מצד אחד מופנים אמצעי המעקב החדשים כלפי חיות בר כריזמטיות, ובכך הם מקרבים את הטבע הזר והרחוק שלהן אל עולמם החברתי של בני-האדם. בזכות המעקב המתמשך נהפכות חיות אלה לאינדיבידואלים מוכרים, מושא של סקרנות ואמפתיה ציבורית ושל ידע רכילותי וביוגרפי, בדומה לכוכבות אנושיות של תוכנית ריאליטי. כוכבות כאלה עשויות לזכות בהגנה מיוחדת.

גם המעקב אחר חיות שבויות ומנוצלות במתקנים חקלאיים מאפשר חידוד של האינדיבידואליות שלהן בעיני הצופים, אך בפועל יישום כזה של טכנולוגיות המעקב נדיר מאוד. כמעט שאין בנמצא אנשים המעוניינים להתבונן ברציפות בנעשה במתקנים חקלאיים, והאינטרס העיקרי במעקב מתגלגל בפענוח אוטומטי של המידע המצולם לשם זיהוי אוטומטי של בעיות בזמן אמיתי. ליישום כזה יש פוטנציאל להקל ממצוקתן של החיות השבויות, אך מאחר שהוא תורם להידוק השליטה בהן, תפקודו הממשי העיקרי הוא תרומה להרחבת ניצולן.

הרצאת אורח (23.5.2018) בקורס של ד"ר דניאל מטקלף, אדם-חיה-מכונה, המסלול לתואר שני בעיצוב תעשייתי, הטכניון.