צבל, אריאל. "מגע מנוכר: שינויים ביחס לחיות בבריטניה ובארצות-הברית מהמאה השמונה-עשרה עד תחילת המאה העשרים." בתוך בני-אדם וחיות אחרות באספקלריה היסטורית, בעריכת בנימין ארבל, יוסף טרקל וסופיה מנשה, 387-333 (ירושלים: כרמל, 2007).
תוכן המאמר
קדמה, קולן של החיות והחקלאות 333
שינויים בייצור ובצריכה של מוצרים מן החי 341
העבודה החקלאית 341
עבודות התיווך: הובלה, הרג, עיבוד ושיווק 352
הפעילות הצרכנית 360
שינויים בגישות כלפי החיות המנוצלות בחקלאות 365
הגישה החקלאית 367
הגישה במקצועות התיווך: הובלה, הרג, עיבוד ושיווק 374
הגישה הצרכנית 378
סיכום 386
תקציר
רובם המוחלט של בני-האדם בעולם המודרני נמצא במצב של ניכור ביחס לרובן הגורף של החיות בעולם, ובמיוחד ביחס למיליארדי החיות הנתונות בניצול חקלאי: ללא התייחסות רגשית וערכית אליהן וללא פעילות כלפיהן כיצורים מרגישים וחושבים. תופעה זו מוזכרת במקורות רבים, אך ניתוחה לוקה בחסר. במחקר ההיסטורי היא מוצגת בדרך-כלל כאילו הניכור הוא מעין רִיק חברתי או היעדר קשר, שתפס בפתאומיות את מקומם של הקשרים הבין-מיניים הישנים, המורכבים וההדוקים שמיוחסים לחקלאות המסורתית. כנגד הגישה המקובלת הזו, המאמר שלפנינו מתאר את תהליך השינוי שעברה החברה החקלאית המסורתית עם תיעוש החקלאות כתהליך רציף ומתמשך, והניכור שהשתרר בין בני-האדם לחיות אחרות מתואר כמצב עתיר תכנים מנטליים, חברתיים, ניהוליים וטכנולוגיים. המאמר מתמקד בניכורם של בני-האדם כלפי החיות, ללא ניסיון להעריך את מצבן של החיות ואת עמדתן כלפי בני-האדם.
הניכור התפתח בשני תהליכים מקבילים. מצד אחד הוא תוצאה של מניעים מנטליים – רתיעה חדשה וגוברת מסממני גופניות ואלימות שעודדה את הסתרתם ("הרגישות החדשה", במחקרים היסטוריים); ומצד אחר הניכור הוא תולדה של שיקולים טכניים גרידא, ללא מניע רגשי או ערכי, כמו בתחומי חקלאות ותעשייה אחרים – חלוקת עבודה חברתית, מוסדית וגיאוגרפית, ניהול רציונלי, מיכון וכיו"ב (נושא שנזנח במחקר על יחסי אדם-חיה). בתחילת התקופה הנדונה במאמר, המניעים המנטליים לניכור אפיינו את המעמדות הגבוהים, ואילו השיקולים הטכניים, שהשפעתם הייתה מקיפה הרבה יותר, עיצבו את הזירה החקלאית ואת שוק המזון הזול. לקראת סוף התקופה, ובמיוחד בערים הגדלות במהירות, התאחדו כל הגורמים האלה והביאו לעולם ניכור רב-ממדי ועמוק בין בני-האדם לחיות המנוצלות בחקלאות.
המאמר מתמקד בארצות שהשינויים העיקריים החלו בהן והתפשטו מתוכן לרוב חלקי העולם – בתחילה בריטניה ולאחר מכן ארצות-הברית. השינויים הטכניים בפרקטיקה החקלאית, שהמקורות ההיסטוריים מעידים עליהם במישרין, מוצגים בנפרד מן השינויים שחלו בהתייחסותם של בני-האדם לחיות, שלא פעם אינם מתוארים במקורות אלא יש להסיק עליהם מעדויות עקיפות. כל אחד משני סוגי השינוי האלה מחולק לשלושה שלבים, שבראשית התהליך ההיסטורי היו קרובים זה לזה, ובהמשכו נפרדו יותר ויותר: ניצולן החקלאי של חיות במשקים; השימוש בהן בידי הצרכנים; וערכאות התיווך השונות שתפסו מקום גדול יותר ויותר בין שני השלבים שלעיל – ההובלה, ההמתנה לשחיטה, ההרג ועיבוד הגוף המת.
