במשך שנים היכרתי תורי צווארון בתל-אביב וברמת-גן כציפורים טריטוריאליות המשקיעות במהלך האביב והקיץ מאמץ גדול בהכרזה על נחלתן, עד כדי כך שלא ברור מתי הן מספיקות לאכול ולהתרבות. ניחשתי שהתורים נשארים טריטוריאליים גם מחוץ לעונת הקינון כי בעיר ראיתי אותם רק כבודדים וכזוגות, אך מחוץ לעיר התלהקות של תורים היא תופעה נפוצה ומוכרת. אפשר לשער שתור טריטוריאלי מבלה בנחלתו יום ולילה, אך מה עושים התורים המתלהקים? איפה הם ישנים?
תצפיות שיטתיות מנקודה מוגבהת ביבנה חידדו את השאלה. ב-26.9.2019 תיעדתי לראשונה תורים העוזבים את העיר מוקדם בבוקר לכיוון דרום, בדומה ליונים הלנות בעיר ויוצאות לפעילות הרחק בדרום. לא היכרתי תופעה כזו בתורים, ורק כשראיתי תורים נכנסים לעיר מדרום בשעות אחר-הצהריים השתכנעתי שהם פשוט מחלקים את זמנם בין לינה בעיר ופעילות יום מחוץ לעיר. את מספרי השיא של התופעה הזו רשמתי בחודשי הסתיו, ולמרבה המבוכה לא טרחתי לתעד אותה בימי האביב והקיץ הארוכים. עם זאת, השנה רשמתי תנועה כזו של תורים מעטים גם במשך כל החורף, לפחות עד אפריל.
יוני הבית עושות את לילותיהן בפיזור רב בין בנייני העיר, אך מה עושים התורים? אם ממילא האוכלוסייה הניידת הזו אינה מקובעת בטריטוריות וגם אינה מראה שום עניין בבניינים, האם יש ריכוז לינה אזורי של תורים אי-שם בעצים מסוימים ביבנה? או שהם מתפזרים לקראת לילה בין עצי העיר?
בניסיון להשיב על כך, בחודש האחרון התחלתי לעקוב אחר התורים הנכנסים לעיר אחר-הצהרים. המעקב עשוי להתמשך לאורך כשני קילומטרים, ובמהלכם נעלמים רוב התורים מאחורי בניינים גבוהים. לעתים מופיע התור הנעלם מצדו האחר של הבניין ולעתים לא, וקשה לדעת אם הוא נחת מאחורי הבניין או שסתם איבדתי את הציפור הרחוקה. רק כשתור נוחת לעיניי על עץ או לפחות מנמיך בדרמטיות ופותח את מצנח הבלימה שלו (כך בערך נראית הנחיתה) אני מציין את מיקום הנחיתה. היום רשמתי מספר שיא יומי של נחיתות ברורות על עצים – 8 תורים שהגיעו ליעדם בתום תעופה ממושכת.
אם כן, אלה הן תוצאות הביניים: בשמונה תצפיות איתרתי את יעדם של התורים ב-44 מקרים, ובכלל זה 24 נחיתות מפוזרות בצפון-מרכז העיר ו-20 נחיתות מפוזרות במערב נאות וייצמן ומזרח נווה אילן. רשמתי גם 27 תורים שהמשיכו הלאה מערבה או לצפון-מערב, אולי לאזור מרוחק יותר בעיר ואולי לאתר מעבר לעיר. אם כן, התורים אינם מבלים את לילותיהם בלהקה צפופה אחת אלא מתפזרים באזור נרחב ביבנה, אולי אפילו בכל מקום בעיר שיש בו עצים גדולים, אם כי ככל הנראה הם משום מה אינם בוחרים בצפון-מזרח העיר.
אפשר לכנות זאת לינה קבוצתית ואפשר לוותר על המונח הזה. בהקשר זה, מעניין להשוות את התוצאות שאספתי לתוצאות סקר לינה קבוצתית של תורי צווארון בסתיו ובתחילת החורף שנעשה בפולין. יאנק נובקובסקי ובאטה דוליש מדווחים שראו עד 35 תורים יחד בלינה הקבוצתית (הם גם מזכירים תיעוד בפולנית של לינה קבוצתית ובה עד 1985 תורי צווארון יחד). ואולם נובקובסקי ודוליש אינם מציינים מהי צפיפות התורים שנמצאים "יחד" אלא רק טווח גדול של צפיפויות באזור הלינה: 254-35 תורים לקמ"ר (גודל השטח הרלוונטי ביבנה עשוי להיות כשני קמ"ר, והצפיפות בו עשויה להתאים לגבול התחתון של הסקר הפולני).
בקיצור, במובן מסוים תורי הצווארון מתקבצים ביבנה ללינה "קבוצתית", אף-על-פי שתור המעביר את הלילה בעץ זה או אחר אינו נאלץ לסבול מנחירות שכניו לקבוצה; למעשה, ספק אם הוא בכלל מודע לקיומם עד שהם ממריאים לעבודה בבוקר.
המקור שהזכרתי (ואולי שיבשתי את השמות בתעתיק)
Nowakowski, Jacek J. and Beata Dulisz, "Impact of Weather Condition on the Roosting Behavior of the Collared Dove Streptopelia decaocto During Wintertime in Urban Area," in Studies of Animal Biology, Ecology and Conservation in European Cities, eds. Piotr Indykiewicz et al. (UTP Bydgoszcz, 2011), 461-470.
פורסם במקור: חיות בר יבנה (דף פייסבוק), 22.12.2020.
