמש בצנתרי קש שלא נרשמו כפטנטים, ואולי גם ניסיונות דומים בעת העתיקה. כמעט שאי-אפשר לקרוא את תיאור הפטנט מבלי לחוש בכאב החליבה:
"טבעה של המצאתי כולל תרמיל או כיס עשוי גומי, או חומר מתאים אחר, ומטרתו לעטוף את עטין הפרה. בקצהו התחתון, מותקנת צינורית כסף קטנה, שבתוך הפתח שלה נעוצה בוכנה או משאבה מגומי. (כאשר השק מולבש על העטין) הצינורית עם הבוכנה מוכנסת לתוך צינורית החלב, וכאשר מורחקת הבוכנה [מתוך צינורית הכסף] היא מותירה את פתח הצינורית פתוח עבור פליטת חלב שמתרחשת עקב החום הטבעי בדומה לזה של פי העגל, שנוצר על-ידי השק האטום ועקב הלחץ שמפעיל הסרט שמקיף את צוואר השק ואת העטין."
החליבה באמצעות צנתר גרמה נזק ניכר לעטין. עם זאת, פטנטים חדשים כאלה נרשמו לפחות עד 1910. אמנם, כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19 החלו ממציאים לרשום פטנטים על מכונות חליבה שהמבוססות על לחיצת הפטמה ועל שאיבה. אך גם מכונות מוקדמות אלה גרמו לפרות פציעות חמורות.
האיור שהופיע בפטנט משועתק כאן מעל איור של פרת ג'רזי מאותה תקופה (1843), שכונתה בל ונחשבה כמודל לפרות משום שהפיקו ממנה 18 ליטרים חלב ביום.
מקור
Cyrus Knapp, "Milker," US Patent 6904 A, patented 27.11.1849.
למאמר קצר (בעברית) על תולדות החליבה המכנית.
פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 9.8.2016.