אפרוחים "מיותרים"

הסחבת בעניין הרג אפרוחים בתעשיות הביצים והבשר

הרג אפרוחים שגרתי בתעשיות הביצים והבשר, ומחדליו של משרד החקלאות בכל הנוגע לשיטות ההרג. (פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 196, 1.4.2005).

מוות ידוע מראש

תעשיית הביצים מושתתת על הרג אפרוחים זכרים. הזכרים מהווים כמחצית מכלל האפרוחים הבוקעים במדגרות שמוכרות אפרוחות ללולים במטרה לנצלן להטלת ביצים. עד לפני כיובל שנים היו הזכרים של תעשיית הביצים עוברים פיטום ונשחטים. אולם בעקבות ברירה מלאכותית שעיוותה את גוף העופות המנוצלים לבשר, החזקת הזכרים מתעשיית הביצים אינה משתלמת עוד. לכן הורגים אותם בעודם אפרוחים, במדגרה. במדגרות של תעשיית הביצים הורגים גם אפרוחות הנראות פגועות מכדי להפוך ל"מטילות" רווחיות. מספר האפרוחים ההרוגים בתעשיית הביצים מגיע ל-5-4 מיליון בשנה בישראל.

לא רק מדגרות תעשיית הביצים אלא גם מדגרות תעשיית הבשר הורגות אפרוחים – אלה הנראים "פגומים" או שבקעו לאחר המיון. מספר האפרוחים האלה גדול אף יותר מזה שבתעשיית הביצים, אך אין על כך נתונים אמינים – כנראה 6-5 מיליון בשנה לכל הפחות.

גסיסה איטית

האפרוחים חסרי אונים לחלוטין, ודי בכך שמשאירים אותם במכל ללא מזון ומים כדי שיגססו עד מוות. שיטת הרג זו נצפתה על-ידי פעילי אנונימוס במדגרות של תעשיית הבשר. בתעשיית הביצים נהוג לזרוק את האפרוחים ה"מיותרים" לשקית פח זבל. אלה שבתחתית הפח מתים מחנק או ממעיכה. כשהפח מתמלא סוגרים הפועלים את השקית. האפרוחים שעדיין חיים – מתים מחנק. שלוש התמונות שצולמו על-ידי פעילי אנונימוס ביום עבודה שגרתי במדגרת "פאלק" בפתח-תקווה ב-7.10.2001 מדגימות שיטה זו.

הרג מהיר

באמצע שנות התשעים החלה עמותת "חי משק" לקיים מגעים עם אחת המדגרות הגדולות של תעשיית הביצים בארץ, בקיבוץ חפץ חיים, במטרה להביא להרג אפרוחים מהיר יותר. כך פותחה מכונה שבתוכה אמור האפרוח למות מזרם חשמלי תוך שנייה אחת בקירוב. המכונה הראשונה הוכנסה לשימוש באופן וולנטרי במדגרת חפץ חיים, בראשית שנת 2002. לאחר כשנה ד"ר שמעון פוקמונסקי, וטרינר ראשי למחלות עופות בשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, הורה למדגרות להפסיק להמית אפרוחים על-ידי השלכתם לארגז או חניקתם בשקית פלסטיק.

ממשיכים למעוך ולחנוק

להוראת השירותים הווטרינריים לא הייתה השפעה בשטח. לדברי אבי פנקס, יו"ר "חי משק" ומוביל הרפורמה בשיטות ההרג:

"מדגרת 'הסוללים' [הגדולה ביותר בתעשיית הביצים בישראל] מתעלמת מהוראה זו, בטענה שהיא עומדת לרכוש מתקן זול מצרפת, הממית את האפרוחים על-ידי מעיכתם בין שני גלילים. בפרוספקט של היצרן צוין שיש פרפורים עוד כ-21 שניות לאחר שאפרוח יוצא מהמתקן. הממונה הקודם על חוק צער בעלי-חיים, ד"ר חגי אלמגור, סירב לאשר את המתקן. הממונה הנוכחית [דגנית בן-דוב] מתלבטת. בשנתיים האחרונות הומתו להערכתי כ- 4,000,000 בעלי-חיים – אפרוחים זכרים, בייסורים קשים, על-ידי קבירתם בעודם בחיים! כל פניותיי למדגרה ולשירותים הווטרינריים, כולל הצעה להמית על-ידי CO2 [שיטת הרג מקובלת במדינות המערב, ש"יתרונה" באיבוד הכרה מהיר לפני המוות], לא נענו."

סחבת במשרד החקלאות

להנחיות השירותים הווטרינריים אין תוקף של חוק. כדי להגביל את שיטות ההרג המותרות בחוק צריכות להתקבל תקנות בנושא. לאחר סחבת של שנים הגיש משרד החקלאות לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת טיוטה של "תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (מניעת סבל בהמתה)", אשר אוסרות הרג באמצעות גרימת גסיסה איטית. במאי 2002 אישרה הוועדה את הטיוטה, ללא שינויים משמעותיים. כל שנותר כדי להפוך את ההרג האיטי במדגרות לעבירה מפורשת על החוק הוא חתימת שר החקלאות, שלב שאמור להיות פרוצדורלי ומהיר. אלא שכאן חזר משרד החקלאות – אשר הוא שניסח את התקנות – וחידש את הסחבת: נכון לתחילת אפריל 2005, השר טרם חתם על התקנות. ככל הנראה, הסיבה לכך היא כניעת משרד החקלאות, והממונה על חוק צער בעלי-חיים בכלל זה, לתכתיב של מדגרת "הסוללים".

יושבים בחוסר מעש

בינתיים מסרב משרד החקלאות אפילו לפקח על ביצוע הוראותיו שלו מלפני שנתיים. לא זו בלבד שב"הסוללים" מועכים וחונקים אפרוחים, אלא גם במדגרת חפץ חיים השימוש במכונה להרג מהיר אינו סדיר. לדברי פנקס, שביקר במקום, תחזוקתה של המכונה או הפעלתה אינה תקינה, לעיתים האפרוחים יוצאים ממנה חיים ונידונים לגסיסה איטית ולעיתים כלל לא משתמשים בה. ד"ר בן-דוב וצחי דותן (ראש מערך ההגנה על בעלי-חיים במשרד לאיכות הסביבה) נוכחו בכך במו-עיניהם – ולא פעלו בנדון. כמו כן, לפני מספר חדשים הועברה הדגרת "מטילות" למדגרת שרייבר, ברמת הכובש. גם המכונה להרג מהיר הועברה לשם, אך לא הופעלה. על הכנסת המכונה למדגרות (הרבות יותר) של תעשיית הבשר – אין איש מדבר כעת. בניסיון לגרום להביא לפעולה בנושא, נפגשו ב-28.2.2005 נציגי "נוח" ו"חי משק" עם ד"ר בן-דוב ועם ד"ר חיימוביץ (מנהל השירותים הווטרינריים). ד"ר חיימוביץ' הבטיח לבדוק את הנושא ולתת תשובות תוך שבועיים, אולם כל תשובה לא התקבלה ממנו.

מה אפשר לעשות?

  • לא לאכול ביצים ובשר! גם "המתה הומאנית" היא הרג מיותר ובלתי מוצדק.
  • במקביל לחרם על מוצרים מן החי, אפשר לפנות בכתב (ראו הנחיות לכתיבת מכתבים וזכרו: מכתב רגיל עדיף על-פני פקס ודואל) לממונה על ביצוע חוק צער בעלי-חיים, למנהל השירותים הווטרינריים ולשר החקלאות ולבקש מהם בנימוס לפעול בנושאים אלה:
    • לסיים לאלתר את הליכי אישור תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (מניעת סבל בהמתה);
    • לאסור על כל המדגרות בישראל להרוג אפרוחים על-ידי השלכתם לגסוס, ולחייבן להשתמש תחת זאת במכונות להמתה מהירה;
    • לאסור שימוש בכל מתקן ושיטת המתה אחרים, שלאחר הפעלתם נמשכים סימני החיים יותר משנייה.

תודה לאבי פנקס על המידע

Share