הסיקסק שצילמתי אתמול נראה כאילו התחפש ליונה, אך עמידתו על גג מייצגת התנהגות נפוצה של החופמאים האלה ביבנה. הסיקסק הזה נמצא קרוב מאוד לשטח הפתוח שסביב נחל שורק, ואולי הופעתו על הגג מקרית; אך בביקורים מזדמנים באזורי התעשייה ביבנה ראיתי שוב ושוב סיקסקים על גגות, ונראה אפוא שהם מעבירים שם חלק משמעותי מזמנם. עד שמישהו יקיים תצפיות סדירות באזורי התעשייה, אספתי תצפיות על כמה סיקסקים שהגיעו עמוק יותר לעיר. לאחר כמה תצפיות מבודדות בסיקסקים על גגות שונים, ב-15 ביולי ראיתי זוג סיקסקים על מבנה ציבור בדרום העיר, ומאז ועד היום אני רואה שם לפחות זוג אחד עומד על אחד מכמה גגות קרובים, כמעט מדי יום, לעתים במשך שעות. בתצפית השיא שלי על הגגות האלה (29.7.2020) ראיתי שם שישה סיקסקים – מספר הסיקסקים המדויק שראיתי גם בנחל יבנה ועל המדשאות שסביב הנחל בכל ביקור שערכתי שם בערבי הקיץ. מן הסתם אלה אותם פרטים.
הסבר סביר לעמידה על הגגות הוא שמדובר במקום הבטוח ביותר לסיקסק בעיר. כשהסיקסקים חונים בנחל המכותר בשבילים או משחרים על המדשאה הסמוכה, הם אינם מצליחים ליהנות מכמה דקות של שלווה אפילו בחצות הלילה; כל אדם שעובר מחריד אותם. לפי התרשמותי, על הגגות הם עומדים כמעט ללא תנועה כי איש אינו מפריע להם שם. ואולם מדובר בגגות חדשים, חלקים ומשופעים למדי, כלומר מקום עמידה ותו לא. אולי באזורי התעשייה המצב אחר: אולי כשגג גדול מאוד, שטוח, תחום במעקה רציף ואין בו ניקוז טוב, עם השנים מצטבר עליו די חול כדי לשמש מצע לצמחייה, עד שנוצר בית גידול הולם לשיחור מזון?
מאז התצפיות הראשונות שלי בסיקסקי הגגות ביבנה אני מקווה שאראה קינון סיקסק על גג. הקינון שם נראה כמו פשרה סבירה לסיקסקים המוצאים את מזונם במדשאות עירוניות. קינון סיקסקים על גגות הוא תופעה מוכרת, אך המחסור במזון שם מהווה בעיה גדולה לאפרוחים משום שעליהם למצוא את עיקר מזונם בכוחות עצמם, אך הם אינם מסוגלים לעוף עד גיל 7-6 שבועות. ב-1995 פרסמו סטיב מאדג' ומשה קורן ידיעה על קינון סיקסקים על גגות בכפר בלום. התופעה התפשטה באוכלוסייה המקומית תוך עשור מאז ראשית שנות ה-80, ולדברי מאדג' וקורן "הבעיה עם קינון גגות היא שנראה כי זבובים הם מקור המזון היחיד הזמין לאפרוחים, שחייבים אפוא לרדת לקרקע כדי לשחר בדרך הרגילה." שנתיים אחרי הדיווח ההוא התפרסם סקר גדול שנעשה בקיבוץ גבעת חיים. עקיבא יוגב ויורם יום-טוב דיווחו על תצפית ב-685 קיני סיקסקים, מתוכם 28 (4.1%) נבנו על גגות ב-16 אתרים שונים. מדובר בגגות נמוכים: 5-3 מטרים מהקרקע, ולדברי הכותבים "לאחר הבקיעה, האפרוחים קפצו או נפלו על הקרקע ונשמרו על-ידי הוריהם בדרך הרגילה." על הצלחתו של קינון הגגות מעיד השימוש החוזר (7-3 פעמים) שעשו סיקסקים בשלושה מאתרי הקינון שעל הגגות, לעומת מקרה אחד ויחיד של שימוש חוזר באתר קינון על הקרקע. התיאור של מאדג' וקורן פסימי יותר: הם מצאו אפרוחים שטבעו בצינורות ניקוז היורדים מהגגות. ככל הנראה, חלק מהאפרוחים ניסו לגלוש מהגג בדרך המוזרה הזו.
עם התפשטותם של בני-אדם על מכונותיהם וחיותיהם, אני חושש שעתיד הקינון של לא מעט דוגרי קרקע תלוי בהסתגלותם לגגות. אבל אותם גגות ביבנה שראיתי סיקסקים עליהם גבוהים יותר מגגות המבנים הקיבוציים שתוארו לעיל, והקפיצה מהגגות הגבוהים עלולה אפוא להיות מסוכנת יותר. יתרה מזאת, אפרוח סיקסק ששרד בקפיצתו לרחוב עירוני צפוי למצוא את מותו ברחוב בדרך אחרת. אני מקווה שהתפתחות ספונטנית של בית גידול עשיר על גגות – עשיר דיו לפרנס משפחת סיקסקים – אינה חלום אלא מציאות הקוראת לציפורים האלה.
המאמרים שהוזכרו
Madge, Steve, and Moshe Koren. "Spur-winged Lapwings Nesting on Rooftops." British Birds 88, no. 5 (May 1995): 224-225.
Yogev, Akiva, and Yoram Yom-Tov. "Roof Laying by the Spur-winged Plover, Vanellus spinosus." Israel Journal of Zoology 43 (1997): 87-88.
פורסם במקור: חיות בר יבנה (דף פייסבוק), 12.12.2020.
