א. הצרה החומה של הנחליאלים
ריכוז לינה בנחלת הבזה
אם יצא לכם לשוחח בחורף הזה עם נחליאלים לבנים ביבנה על הרגלי הלינה שלהם, זהו המסר שהייתם אמורים לשמוע: "כולם מתאספים ברחבה שליד אתר הלינה כדי להחליף חוויות ולתפוס חרקים אחרונים לפני השינה. רגע השקיעה הוא הרגע המתאים לעזיבת הרחבה וכניסה לעצים הסמוכים. אנחנו אמורים לסיים את העלייה לעצים תוך שש דקות, אפילו ארבע; אין סיבה להתעכב יותר. מקהלה קצרה, ויאללה לישון."
הנחליאלים ביבנה מסודרים מאוד במנהגי השינה שלהם, אך האפשרות לקיים את מנהגיהם כרצונם נשללה מהם. במקום "לילה טוב!" הם נאבקים על חייהם. אמנם למזלם הבז הנודד שבתחילת העונה התמקם לא רחוק מהם כבר נעלם, והנצים המצויים שחורפים ביבנה (יש לפחות שניים כאלה) אינם מתעניינים בהם. מה שנשאר זה בז מצוי, מין שאינו מצטיין בציד ציפורים, ובכל זאת מסתבר שמדובר בצרה צרורה. בחורף שעבר ראיתי פעם אחת בז מצוי זכר שנעמד על אנטנה סמוכה ותקף את עץ הלינה. בחורף הזה בז מצוי אחר נהפך למטרד קבוע. לאחרונה למדתי להכירו, ומסתבר שמדובר בנקבה, עם פגם קטן בכנף שמאל; עד להתחדשות הנוצות הפגם הקטן מבטיח שמדובר באותה גברת.
את ההתקפה הראשונה של הבזה על הנחליאלים ראיתי ב-20.12.2020, ועד כה ראיתי שש התקפות במו עיניי ועוד ארבע התקפות משוערות לפי התנהגות הנחליאלים. הבזה הזו מסתובבת באזור, אך איני מרבה לראותה, ואני חושד שהיא מרבה לשהות על מגדלים במרחק כ-300 מטרים מאתר הלינה. מן הסתם הנחליאלים מבחינים בה לעתים הרבה יותר קרובות ממני.
שיטות ההתקפה של הבזה
בתצפית הראשונה בבזה בחורף הזה היא נעמדה על הבניין הסמוך לעצי הלינה, השקיפה משם במשך דקות אחדות על הנחליאלים שעל הקרקע, והסתלקה. מאז היא ממעטת להשקיע בנחליאלים שעל הקרקע, אך ב-14.1 ראיתי אותה מנסה לתקוף אותם על הקרקע, דקות אחדות לפני פרישתם לעץ הלינה. שיטת ההתקפה של הבזה המצויה אינה דומה לשיטה של מומחים לציד ציפורים: הבזה התקרבה לרחבת הטרום-לינה במהירות גבוהה (במונחים של בז מצוי), וללא תכלית ברורה היא הנמיכה מעל לנחליאלים שעל הקרקע ומיד מיהרה לוותר ועלתה שוב גבוה יותר, כלומר היא לא איתרה נחליאלי מסוים ורדפה אחריו אלא הסתפקה בניסיון כללי להפתיע טמבל דימיוני שלא שם לב לאזהרות מצד עשרות חבריו. השיטה הזו חובבנית בהשוואה לסגנון היירוט המקובל על בזים נודדים ועל בזי עצים, אך גם לבזה המצויה הזו יש יומרות מקצועיות: פעמיים ראיתי אותה בדמדומים כשהיא סורקת במהירות וממרחק אפסי צמרות עצים. אין ספק שגם אם אינה מיטיבה לרדוף – היא סומכת על כושר ההפתעה שלה.
כבר ב-2.1.2021 ראיתי את הבזה מנסה גם שיטת ציד אחרת: התקפה על עץ הלינה עצמו, שתי דקות לאחר שאחרון הנחליאלים נכנס לשם לתומו. ב-16.1 אחר הצהריים הבזה הסתובבה שוב ליד עץ הלינה ואפילו נעמדה בעזות מצח על בליטה בקיר הבניין הצמוד לעץ הלינה שעדיין היה ריק מנחליאלים. היא נשארה בסביבה בלי לתקוף, ואז, ב-17:13, 12 דקות לאחר השקיעה ושתי דקות לאחר שאחרון הנחליאלים נכנס לעץ, היא עשתה את המהלך שלה – צלילה לעץ. אם נץ מצוי היה רואה את ההתקפה הזו הוא היה פורץ בצחוק, כי הבזה רק נגעה-לא-נגעה בקצה העץ והתרחקה מיד, בלי לכוון למטרה מסוימת. אחרי כן היא נעמדה על בליטה בחלון שנמצא ממש מעל העץ האפוף נחליאלים מבוהלים, במרחק שתי קומות מהם (בצילום, ממרחק 310 מטרים), וכעבור רגע תקפה שוב את קצה העץ ונעלמה מיד בין בניינים. ההתקפות האלה נראו לא-תכליתיות – איום דאווין, מחוות תסכול ריקה כמו בעיטה באבן, או לכל היותר תרגול מהורהר של התקפה אמיתית בעתיד.
למחרת חזרה הבזה להתקפת סרק על רחבת הטרום-לינה ולהתקפת סרק מוזרה במיוחד על עץ הלינה בטרם נכנס אליו נחליאלי אחד, וביומיים הבאים היא הניחה לנחליאלים. אתמול, 20.1, היא חזרה להטריד אותם, והפעם הפגינה השתכללות מבהילה. שוב היא הגיעה שתי דקות אחרי כניסת אחרון הנחליאלים לעץ, נעמדה קומה אחת בלבד מעל העץ ותקפה אותו בחוסר יעילות; אך לאחר שהתרחקה כ-200 מטר משם חזרה הבזה במהירות ונכנסה לתוך העץ בתעופה ממוקדת. לרגע נדמה שהיא ממש נהפכה לנץ מצוי, אם כי טפריה היו ריקים כשיצאה מהעץ לאנטנה שעל אחד הגגות. ההתקפה טרם הסתיימה: לאחר רגע של היערכות מחדש שבה הבזה לאזור העץ והסתובבה שם באטיות. בהופעה סוריאליסטית במיוחד, היא נעצרה מדי פעם לרפרף באוויר כפי שהיא נוהגת לעשות באמצע היום בחיפוש אחר יצורים הולכים וזוחלים. ואולם הפעם היא גייסה את המיומנות הזו בדמדומים המאוחרים נגד מעופפים מיומנים וערניים, מעל כביש, מטרים אחדים בלבד מעל גגותיהן של מכוניות נוסעות. מסתבר שגם לנצים מצויים יש עדיין מה ללמוד. האירוע הסתיים לאחר שהבזה נעמדה על עמוד תאורה באמצע רחבת הטרום-לינה, והנחליאלים עקפו אותה בהדרגה בשובם לעץ שלהם.
הנחליאלים אינם עוזבים?
אולי אפשר לצפות שהנחליאלים היבנאים יתייאשו ויעזבו את אתר הלינה הזה, במיוחד משום שממילא מדי יום עוברים נחליאלים באזור הלינה בלי לעצור בו, ונחליאלים אחרים אף ממריאים מרחבת הטרום-לינה הסמוכה לאחר שהתעכבו בה – וכל אלה ממשיכים במסעם לכיוון נס ציונה. נוכחותה התכופה של הבזה בסביבה והקושי לאתר את כל הנחליאלים הממשיכים צפונה אינם מאפשרים לי לברר איך ההתקפות משפיעות על השימוש הכולל שעושים הנחליאלים באתר הלינה היבנאי. עם זאת, אפשר לומר שאיום הבזה גורם לאיחור כלשהו בכניסה לעץ הלינה. בעת התקפה הנחליאלים מתפזרים במעגלים במרחק 200-100 מטרים ממוקד הסכנה. רובם נוחתים ונעמדים במשך כמה דקות ברחבת הטרום-לינה, אף שדווקא שם הם חשופים לחלוטין. חיזיון מוזר: במקום בלגן של נחליאלים מתרוצצים לכל עבר, כפי שאפשר לראות מדי אחר-צהרים, הנחליאלים שהוחרדו מרבצם עומדים ברחבה כמו פסלונים זעירים וכולם פונים לכיוון אחד – אל עבר העץ שלהם. ואף-על-פי שהעץ שלהם סומן בעליל כמטרה, הם תמיד שבים אליו. רק מועד השינה שלהם נדחה בעשר דקות בערך – חלון ההזדמנויות הקצר של הבזה לפי השתררות חשיכה מוחלטת.
אם כן, בהיעדר קבוצת ביקורת (כלומר אתר לינה זהה שאינו נתון להתקפת דורסים) אין לי אפשרות לדעת אם הנחליאלים הרבים הממשיכים צפונה מעבר לאתר הלינה היבנאי מגיבים בכך על מעללי הבזה. בינתיים, אין ספק שמאות נחליאלים מתעקשים להישאר כאן (מי יודע אילו מפלצות אורבות להם ביעד החלופי?). ובכל זאת במקרה אחד הייתי עד להשפעה ישירה של הבזה על החלטה נחליאלית דרמטית. ב-15.1, בשעה 17:07 – שש דקות לאחר השקיעה, כל הנחליאלים סיימו כמקובל להיכנס לעץ שלהם. זמן קצר לאחר מכן עלו עשרות מהם לאוויר – סימן מובהק לאיום, מן הסתם הבזה המוסתרת מעיניי. באפלת הדמדומים הצלחתי להבחין בחמישה נחליאלים המתנתקים מהחבורה המבוהלת וממשיכים הרחק צפונה. החמישה האלה החליטו להגיע ליעד החלופי שלהם באיחור מופלג של 20 דקות לפחות. נמאס להם מהבזה של יבנה, ואפשר להבין אותם. קשה יותר להבין את ההחלטה של רוב חבריהם להישאר מתחת למקורה של הבזה במקום להמשיך צפונה, להתפזר לעצים שונים או לעבור יחד למקום חלופי ביבנה. האם יתרונות הלינה הקבוצתית גדולים עד כדי כך? האם הסכמה בין נחליאלים היא אתגר כה גדול? ההרגל גובר על שיקולי הישרדות? או שהבזה הגמלונית אינה מפחידה מספיק?
ב. סופו של מוסד חברתי
איתור סכנות לנחליאלים
סיפרתי למעלה על ריכוז הלינה של הנחליאלים הלבנים ביבנה, ועל נקבת הבז המצוי התוקפת אותם מאז 20.12.2020 לפחות. היום, 27.1.2021, נראה שהסיפור הזה נגמר.
מאז 20 בדצמבר צפיתי ב-34 התקבצויות ללינה, ובתשע מהן ראיתי את הבזה בשטחם של הנחליאלים. בשש תצפיות נוספות ציינתי התנהגות המעידה על נוכחות קרובה של הבזה, אך אולי הנתון הזה אינו מלא כי רק במהלך העונה הזו עברתי השתלמות באיתור בזים סמויים לפי תגובת נחליאלים. מסתבר שהצפר צריך לגלות ערנות לכניסה מאוחרת וממושכת לעץ הלינה, לסיבובים באוויר ולעמידה קפואה בתנוחה אחידה על הקרקע. כדי להכיר את התגובות האלה צריך גם להיווכח עד כמה הנחליאלים רגועים וענייניים בימי שלום: בהתקבצות טרום-לינה בטוחה הם כמעט שלא מפסיקים להתרוצץ אחרי חרקים, וכשמגיעה שעתם לישון הם נכנסים לעץ בלי סיבובים באוויר ובלי גיחות חרטה החוצה. אם הנהלים האלה מופרים, קרוב לוודאי שיש לכך סיבה מעופפת; הנחליאלים אינם מפגינים שום תגובה נראית לעין לתנועת אנשים, כלבים וחתולים מטרים ספורים מתחת להם. אפילו אנשים העומדים לעתים במרפסות במרחק קוציניו מוציניו מהנחליאלי הקרוב אינם מעוררים בריחה מהעץ. אם כן, אפשר שהבזה איימה על הנחליאלים במקרים רבים יותר מ-15 המקרים שרשמתי.
הבזה משתפרת במהירות
כשהבזה התגלתה לעיניי (ולעיני הנחליאלים), בדרך-כלל היא רק צפתה בציפורים הקטנות והמתרוצצות ולא תקפה אותן. ראיתי 12 התקפות בסך הכל, וסיכום המקרים האלה מנהיר את אופי הסכנה. כפי שתיארתי למעלה, רוב ההתקפות נראו כמו ניסיון מפוזר במיוחד להפתיע נחליאלי מפוזר במיוחד, עד להתקפה הממוקדת הראשונה ב-20.1. ואולם הבזה שבה לתקוף ביעילות כבר אתמול, 26.1. מובן מאליו שמדובר במדגם קטנטן, אך על פני הדברים הבזה הזו למדה מהר להשתפר בציד.
בתחילת העונה הבזה נראתה חסרת אונים מול הנחליאלים המשחרים ברחבה הפתוחה. ההתקפות הנדירות שם היו בלתי יעילות בעליל, וכשהבזה צללה מדי פעם לעץ – הקרקע שימשה את הנחליאלים כמקום מפלט. שם הם המתינו חשופים עד שתסתלק הדורסת, כאילו השטח הפתוח הוא הגנתם הטובה ביותר. ב-26.1 התהפכה התמונה. הנחליאלים איחרו לעלות לעץ עד שב-17:18, שמונה דקות ארוכות אחרי השקיעה, הופיעה הבזה בגלישה כמעט מאוזנת מכיוון מערב, סימן לכך שעמדה לא רחוק משם בתצפית. כשהגיעה לנקודה מסוימת מעל אמצע הרחבה צללה הבזה בזווית כמעט ישרה לקרקע. ענן הנחליאלים שהיתמר מן הקרקע ברגע האחרון העיד שהדורסת הצליחה להפתיע את המוני העיניים שעל המשטח החשוף, ונחליאלי בר-מזל אחד נמלט ממש בעור שיניו. מה שקרה מיד היה לא פחות מפתיע: על רקע הבזה העוזבת את המקום עפו עשרות נחליאלים היישר לעץ הלינה, נכנסו לשם מיד ולא יצאו עוד. כך, אחרי תקופה של בריחות חוזרות ונשנות מהעץ, אתמול הם עברו להסתתר דווקא בתוך העץ. לא קשה אפוא להבין שבעצם אף מקום אינו בטוח להם.
הנחליאלים עוזבים בגלל הסכנה?
בחורף שעבר צפיתי במושבת הלינה הזו בתכיפות נמוכה יותר ורשמתי נתונים מפורטים פחות, אך עדיין ראוי לציין שביום ההתקפה היחידה שראיתי על עץ הלינה, 31.1.2020, ספרתי 908 נחליאלים, ואילו בתצפית הבאה, לאחר שלושה ימים, ספרתי רק 358. בתצפיות שלאחר מכן זיהיתי רמזים לניסיון של נחליאלים מעטים ללון במקום אחר בעיר, ופעמיים איתרתי עדויות לנוכחות בז בסביבה, לרבות בז שעבר מעל הנחליאלים בניסיון להפתיעם. ב-13.2.2020 ראיתי את הנחליאלים מתקבצים ללינה ביבנה בפעם האחרונה באותו חורף, ולאחר מכן עברו כולם ללון מצפון לעיר. אם כן, לאחר כ-66 ימי פעילות שקטים (למיטב ידיעתי), ההתקפה לא הותירה אלא 13 ימי פעילות נוספים עד להשבתתו המלאה של אתר הלינה.
מובן מאליו שלא די בנתונים האלה כדי לקשור בין איום הבזים למנהגי הלינה של הנחליאלים, אך הנתונים המפורטים יותר שאספתי העונה מרמזים שוב על קשר הדוק בין שתי התופעות. אתמול, כשהבזה כמעט הצליחה לצוד את אחד הנחליאלים, היא בעצם כבר נטפלה לחיל המאסף. מספר המתקבצים ללינה בעיר עמד אתמול לראשונה בסימן של צניחה מובהקת – וזאת לאחר הטרדות תכופות מאוד: סימנים לנוכחות הבזה ליד אתר הלינה ב-8 מתוך 12 תצפיות רצופות. אתמול ראיתי אפוא רק 38 נחליאלים נכנסים לעץ הלינה – לעומת 277 שלשום. הבוקר, למחרת ההתקפה המסוכנת האחרונה, שינסתי מותניים לתצפית בוקר מוקדמת וראיתי כמה נחליאלים שהמריאו מיבנה אך ככל הנראה לא מאתר הלינה המרכזי – רמז לניסיונות מבולבלים למצוא אתר חלופי. ואחר-הצהריים כבר ספרתי 6 נחליאלים בלבד שנכנסו לעץ.
אתר הלינה ננטש
לאחר 58 ימי פעילות, ובעקבות איום אווירי שהופיע כבר ביום ה-13 לכל המאוחר והחמיר בהדרגה, הלינה הקבוצתית של הנחליאלים הלבנים ביבנה הגיעה אל קיצה. וללא אבדות בנפש. אולי עוד ילונו כאן כמה חברים (שמרנים? מתקשים לעוף רחוק?), אך הלהקה אמרה את דברה: לא כתגובה ספונטנית ומיידית לאירוע מסוים אלא כהחלטה מתואמת בין חברי הלהקה לאחר תקופה של לבטים.
אף-על-פי שמוסד הלינה הקבוצתית ביבנה בוטל, התקבצות הטרום-לינה עדיין פעילה (כפי שהמשיכה לפעול גם אשתקד). היום ספרתי 86 נחליאלים שעזבו את יבנה לאחר ההתקבצות המסורתית בעיר. באופן סמלי וגם ממשי מאוד, בהמשך דרכם הם נאלצו לעקוף נץ מצוי שאיחר באופן חריג לסיים את ענייני יומו. אמנם הנץ התרומם לכבוד אוכלוסיית ציפורים אחרת בריכוז הפיקוסים המרכזי של יבנה והופתע מהנחליאלים העוברים לידו, אך נוכחותו היא רמז למה שמצפה ללהקה שבחרה להאריך את מסעה לאתר לינה. הצדקה משכנעת לדבוק במקום לינה שאין בו ציידי ציפורים מומחים ולסבול באורך-רוח את תרגיליה של ציידת בתחילת דרכה.
הלהקות האחרונות שעזבו היום את יבנה כבר לא פנו לכיוון נס ציונה כרגיל אלא לכיוון מערב ראשון לציון או בת-ים, אולי בניסיון לעקוף את הנץ ואולי בכוונה להגיע ליעד המרוחק. אם אכן המשיכו בכיוון תעופתם, הנחליאלים האלה נאלצו לעוף מרחק כפול מקודמיהם ולהגיע ליעדם בחשיכה ממש, לקראת 17:40. נראה שלא קל לתכנן לוח-זמנים מתאים לאתר לינה חדש.
מעובד מתוך: חיות בר יבנה (דף פייסבוק), 21.1.2021, 27.1.2021.
