הקורס המעמד המדוכא ביותר: ביקורת ניצולם המתועש של בעלי-חיים התקיים בקיץ 2001 בתל-אביב, והשתתפו בו כ-60 איש.
מתוך החומר הפרסומי של הקורס:
הקורס "המעמד המדוכא ביותר" הוא ניסיון חלוצי בתנועה לזכויות בעלי-חיים בישראל להציע לקהל הרחב ללמוד באופן מסודר מושגי יסוד בתחום הניצול המתועש של בעלי-חיים. הקורס יברר מהו תיעוש של יצורים חיים, ויסקור היבטים היסטוריים, פילוסופיים וסוציולוגיים של התיעוש. נקודת-המוצא לבחירת הנושאים וארגון החומר היא תפיסתן של חיות מלבד האדם כחלק ממושג "החברה", ותפיסת יחסי-הגומלין שלהן עם בני-אדם באמצעות מונחים המקובלים ב"מדעי האדם". הקורס מוגש על-ידי אריאל צבל, במתכונת דומה לסמינר המתקיים בימים אלה במכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל-אביב.
הקורס כולל 8 פגישות, בין 12 ביוני ל-31 ביולי, 2001, בימי שלישי, ב-20:00, במרכז "אנונימוס", עמותה לזכויות בעלי-חיים (תל-אביב, רח' דיזנגוף 93, קומת מרתף). בכל פגישה בקורס תתקיים הרצאה בת שעה וחצי, ולאחר מכן ייערך דיון שאינו מוגבל בזמן.
הקורס אינו דורש ידע מוקדם. הוא בנוי כיחידה אחת, כשכל הרצאה נשענת באופן חלקי על קודמותיה. ניתן להגיע גם להרצאות בודדות. בכל שיעור יוצע חומר לקריאה עבור השיעור הבא. הקריאה איננה תנאי להשתתפות בקורס, אלא היא מומלצת כנקודת-מוצא לקראת ההרצאה. חומר הקריאה עבור שלושה שיעורים לקוח מתוך הספר "שחרור בעלי-החיים" מאת פיטר סינגר. מומלץ ביותר לרכוש ספר זה לקראת הקורס. ניתן לעשות זאת דרך "אנונימוס" במחיר 50 שקלים (לעומת כ-70 שקלים בחנויות).
עמותת "אנונימוס" מציעה את ההשתתפות בקורס ללא התחייבות לתשלום, על-מנת לאפשר לכל המתעניינים להשתתף בקורס ללא מגבלה כספית. עם זאת, אנו מצפים מן המשתתפים לתרום כפי יכולתם. אנו מזכירים, שהכנתו של הקורס כוללת הוצאות כספיות משמעותיות, ו"אנונימוס" ממומנת מכספי תרומות בלבד.
תכנית הפגישות
- התנועה לזכויות בעלי-חיים בדור האחרון (12.6) התארגנויות פוליטיות מסוגים חדשים, ותחילת הביקורת על החקלאות המתועשת באירופה ובארצות-הברית, החל משנות ה-60. שינויים בחקיקה במדינות האיחוד האירופי בשנים האחרונות. שינויים ברגישות הציבורית הכללית ובדעת-הקהל לגבי שינויים מעשיים.
- מושגי יסוד באתיקה בין-מינית (19.6) אתיקה בין-מינית מול האתיקה המסורתית. הרלוואנטיות המוסרית של היכולת להרגיש. זיהוי יכולתו של הזולת להרגיש, והסתמכותה של ההכרה במעמד מוסרי על ידע ביולוגי. העיקרון של משקל מוסרי שווה לאינטרסים דומים. אתגרים שונים לעיקרון זה וההתמודדות עמם.
- הדיאלקטיקה של מושג הרווחה (26.6) האידיאולוגיה של "זכויות בעלי-חיים" מול "רווחת בעלי-חיים". מושג הרווחה בהקשר האנושי מול ההקשר הלא-אנושי. הפעילות של "זכויות" מול פעילות ה"רווחה". המחקר לשיפור הרווחה במערכות ניצול מתועשות, והשלכותיו המעשיות על המתרחש בתעשיות.
- המכניזציה של הגוף: תנאי החיים והמוות (3.7) סקירת התיעוש בחקלאות, בדגש על תעשיות העופות: חלוקת עבודה גוברת ואוטומטיזציה, הגדרה מחודשת של מהות החיה בהתאם לדרישות התעשייה, לחץ מדעי-טכנולוגי להגברת התפוקה, העברת פונקציות טבעיות ותנאים טבעיים לשליטה בידי המנגנון המתועש.
- ביות ושליטה גנטית (10.7) קשרי הגומלין בין החברה האנושית לבין חיות שבויתו, לפני הביות ובשלביו הראשונים. ברירה מלאכותית מכוונת בשלביה הראשונים, ובשלב התיעוש. הנדסה גנטית כהמשך הברירה המלאכותית המתועשת.
- "מדעי האדם" לאחר ביקורת הספישיסיזם (17.7) החלוקה בין "מדעי האדם" ל"מדעי הטבע". הגדרה מחודשת של "מדעי החברה", באופן החורג מגבולות המין האנושי. מחקרים הבוחנים מחדש את הגבולות בין התחומים המסורתיים של "חברה" ו"ביולוגיה".
- שליטת הציוויליזציה בטבע (24.7) תהליך הציוויליזציה כהשתלטות האדם על הטבע שמחוץ לו ובתוכו. הערך הסמלי של השתלטות על חיות ממינים אחרים, כביטוי לשליטת האדם בטבע. אכילת בשר כסמל לשליטה בטבע. התנועה לזכויות בעלי-חיים כתגובת מחאה לשליטת-יתר בטבע.
- הסתרה והרחקה של האלימות בתעשיות המזון (31.7) הרתיעה הגוברת מפני גילויי אלימות בתהליך הציוויליזציה, כתוצאה משינוי מבנה היחסים החברתיים. הסתרת סימני האלימות במוצרי מזון מן החי כחלק מתהליך זה. ניתוקה של הצריכה מהקשר הייצור, והשלכות עובדה זו על התפשטות החרם על מוצרים מן החי.
