"שחרור בעלי-החיים" הוא כנראה הטקסט המשפיע ביותר בתולדות התנועה להגנה על בעלי-חיים. את הספר כתב ב-1974 פילוסוף צעיר, פיטר סינגר, שהצליח לשלב בכרך אחד דיון פילוסופי חד, ניתוח אידיאולוגי מבריק וסיכום עובדתי תקדימי. התחקיר העובדתי עבר לאחר שני עשורים עדכון ברוח המקור, ומטבע הדברים הוא התיישן במקצת בינתיים. עם זאת, הספר בכללותו הוא עדיין יצירת-מופת אקטואלית לגמרי. לפניכם קטע מתוך הפרק הראשון. כמו שאר הכתיבה הפילוסופית של סינגר, הגישה היא אנליטית מובהקת, והטיעון כה בהיר, עד שכמעט נדמה שהדברים מובנים מאליהם. אופייני לסינגר גם המאמץ להימנע מהפגנת מקוריות: השינוי הנדרש בהתנהגותנו כלפי חיות אינו נובע מעקרונות חדשים אלא הוא מתחייב מתוך העקרונות שממילא מכוננים את מחשבתנו המוסרית.

"כשאנו אומרים כי כל בני-האדם שווים, יהיו אשר יהיו גזעם, אמונתם ומינם — מהי, בעצם, הנחתנו? אלה המגינים על חברות היררכיות ובלתי-שוויוניות מצביעים על כך כי בסופו של דבר בני-האדם אינם שווים, יהיו המבחנים לכך אשר יהיו. יהיה הדבר לרצוננו או לא, ברור הדבר כי צורתם וקומתם של בני-האדם הן שונות; הם בעלי גישות-מוסר שונות, כושר אינטלקטואלי שונה, רמה שונה של טוב-לב ורגישות לצורכיהם של אחרים, יכולת שונה לתקשר, והתנסות שונה בתחושות של עונג וכאב. בקיצור, לו הדרישה לשוויון-זכויות הייתה נשענת על קיומו של שוויון-בפועל בין כל בני-האדם — היה עלינו לחדול מדרישת השוויון. […]
"התשובה הנכונה לכל אלה הטוענים לקיומם של הבדלים מולדים בכשירויות בין הגזעים השונים ובין המינים היא לא בכך שטענה זו בטעות יסודה, יהיו אשר יהיו הוכחותיה, אלא עלינו להבהיר הבהר היטב כי הדרישה לשוויוניות אינה תלויה באינטליגנציה, ביכולת מוסרית, בעצמה פיסית או בתכונות עובדתיות אחרות מסוג זה. השוויוניות היא עיקרון מוסרי ולא קביעת עובדה. אין בנמצא כל נימוק הגיוני שבעטיו עלינו להניח כי הבדלים עובדתיים ביכולותיהם של שני בני-אדם מצדיקים שוני כלשהו במידת ההתחשבות שלנו בצורכיהם ובאינטרסים שלהם. עיקרון השוויוניות בין בני-האדם אינו תיאור של מציאות עובדתית נטענת; זהו מרשם כיצד עלינו להתייחס כלפי בני-האדם. […]
"מן העיקרון האמור בדבר שוויוניות יש להסיק כי דאגתנו לאחרים ונכונותנו להתחשב באינטרסים שלהם אינן צריכות להיות מותנות במראיהם או ביכולותיהם, הגם שטיב דאגתנו והתחשבותנו חייב להיות מותאם לאפיונים של אלה הנתונים להשפעת מעשינו: דאגה לרווחתם של ילדים הגדלים באמריקה מחייבת ללמדם קריאה; התחשבות ברווחתם של חזירים עשויה לחייב לא יותר מאשר להניחם עם חזירים אחרים במקום שבו נמצאת כמות מספקת של מזון ומרווח מספיק לתנועה חופשית. אולם על פי עקרון-השוויוניות, חייב בכל מקרה להתקיים היסוד הבסיסי של התחשבות באינטרסים של היצור, יהיו אינטרסים אלה אשר יהיו ויהיו יצורים אלה אשר יהיו, אם שחורי-עור או לבנים, אם גברים או נשים, אם בני-אדם או בעלי-חיים אחרים."

מקור

פיטר סינגר, שחרור בעלי-החיים, תרגום: שמואל דורנר, (תל-אביב: אור-עם, 1998), עמ' 38-35.