18 בדצמבר 2020: בלגן גדול בלינת הנחליאלים ביבנה היום, וזוהי הזדמנות לעצור לסיכום ביניים של התופעה. בחורף הזה, נחליאלים לבנים לנים בתוך יבנה אולי מאז 27 בנובמבר, וללא ספק מאז 1 בדצמבר. ב-3 בדצמבר הבחנתי שחלקם אינם נשארים באתר הלינה אלא ממשיכים צפונה (לאן – איני יודע; תצפית יחידה שעשיתי מצפון ליבנה בתקופה זו מפנה את הזרקור לעבר נס ציונה, קרוב ל-9 ק"מ מאתר הלינה ביבנה). המעקב אחר נחליאלים מגיעים, נחליאלים ממשיכים ונחליאלים הנכנסים לעצים ביבנה מצריך לפחות שלושה צופים מיומנים במיקומים שונים, ולכן הנתונים שרשמתי אינם מדויקים. אף-על-פי-כן אני יכול לכתוב בבטחה שבכל 11 התצפיות בלינת הנחליאלים שערכתי מאז 3 בדצמבר, חלק מהנחליאלים המגיעים ליבנה נשארים ללון בה וחלקם ממשיכים צפונה. מספר הממשיכים צפונה קטן הרבה יותר ממספר הנשארים, אך השינוי מיום ליום עצום; למשל, שלשום ספרתי 69 נחליאלים ממשיכים לעומת 120 נשארים (כלומר נכנסים ללון בעצים בתוך יבנה), ואתמול 2 ממשיכים בלבד לעומת 147 נשארים.
היום הגיע הבלגן לשיא חסר תקדים: מספר הממשיכים צפונה עלה ל-115 (הרבה מעבר למספר הממשיכים בכל התקופה) לעומת כ-178 שנשארו. כמו כן, הפעם ראיתי בבירור שכמחצית מכלל הממשיכים לא עצרו כלל ביבנה אלא עברו מעל הנחליאלים החונים ונופפו להם לשלום מהדרך; המחצית השנייה של הממשיכים כללה נחליאלים שכבר הספיקו לנחות, לתפוש שיחה עם חבריהם שעל הקרקע ורק אז המשיכו הלאה. כל הערבובייה הזו התמשכה על פני 25 דקות – לפני ארבע וחצי בערך עברו נחליאלים צפונה בלי לנחות בדרך, ואחרי כן יצאו צפונה בעיקר נחליאלים שכבר התקבצו על הקרקע ביבנה. ואם לא די בבלבול הזה, חלק מהנחליאלים התקדמו צפונה בעת שאחרים כבר סגרו את היום שלהם ונכנסו לעצי הלינה הסמוכים. אה, כן, וגם היו נחליאלים שיצאו צפונה וחזרו על עקבותיהם אחרי כמה עשרות או מאות מטרים; החבורה שנותרה בעיר התעופפה סביב אתר הלינה הרבה יותר מכפי שעשתה בימים קודמים; וככל שאני יכול לשפוט מממרחק 310 מטרים ומבעד לנהמת המכוניות – מקהלת הלינה היום הייתה קולנית יותר מאי-פעם. חשוב להעיר כאן שאם אתר הלינה הצפוני יותר אכן נמצא ברחוב ראשי בנס ציונה, אז הנחליאלים שמעדיפים אותו השקיעו כרבע שעה נוספת של תעופה עד שהגיעו לשם, כלומר הם הגיעו ליעדם כמעט בחושך, 6 דקות לאחר שהנחליאלי האחרון ביבנה כבר נכנס למיטתו, ואפילו אחרי שמקהלת ה"לילה טוב!" ביבנה כבר השתתקה.
כל הפרטים האלה מספקים הצצה לעולם של החלטות נחליאליות. לנוכח מצב פשוט יותר, של התקבצות ללינה במתכונת קבועה, אתה עשוי לומר לעצמך "ציפורים מתקבצות ללינה לקראת החשיכה כי זה מה שציפורים עושות", ואולי להסביר את התופעה בכמה טענות פונקציונליות מוכרות על לינה משותפת: חום, הגנה, אינטראקציה חברתית, החלפת מידע. אך תצפית יסודית יותר, ובפרט התצפית היום, מגלה תמונה הרבה יותר מסובכת. יש נחליאלים המעדיפים בתקופה מסוימת את יבנה ויש המעדיפים את אתר הלינה הצפוני יותר, וההעדפה לכאן או לכאן אינה משקפת העדפה פשוטה לאתר הלינה הקרוב ביותר למקום הפעילות היומי. לנחליאלי שמוכן להשקיע בצליחת כ-9 קילומטרים נוספים ולהגיע ליעדו אחרי זמן כיבוי אורות צריך להיות מניע חזק לעשות זאת. אולי אפשר למצוא לכך הסבר פונקציונלי; למשל, אולי אתר הלינה המשוער בנס ציונה חם יותר, אך ספק אם אפשר לגלות נתון כזה. אילו הבז הנודד המקומי היה פושט היום על אתר הלינה ביבנה, אפשר היה להאשים אותו בהברחת נחליאלים מהעיר, אך בימים האחרונים, ובפרט היום, לא זיהיתי כל סימן לדורס בשעה הרגישה. גם בני-אדם מטרידים לא איתרתי שם, אדרבה, האזור כולו נרגע באווירת שישי-קר-קורונה.
בנוסח אתולוגי מעונב אפשר לומר שהנחליאלים ביבנה הפגינו היום התמודדות עם הנעות סותרות. ובשפה פשוטה יותר – העלולה לגרום לזואולוג או לאקולוג המסורתי התקף לב – הנחליאלים התלבטו בין רצונות ושיקולים שונים ביחס לשתי מטרות הידועות להם מראש. אמנם אין שום אפשרות לעמוד על הרצונות והשיקולים האלה ללא מעקב אחרי התנהגותם של הנחליאלים כאינדיבידואלים, וזוהי משימה לגמרי לא מעשית כשמדובר במאות פרטים הנפוצים במשך עונה קצרה על פני עשרות קילומטרים (ואפשר להוסיף כאן בעליצות: הבחירה החופשית של הנחליאלים מהותית לשאלות העולות כאן, ולכן קרוב לוודאי שאף אתולוג לא ישבה נחליאלים כדי לבדוק שאלות כאלה בתנאי מעבדה).
ייתכן שלמרות התמונה הכללית המורכבת, הרצונות והשיקולים של הנחליאלים כפרטים אינם מסובכים ביותר. למשל, מצד אחד אפשר שיש הבדלים בטמפרטורה או בחומרת האיומים באתרים השונים, כפי שציינתי לעיל, ומצד אחר ייתכן שמצב גופני אישי מאפשר רק לנחליאלים מסוימים להרחיק בקלות עד למקום הלינה המיטבי. ואולם גם אילו הייתה אפשרות לחקור את הנושא, אין סיבה להעדיף הסברים פשוטים וגופניים גרידא. ייתכן שנחליאלים מסוימים בילו לילות רבים יותר באחד האתרים וכך הם התרגלו לבחור בו; אפשר שנחליאלים כלשהם דווקא עברו באתר הזה חוויה טראומטית והם מעדיפים אפוא לוותר עליו; אולי יש לנחליאלים טעם אישי בעצים והעדפה אישית לעצי אתר מסוים; ואולי יש נחליאלים המוכנים להרחיק במעופם רק כדי להישאר עם החברים או עם בן הזוג – אף-על-פי שבאופן אישי לא כל-כך אכפת להם היכן הם לנים. איני חושב שיש דרך מעשית לבחון בשטח שיקולים כאלה, אך לפחות ברור שהנחליאלים מתלבטים כהוגן.
פורסם במקור: חיות בר יבנה (דף פייסבוק), 18.12.2020.
