תרנגולות שגדלו בחצר מוגנת ועברו את גיל 7 נחשבות כזקנות למדי, אך יש ביניהן שמאריכות ימים, אפילו עד גיל 22, במקרה מתועד אחד. כשדנים בזיקנתן של תרנגולות אלה, מתכוונים לירידה בכושרן הגופני ולסיכון הגובר שייפגעו ממחלות. גם פוריותן פוחתת. בגיל 5 בערך אפשר לצפות לירידה משמעותית ביכולתן להטיל, אך יש שעדיין מטילות פה ושם אפילו בגיל מבוגר פי שלושה.מושג הזיקנה שמשמש ביחס לתרנגולות אלה אינו שונה באופן משמעותי ממושג הזיקנה המקובל ביחס לחתולים ולכלבים. אם יש הבדל בין שימושיו של המושג ביחס לשתי הקבוצות, הוא נובע מטשטוש הגבולות שבין החזקת תרנגולות מחמד לניהול משק חקלאי. רוב האנשים שמחזיקים תרנגולות מחמד, עושים שימוש כלשהו בביצים שהן מטילות. לכן, לתרנגולות שמוחזקות בחצר מיוחסת יצרנות, שאינה רלוונטית לחתולים ולכלבים המוחזקים כחיות מחמד. יצרנות מופחתת היא אפוא מאפיין בולט בהגדרת הזיקנה המקובלת ביחס לתרנגולות. יצרנות מופחתת היא מאפיין חשוב גם בהגדרת הזיקנה בבני-אדם. אמנם, בהקשר האנושי "יצרנות" תלויה בפעילות שנערכת מתוך בחירה והבנה ולא כתולדה של תפקודים גופניים ספונטניים, ולכן גם המשמעות של מושג הזיקנה אינה זהה בשני ההקשרים.
כך או כך, אם יש הבדלים בין מושג הזיקנה כפי שהוא משמש ביחס לחתולים וכלבים, לבני-אדם ולתרנגולות מחמד, הבדלים אלה מתגמדים על רקע משמעותו הייחודית של המושג בהקשר התעשייתי. בתעשיית הביצים, התרנגולות נחשבות כזקנות בגיל שנתיים-שלוש בלבד (באנגלית המושגים המקובלים יותר בהקשר התעשייתי הם spent וכן end-of-lay). עם זאת, משמעותה הייחודית של הזיקנה בהקשר התעשייתי אינה מסתכמת בגילן הצעיר יותר של ה"זקנות" אלא היא קשורה גם בתלותו של מושג הזיקנה במושג היצרנות. כשאנו אומרים על אדם או על תרנגולת מחמד שהם יצרנים, הכוונה היא לכך שהם מפיקים מוצר או מסוגלים להפיקו. יצרנות שכזו עשויה לעתים להיות רווחית, בהכירנו בכך ש"יצרנות" ו"רווחיות" הן מושגים נפרדים, שאף שייכים לעתים קרובות לתחומי חיים שונים. לא כך בהקשר התעשייתי. כאן "יצרנות" היא חלק בלתי נפרד מתחשיב מדויק של הרווחים שמופקים מהתוצרת לאחר קיזוז ההשקעה. לכן עצם היכולת של תרנגולות להטיל אינה רלוונטית לתעשיית הביצים. ברגע שנוצר מאזן שלילי בתחשיב העלות/תועלת, התרנגולות מפסיקות להיות "יצרניות" והופכות בו-במקום ל"זקנות." "זיקנתן" תלויה אפוא לא רק בתכונותיהן, אלא גם בתופעות חיצוניות להן לחלוטין, כמו מחירי המספוא.
אפשר להעלות על הדעת גם הקשרים תעשייתיים בחיי בני-אדם, שבהם "יצרנות" ו"זיקנה" אינן תלויות ביכולותיו ובמעשיו של הפועל אלא בתחשיבי עלות/תועלת. אולם הפועל האנושי שנפלט מהתעשייה עובר לצורת קיום שבה מקובל מושג הזיקנה במובנו היום-יומי. לתרנגולת, לעומת זאת, כמעט שאין סיכוי להחליף את "זיקנתה" התעשייתית בזיקנה אחרת (אמנם, בישראל פועל פרויקט קטן לאימוץ תרנגולות. לפעילות כזו יש פוטנציאל גדול; לפני פחות משבועיים, למשל, הכריז הארגון הבריטי British Hen Welfare Trust שצוותו בקובנטרי הצליח למצוא מאמצים לחצי מיליון תרנגולות). לרוב המכריע של התרנגולות ה"זקנות" בתעשיית הביצים מצפה פינוי אגרסיבי מהכלובים אגב סיכון גבוה מאוד לשברים, והרג. בישראל פועלת מכונה ניידת להרג מהיר של תרנגולות באמצעות זרם חשמלי. ההרג נערך בפתח הלול — הישג עגום לתעשייה בישראל, בהשוואה להובלה ממושכת בכלובים צפופים ולשיטות הרג נפוצות אחרות. דברים בנושא זה, שפורסמו ב"זכויות בעלי-חיים השבוע" לפני קרוב ל-15 שנים, עודם רלוונטיים.
פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 5.2.2016.
מקורות (לא פורסמו בפוסט)
Post, British Hen Welfare Trust (Facebook page), 24.1.2016.
Post, Keeping Chickens (Facebook page), 24.7.2013.
Thread: What age you stop breeding ur hens? Sabong, Forum: Chicken Talk, 25.7.2012-30.7.2012.
P. V. Turner, H. Kloeze, A. Dam, D. Ward, N. Leung, E. E. L. Brown, A. Whiteman, M. E. Chiappetta, and D. B. Hunter, "Mass depopulation of laying hens in whole barns with liquid carbon dioxide: Evaluation of welfare impact," Poultry Science 91 (7), 1.7.2012, 1558-1568.
Bruce Webster, "Depopulation Methods for a Commercial Layer Flock: Part 1 and 2", The Poultry Site, 9.7.2007.
V. Sandilands, N. Sparks, S. Wilson, and I. Nevison, "Laying hens at depopulation: the impact of the production system on bird welfare," British Poultry Abstracts 1, 2005, 23-24.
Ruth C. Newberry, A. Bruce Webster, Nora J. Lewis, and Charles Van Arnam, "Management of Spent Hens," Journal of Applied Animal Welfare Science 2 (1), 1999, 13-29.
A. Bruce Webster, Daniel L. Fletcher and Stanley I. Savege, "Humane On-Farm Killing of Spent Hens," Journal of Applied Poultry Research 5, 1996, 191-200.