"שהות בקן ונוכחות חומרי קינון הם בין הגורמים הסביבתיים הידועים כמעודדים דגירה, ויש להימנע מהם. לכן איסוף הביצים מהמגשים שבתוך הקן ועל הקרקע צריך להיות תכוף (בין 10 ל-20 פעם ביום) ויש לפנות את הנקבות מהקנים בכל איסוף מהמגשים. […] אפשר להשתמש בקנים המצוידים במנגנון לפליטת הביצה ובמסילות איסוף; כ-50% מהלולים [ללהקות רבייה של תרנגולי הודו] בצרפת מצוידים כיום במנגנון כזה. מספר הקנים גם צריך להספיק כדי לאפשר שלפחות 20% מהנקבות יוכלו לגשת לשם בו-זמנית (קן לכל 5-4 נקבות) וכך להגביל את הצורך להטיל על הקרקע. אף על-פי שצעדים אלה עשויים להבטיח, במקרים מסוימים, מניעת ביטויים של דוגרנות, בדרך-כלל יישאר צורך להשלימם בעריכת טיפולי ריפוי [כלומר: שבירת הדוגרניות]."

Guemene, Kansaku and Zadworny 2001, sec. 3.1.

לקיחת הביצים בתדירות גבוהה עלולה לעורר תסכול, בנוסף לחרדה מפני טריפה מתמשכת. אולם לא ברור עד כמה סובלות התרנגולות מתסכול בגלל הרצפה האלכסונית בתיבת ההטלה, הגורמת לביצה להתגלגל למגש מחוץ לקן (בדומה לשיטה הנהוגה בכלובי סוללה). אין ספק, שהדבר מפחית את הדוגרנות; אולם במידה שהתרנגולת דוגרנית, האם הביצה המתרחקת ממנה, מעוררת בה תחושת אובדן? האם התרנגולת נאבקת להחזיק בה? הספרות מתעלמת משאלות אלה. עם זאת, לתרנגולות בלולים ללא כלובים יש נטייה לאכול ביצים שנשברו, והדבר מרמז כי לאחר האובדן הביצה, נעלם הערך הרגשי שלה. מעבר לשאלות קשות אלה, יש לשים לב, שבלולי רבייה של תרנגולי הודו ושל תרנגולי בית מהגזעים המנוצלים בתעשיית הבשר, עוסקים עובדי הלול בקביעות באיתור נקבות דוגרניות במטרה לעקור מהן את הדחף הטבעי, בשיטות אלימות. בהיעדר מניפולציות יעילות, מציינים חוקרי INRA, עשוי שיעור הדוגרניות בלול תרנגולי ההודו להגיע עד 70%.

ברירה מלאכותית נגד דוגרנות

התשובה לשאלה: נפגעות!

סקירת החומר הרלוונטי לשאלה "האם תרנגולות נפגעות מלקיחת הביצים שהטילו?", מבהירה, שהמוטיבציה של תרנגולות מסוימות לדגור היא חזקה מאוד ומתמשכת לאחר לקיחת הביצה. בהיעדר יכולת לדגור, הן ודאי חוות תסכול משמעותי, וכנראה גם חרדה עקב חוסר היכולת להתגונן. בנוסף לכך, תרנגולות עוברות ייסורים בגלל מאבק הלולנים לעקור מהן את הדוגרנות. הפגיעות הללו שוליות בתעשיית הביצים האינטנסיבית, שם דוכאה הדוגרנות על-ידי פגיעות חמורות עוד יותר. אולם ככל שהמשק מסחרי פחות, כך מועדות התרנגולות לסבול יותר באופן ספציפי מלקיחת הביצים.

שאלות מדעיות

כאמור, הסבל שנגרם לתרנגולות מלקיחת הביצים, לא נבדק ישירות בכלים מדעים. אולם ניתן, במסגרת מחקר, להציע לתרנגולת בחירה בין תנאי הטלה שונים ולקיחת ביצים בשיטות שונות, ולבדוק מה היא תבחר ועד כמה היא מוכנה להשקיע בכך; ניתן לבדוק עד כמה היא תשקיע בשמירה על ביצה מפני ניסיונות לקיחה שהיא מסוגלת להתמודד אתם; ולבדוק סימני מצוקה לפי פעולות לא נורמליות ומדידות גופניות. דברים אלה אינם מהווים בשום פנים הצעה לבצע מחקרים פוגעניים ומיותרים בתרנגולות, אלא הם נועדו להמחיש עד כמה הנושא מתאים למחקר בשיטות הפוגעניות הנהוגות במדע רווחת בעלי-החיים. הסיבה להתעלמות החוקרים מהנושא אינה נובעת אפוא מקושי מחקרי.

המדע בשירות התעשייה

מדוע, אם כן, אין מחקר מדעי על הפגיעה שגורמת לקיחת הביצים? התשובה היא כלכלית ואידיאולוגית. מדע רווחת בעלי-החיים נועד – במקרה הטוב – לסייע במיתון הניצול של חיות ולא בביטול הניצול. מחקר על לקיחת ביצים, לעומת זאת, חותר תחת עצם השימוש האנושי בביצים, ולכן אין לאיש בממסד המדעי עניין (או תקציב) לבצעו. לא זו בלבד שלולנים מתעקשים לקחת מהתרנגולות את כל הביצים, עד האחרונה; למעשה, אם יאפשרו לתרנגולת לדגור אפילו על ביצים מעטות, היא תפסיק מיד להטיל במשך תקופה ארוכה. לכן כל פרקטיקה חקלאית שתתיר דגירה – משמעותה עלייה דרמטית במחירי הביצים. הנושא לא צפוי אפוא לעלות אפילו בקרב צרכנים, המעוניינים במוצרים "הומאניים" מן החי ומוכנים לשלם קצת יותר, אבל לא פי כמה.

פשרות אפשריות?

למעשה, גם כשלוקחים מתרנגולת ביצים, ניתן למנוע חלק מהסבל הנובע מכך, אם מאפשרים לה לדגור על כמה ביצים לא פוריות, או אפילו ביצי-דמה. כך עשוי הצורך שלה לדגור לבוא על סיפוקו, לפחות בחלקו. כפי שיודעים מגדלים חובבים, המעוניינים לעודד תרנגולות אחדות לדגור (כדי "לייצר" אפרוחים ללא שימוש במדגרה) – תרנגולות עשויות להיכנס למצב דוגרנות אפילו כאשר מספקים להן כדורי גולף לדגור עליהם. קבוצת עבודה משותפת של ארגונים בריטיים לרווחת בעלי-חיים, העוסקת בתנאי החיים של בעלי-חיים במעבדות מחקר, קבעה:

"ניתן להפחית את המצוקה שנגרמת לתרנגולת אשר הביצים 'שלה' [המירכאות במקור] נלקחות ממנה על-ידי החלפתן בביצי-דמה, שהיא תשב עליהן עד שיהיה ברור שהן לא עומדות לבקוע."

BVAAWF/FRAME/RSPCA/UFAW 2001, p. 20.

זוהי התייחסות הישירה היחידה (!) שמצאנו לסבל הכרוך בלקיחת הביצים. לא מפתיע, שדו"ח זה כלל אינו קשור ב"ייצור" ביצים למאכל, אלא בגידול תרנגולות ללא ציפייה להפיק מהן אספקת ביצים שוטפת. רק בתנאים אלה, יש המתעוררים להבחין במצוקה הכרוכה בלקיחת הביצים.

בעיית הלגהורן

ראינו, שבתרנגולות מהגזעים המנוצלים לייצור ביצים מסחרי, ובעיקר לגהורן, התנוון יצר הדגירה במהלך הברירה המלאכותית, ולכן נראה שלקיחת הביצים לא גורמת סבל לרובן (אך לא לכולן). אמנם, במשקים משפחתיים קטנים, מעדיפים להחזיק תרנגולות מגזעים שלא איבדו את הדוגרנות. לכן דווקא במשקים שבהם כמעט שלא גורמים לתרנגולות מצוקות אחרות, לקיחת הביצים מועדת לפגוע בהן יותר. אולם גם מצב הלגהורן בעייתי מאוד מבחינה אתית. הברירה המלאכותית פתרה את רוב בעיית הסבל הישיר מלקיחת ביצים, אך היא הביאה לעולם תרנגולות הסובלות במיוחד מתכונות לא טבעיות, כגון הטלת-יתר. בנוסף לכך, היכולת האימהית שלהן פגומה וקיומן כגזע תלוי אפוא באדם. במובן זה, סוגיית הסבל לא ממצה את הבעיה האתית: קשה שלא לראות פסול בעצם עיוותו של מין ביולוגי למטרות אגואיסטיות, גם אם לא נלווה לכך סבל.

דימויים כוזבים

נשוב לפיטר סינגר, ולטענתו ש"עופות שניתן להם מחסה ושטח בחוץ להתהלך עליו ולחכוך רגליהם בעפר חיים בנוחות. ודומה שאין הם נפגעים מנטילת ביציהם." (עמ' 214) מדוע פילוסוף שהשקיע מאמץ חריג וחלוצי בתחקירים עובדתיים, שילב בתחקיר גם טענות כה בלתי אחראיות ומופרכות? תשובה אחת היא, שסינגר ודאי לא המציא את טענותיו יש מאין, אלא הסתמך על "ידע כללי". כולנו "יודעים" הרבה על חיות במשקים חקלאיים, כי נחשפנו לדימויים פופולאריים של המשק החקלאי – דימויים המשרתים ערכים של נוסטלגיה לחיי כפר בריאים, הצדקה סמויה לניצול חיות, ועוד. בסיפור על ביקור שערכה בילדותה במשק המשמש כמרכז חינוך, כותבת סופרת ילדים מקונטיקט, קת'לין וויידנר זואיפלד:

מסקנה: הניצול מצמיח את תירוציו

ובכל זאת, כיצד הרשה לעצמו אחד מגדולי ההוגים של התנועה לשחרור בעלי-חיים, לקבוע קביעות עובדתיות בעלות השלכות אתיות – ללא מקור, חקירה או נימוק? אין מי שמיטיב להסביר זאת יותר מסינגר עצמו:

"כשאתה קורא במקורות מסוף המאה השמונה-עשרה ואילך, אתה נתקל לעתים קרובת בקטעים שבהם מדגיש המחבר את הרוע שבאופן התנהגותנו אל בעלי-החיים האחרים בביטויים כה עזים עד שהנך בטוח שכאן, סוף-סוף, מדובר במישהו ששחרר עצמו לחלוטין מן הרעיונות הסוגניים, וממילא גם שחרר את עצמו מן המעשה הנפוץ מכל מעשי-הסוגנות – מעשה אכילת בעלי-חיים אחרים. […] אתה תמיד נוחל אכזבה. פתאום אתה מוצא הגבלה או התנאה במהלך טיעוניו של האיש או שמצורף שיקול נוסף, והמחבר חוסך מעצמו נקיפות-מצפון באשר לתפריטו […].

סינגר, עמ' 246.

סינגר טוען, על סמך טענות עובדתיות שגויות, שאין בעיה אתית בצריכת ביצים ממשקים עם מרעה חופשי. נראה שזהו עוד מקרה היסטורי, שבו המחבר חוסך מעצמו נקיפות-מצפון באשר לתפריטו. נפילתו של סינגר בפח שהוא כה נזהר ממנו בנסיבות אחרות, ממחישה עד כמה כולנו מועדים ליפול בפחים כאלה. מוסר-ההשכל הוא, שבכל הזדמנות שבה מבקש אדם להשתמש בחיות לתכליותיו – למשל, לצריכת ביצים – הוא ודאי ימצא את תירוציו. קשה לברר בכל דילמה אתית, האם חיה אמנם סובלת משיטת ניצול מסוימת; סביר יותר, מבחינת ההכרעה האתית, לפסול את עצם הניצול, עוד בטרם נמצאו הוכחות לסבל.

מקורות

פיטר סינגר, שחרור בעלי-החיים, תרגום: שמואל דורנר, (ישראל: אור-עם, 1998. לפי מהדורה מעודכנת, 1990).

מקורות עבור "על הדוגרנות: דחפים ותסכול"

"Hermann Klein-Hessling, “Scientific Management of Turkey Breeder Hens”, Poultry Digest Online 3(5), pp. 1-18 – 2003 Midwest Poultry Federation Convention, Proceedings, pp. 128-147.
Anna Lundberg and Linda J. Keeling, “The Impact of Social Factors on Nesting in Laying Hens (Gallus gallus domesticus)”, Applied Animal Behaviour Science 64(1), April 1999, pp. 57-69.
Carsten Schradin and Gustl Anzenberger , ”Prolactin, the Hormone of Paternity”, News in Physiological Sciences 14(6), December 1999, pp. 223-231.
Peter J. Sharp, “Immunological Control of Broodiness”, World's Poultry Science 53, March 1997, pp. 23-31.
C. M. Sherwin and C. J. Nicol, “A Descriptive Account of the Pre-Laying Behaviour of Hens Housed Individually in Modified Cages with Nests”, Applied Animal Behaviour Science 38(1), October 1993, pp. 49-60.
C. M. Sherwin and C. J. Nicol, “Behaviour and Production of Laying Hens in Three Prototypes of Cages Incorporating Nests”, Applied Animal Behaviour Science 35(1), October 1992, pp. 41-54.
Cynthia M. Book and James R. Millam, Influence of Nest-Box Substrate (Pine Shavings vs. Artificial Turf) on Nesting Behavior and Prolactin Levels in Turkey Hens (Meleagris gallopavo), Applied Animal Behaviour Science 33(1), March 1992, pp. 83-91.
M. E. El Halawani, W. H. Burke, and P. T. Dennison, "Effect of Nest-Deprivation on Serum Prolactin Level in Nesting Female Turkeys", Biology of Reproduction 23, 1980, pp. 118-123.

מקורות עבור "מהו המחיר שמוכנה תרנגולת לשלם עבור ביצה?"

"Barry Koffler, “Broodiness and Broody Hens”, FeatherSite – The Poultry Page, updated 31.10.2005.
Bill Ransom, “Scraps”, Carve Magazine 6 (5), 1.9.2005.

חגי כהן, דימויי המשק והידע אודותיו בשני סגנונות מחשבה: הכחדת אתוס שיתוף הפעולה ההדדי כמהפכה מדעית, עבודה סמינריונית, אוניברסיטת תל-אביב, מאי 2005/

.Jesse J. Lyons, “Small Flock Series: Incubation of Poultry”, Department of Animal Sciences, University of Missouri, Revised February 2003.
K. ter Horst, “Improvement of Domestic Poultry Keeping in Bangladesh”, INFPD Newsletter 12 (2), (International Network for Family Poultry Development – FAO) July – December 2002, pp. 6-16.
"|How Can They Have a Chance?”, The Coop (The Classroom, Incubation/Raising Chicks), 14.5.2002.
D. Guemene, N. Kansaku and D. Zadworny, “The Expression of the Behavior of Incubation at Turkey and its Control in Breeding”, INRA Productions Animales 14, 2001, pp. 147-160.
Anna Lundberg and Linda J. Keeling, “The Impact of Social Factors on Nesting in Laying Hens (Gallus gallus domesticus)”, Applied Animal Behaviour Science 64(1), April 1999, pp. 57-69.
Peter J. Sharp, “Immunological Control of Broodiness”, World's Poultry Science 53, March 1997, pp. 23-31.
Carol Vaage, “Chickens”, Carol Vaage's Web Site (Alberta), accessed 21.4.2006.
Johnny Mountain, “Raising Chickens: Special Accommodations for Egg Layers”, The Farm (Summertown Tennessee), accessed 21.4.2006.
Patricia Nikolina Clark (author) and Amy Wummer (illustrator), “Eggacheggaba”, Highlights School Program (Ohio), accessed 21.4.2006.
Don Schmitz & Grandkidsandme, “The Chicken Man”, The Grandkidsandme Foundation (Minnesota), accessed 21.4.2006.
Faith Drummond, “Hens are Birds Too”, Homestead.org (USA), accessed 21.4.2006..
"Chickens and Eggs”, In the Valley Community Farm (Afton, MN), accessed 21.4.2006.

מקורות עבור "האם אפשר לעקור את הרצון לדגור?"

"W.R. (BillCox, "The Problem of Floor Eggs", Canadian Poultry Consultants Ltd., August 2005.
Judith K. Blackshaw, Notes on Some Topics in Applied Animal Behaviour, third edition, June 1986, updated in 2003 by Paul McGreevy, Chapter 3f.
Hermann Klein-Hessling, “Scientific Management of Turkey Breeder Hens”, Poultry Digest Online 3(5), pp. 1-18 – 2003 Midwest Poultry Federation Convention, Proceedings, pp. 128-147.
D. Guטmטne, N. Kansaku and D. Zadworny, “The Expression of the Behavior of Incubation at Turkey and its Control in Breeding”, INRA Productions Animales 14, 2001, pp. 147-160.
M. E. El Halawani, S. E. Whiting, J. L. Silsby, G. R. Pitts, and Y. Chaiseha, “Active Immunization with Vasoactive Intestinal Peptide in Turkey Hens”, Poultry Science 79, 2000, pp. 349–354.
John L. Barnett, “A Travel Report Presented to the RIRDC: Evaluation of Alternative Egg Laying Production Systems in Europe”, Rural Industries Research and Development Corporation, December 1999.
Carol M. Vleck, “Hormonal Control of Incubation/Brooding Behavior: Lessons from Wild Birds”, Proceedings of the WPSA 10th European Poultry Conference, Israel, 1998, pp. 163-169.
Ian J. H. Duncan, “Behavior and Behavioral Needs”, Poultry Science 77, 1998, pp. 1766–1772.
Zhou Jiang Feng, Characterization of Prolactin Receptor in Meleagris gallopavo, a doctoral thesis, McGill University, Montreal, October 1997, pp. 10-16, 140-142.
Peter J. Sharp, “Immunological Control of Broodiness”, World's Poultry Science 53, March 1997, pp. 23-31.
Barry Koffler, “Broodiness and Broody Hens”, FeatherSite – The Poultry Page, updated 31.10.2005.
"Just a Broody Nuisance”, British Free Range Egg Producers Association, accessed 28.4.2006.
Robert Plamondon, Poultry FAQ: Frequently Asked Questions About Poultry (With Emphasis on Free-Range Chickens), Miscellaneous Issues, plamondon.com (Oregon), accessed 28.4.2006.

מקורות עבור "מחשבות על לקיחת ביצים"

"Zoehfeld, KathleenWeidner, "Hatch", FindArticles, Sep 2004.
Barry Koffler, “Broodiness and Broody Hens”, FeatherSite – The Poultry Page, updated 31.10.2005.
"How Can They Have a Chance?”, The Coop (The Classroom, Incubation/Raising Chicks), 14.5.2002.
Laboratory Birds: Refinements in Husbandry and Procedures, Fifth report of the BVAAWF/FRAME/RSPCA/UFAW Joint Working Group on Refinement, Laboratory Animals 35(4), Supplement 1, 3.10.2001.
Patti Pitcher, "My Fine Feathered Friends", Friendly Haven (Washington), accessed 5.5.2006.

פיטר סינגר, שחרור בעלי-החיים, תרגום: שמואל דורנר, (ישראל: אור-עם, 1998. לפי מהדורה מעודכנת, 1990).

פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליונות 253-250, 14.4-5.5.2006. שועתק מאתר אנונימוס, 10.2.2007.