ליד בניין המגורים שלי הסתיים היום ניסוי מאולתר ואכזרי בכושר ההסתגלות של מיינות, כשסוף סוף נאטם עמוד תאורה חלול ששימש לשבעה ניסיונות קינון עגומים.
אוכלוסיית המיינות בלב העיר צפופה למדי, ואיני יכול לזהות בוודאות זוג מסוים אלא רק לקשור זוג לאתר קינון מסוים. ייתכן אפוא שכבר באביב 2019 היכרתי את זוג המיינות מעמוד התאורה הסמוך. באותה עת הן עדיין קיננו בצמרת דקל בחצר בית משותף. ב-4 ביוני בקירוב פרח משם גוזל אחד, וב-3 באוגוסט פרחו שני גוזלים ממחזור קינון שני. קינון נוסף באותו דקל התקיים באביב 2020: עד 7 ביוני שמעתי משם קולות האכלה, ואומנם לא איתרתי פרחונים אך לא ידוע לי על שום הטרדה מיוחדת שעבר הזוג בקן הזה. איני יודע אפוא אם הגוזלים מתו או סתם פרחו למדשאה בצידו המוסתר של הבניין. כך או כך, מאז ועד היום לא שבו מיינות לקנן בדקל ההוא, אך 20 יום לאחר הפריחה האחרונה משם החל זוג מיינות לגלות עניין בעמוד תאורה סמוך. כך רשמתי ב-27.6.2020 ביומן התצפיות שלי:
"זוג מתעניין בבניית קן ממזרח לבניין – בתוך עמוד תאורה. העמוד נמצא 14 מטר מהקן שהיה בדקל, כנראה אותו זוג. בצהריים איתרתי את המיינות על העמוד, ועד 19:20 הן המשיכו לשהות שם, עומדות בקצה העמוד, לעיתים יחד ולעיתים לבד, יורדות למדשאה וחוזרות, ופעמים רבות נכנסות לתוך העמוד, בדרך-כלל רק פרט אחד ולפעמים שניהם יחד. השהייה בתוך העמוד ארכה עד כ-5 דקות. ראיתי עשרות ביקורים כאלה בתוך העמוד, תמיד במקור ריק – כלומר המיינות בודקות את המקום ביסודיות אך אינן מתחילות בקינון. מדובר בעמוד מתכת הבנוי מצינור; פתחי שאר העמודים הדומים ברחוב מכוסים, ורק העמוד שבחרו המיינות פתוח. כ-1.20 מטר מפתח העמוד בולטים ממנו ברגים, ונראה אפוא שזהו גבול העומק האפשרי של הקן. המיינות הבוגרות נכנסות לצינור ויוצאת ממנו בקלות, אך אין שום אפשרות לפרוש בתוכו כנפיים, ומוזר מאוד שהמיינות מיטיבות כל-כך להיכנס ולצאת. אני חושש שאם יבקעו שם גוזלים הם לא יוכלו לצאת."
בדיעבד הסתבר שזוג המיינות אכלס את הצינור במועד מוקדם יותר: כבר ב-29 ביוני שמעתי גוזלים מתוך הצינור. ב-22 ביולי שמעתי קולות האכלה אחרונים, ובימים הבאים ראיתי בסביבה פרחון חלשלוש אחד – כנראה עדות להצלחת הקינון בעמוד התאורה, אך לאור ריבוי המיינות בסביבה איני בטוח בזה.
החששות שהבעתי בעקבות התצפית הראשונה התממשו בבירור בעונת הקינון הבאה, 2021. ארבעה מחזורי קינון התקיימו בעמוד התאורה בעונה הזו, וככל הנראה שלושה מהם הסתיימו במות הגוזלים בתוך הצינור. הנה הפרטים שרשמתי על הקינונים האלה לפי הסימן הבטוח ביותר לקינון בתוך עמוד – קולות גוזלים בעת האכלה:
- מחזור 1: האכלות ראשונות ב-21 באפריל; אחרונות כבר ב-24 באפריל.
- מחזור 2: האכלות ראשונות ב-29 במאי; ככל הנראה פרחון יחיד הצליח לפרוח מתוך העמוד ב-19 ביוני.
- מחזור 3: האכלות ראשונות ב-17 ביולי; אחרונות ב-2 באוגוסט.
- מחזור 4: האכלות ראשונות ב-25 בספטמבר; אחרונות ב-3 באוקטובר.
השנה, 2022, שבו המיינות לקנן בעמוד התאורה, בשני מחזורים שלמיטב ידיעתי הסתיימו במות הגוזלים בתוך העמוד:
- מחזור 1: האכלות החל מ-4 במאי; אחרונות ב-23 במאי.
- מחזור 2: האכלות ראשונות ב-19 ביוני; אחרונות ב-2 ביולי.
אם כן, למיטב ידיעתי 5 מבין 7 ניסיונות הקינון בצינור הסתיימו בתמותת כל הגוזלים. כישלון זה בולט על רקע תצפיותיי במיינות שקיננו בחורים אחרים (בדקלים ובבניינים): איני יודע כמה גוזלים מתו ונשארו מתים בתוך הקינים, אך כל המקרים שתיעדתי הסתיימו בפריחת גוזלים חיים, בדרך-כלל שניים.
לאחר הכישלון האחרון בקיץ זה ראיתי את זוג המיינות על העמוד רק לעיתים רחוקות, והיום נאטם ונסגר הפרק הקשה הזה בחייהן. אטימת עמוד חשמל גבוה היא משימה מסובכת המחייבת מעורבות של העירייה, ואני מודה שלא עשיתי מאמץ להביא לאטימת העמוד כי הייתי בטוח שהמיינות ילמדו להתרחק ממלכודת הגוזלים הזו. היום, כשסוף סוף הגיעו לאזור פועלים על מנופים כחלק ממבצע החלפת מנורות הרחוב בלב יבנה, ביקשתי מהם לאטום את החור הקטלני, ומסתבר שיש בידיהם פקקים מיוחדים לכך. בעצם כבר לפני שנים אפשר היה למנוע מוות מגוזלים רבים בעמוד הזה ובכמה עמודים אחרים בעיר.
לכאורה, מיינות מצויות מסתגלות בגמישות עצומה לסביבה המעוצבת בידי אדם. קשה להאמין שמין יכול להתפשט בהצלחה כפי שעשו המיינות בישראל אם הזוגות המקננים אינם מצליחים ללמוד מטעויות גסות. רק היום טרחתי לקבץ יחד את כל הנתונים שלעיל, והמסקנה המזעזעת היא שזוג המיינות השכנות שלי לא למד דבר. ואם מיינות לא לומדות מטעות בוטה בבחירת מקום קינון, אילו סיכויים יש לציפורים פחות אינטליגנטיות?
המיינות השכנות שלי הפליאו לעלות ולרדת בתוך הצינור האנכי, ועמוד התאורה הסמוך הרג את גוזליהן בלבד. קשה לדעת מה הם גורמי המוות בתוך עמוד; אפשרות סבירה אחת היא עומס חום קיצוני (אולי נוסף על אוורור לקוי), ואפשרות סבירה אחרת היא חולשת הגוזלים שאינם מסוגלים לעלות בצינור ולהגיח החוצה (גוזלים באתר קינון נורמלי מרבים להתחזק לפני הפריחה – ללכת ולנפנף בכנפיים). אני משער שגם מצע הגופות המצטברות לא תורם לבריאות הגוזלים החדשים.
עמודים חלולים הם מלכודת מוות ידועה לציפורים ממינים רבים, לאו דווקא גוזלים. ביבנה לא ראיתי אף ציפור מתקרבת לצינורות החלולים האנכיים והנדירים האלה – מלבד מיינות. אך המסקנה הידועה מראש מ"ניסוי" המיינות שהסתיים היום ביבנה היא שאם איתרת עמוד חלול ללא פקק, צריך לפנות לעירייה מייד ולבקש שהעמוד ייאטם. בהרהור בדיעבד, גוזלי המשפחה ממול נהרגו כשנרדמתי במשמרת שלי.
פורסם במקור: חיות בר יבנה (דף פייסבוק), 4.8.2022.
