הפרות בתעשיית החלב כלואות בצפיפות גדולה, מצב המגדיל את הסיכון לנגיחות הדדיות, וכן לפגיעה ברפתנים ובציוד החליבה. הרפתנים "פותרים" את הבעיה על-ידי סילוק הנשק של הפרות — הקרניים — כאשר הן עדיין גורות (עגלות). השיטות המקובלות להסרת הקרניים הן צריבת אזור הצמיחה באמצעות חומר מאכל חזק במיוחד (סודה קאוסטית), או גדיעת הקרניים באמצעות ניסור, ריסוק או צריבה בברזל מלובן. שתי השיטות נפתחות בריסון העגלה, שעלול להיות אלים מאוד. הטיפול עצמו מכאיב באופן קיצוני אם הוא נערך ללא הרדמה, והכאבים עלולים להימשך ימים רבים לאחר מכן.

גדיעת קרניים שגרתית של עגלות, ישראל 2001 (צילום: אנונימוס)

בסוף שנת 2001 צילמו פעילי עמותת אנונימוס פעילות שגרתית של גדיעת קרניים ברפת אחת (משם לקוח הצילום המצורף). כעבור שבועות אחדים שודרו הצילומים בתוכנית הטלוויזיה כלבוטק, ולמחרת התקיים דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות אברהם פורז. כל המשתתפים בדיון הסכימו, שביצוע גדיעת הקרניים ללא הרדמה מהווה עבירה בוטה על חוק צער בעלי-חיים. דוברי משרד החקלאות והחקלאים טענו שרק במקרים חריגים לא משתמשים בהרדמה, אך העדויות מהשטח, ובכלל זה עדותו של הקבלן שהועסק בגדיעת הקרניים בקיבוץ גת, הצביעו על כך שההימנעות מהרדמה מקובלת מאוד. אנונימוס, תנו לחיות לחיות ויוסי שריד הגישו תלונות במשטרה (לאחר למעלה מארבע שנים, זוכו גודעי הקרניים מאשמת התעללות).

עד מהרה הוציא מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות חוזר לכל רפתות החלב, ובו איסור על גדיעת קרניים ללא הרדמה בפיקוח וטרינרי. האיסור התייחס באופן שרירותי רק לעגלות מגיל 10 ימים ומעלה. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל שבה הצליח ארגון להגנה על חיות להביא לאיסור על שיטה חקלאית נפוצה. עם זאת, בעקבות האיסור הפכה הצריבה באמצעות סודה קאוסטית לשיטה המועדפת להסרת הקרניים. שיטה זו מסוכנת מאוד: מינון לא נכון של החומר עלול לגרום לפציעה בראש, ואפילו לזלוג לעיניים ולגרום עיוורון.

בשנים האחרונות מפרסם משרד החקלאות בשיתוף עם גופים חקלאיים אחרים "מדריך לרווחת בעלי-חיים ברפתות ובדירי חלב." במהדורה העדכנית ביותר נכתב ש"הסרת קרניים ופטמות עודפות מגיל 10 ימים ומעלה, תבוצע על פי הנחיות השירותים הווטרינריים" (עמ' 13). החקלאים צריכים אפוא להסתמך על "פעולות השחתה בבעל חיים: הנחיות השירותי הוטרינריים," סעיפים 8-7: "כל הורדת קרניים מעבר לגיל 10 ימים מחייבת הרדמה מקומית אשר תבוצע על ידי רופא וטרינר. הפעולה תתבצע בעזרת אמבריוטום או מסור תוך השארת 5 ס"מ לפחות מבסיס הגולגולת. ניתן להסיר את כל הקרן באמצעות ניתוח אשר יתבצע בהרדמה מקומית/כללית על ידי רופא וטרינר." כמו כן, "הסרת ניצני קרניים בבקר על-ידי משחה (צריבה כימית), מותרת, לאחר גיל 10 ימים הפעולה תבוצע בהרדמה בלבד." הנחיות אלה מתעלמות הן מעגלות צעירות מגיל 10 ימים והן מהכאבים הצפויים לאחר שהתפוגגה השפעת החומר המרדים.

אם כן, כמו לא מעט רפורמות נקודתיות אחרות בשיטות חקלאיות, גם כאן מדובר בשיפור צנוע בלבד, שלעתים אין אפילו ביטחון בהשפעתו החיובית, וממילא כמעט שאי-אפשר לאכפו.

מקורות

אריאל צבל, "נאסרה גדיעת קרניים ללא הרדמה: התיעוד, החשיפה, הזעזוע – וההישג," זכויות בעלי-חיים השבוע 30-29, ינואר 2002.

טל להט, "צריבה בראש: השימוש בסודה קאוסטית למניעת גדילת הקרניים של עֶגלות," זכויות בעלי-חיים השבוע 58, אוגוסט 2002.

יוסי וולפסון, "ללא הרדמה, ללא אחריות משפטית: על פסק-הדין בעניין גדיעת קרני פרות," זכויות בעלי-חיים השבוע 291-289, ינואר 2007.

פעולות השחתה בבעל חיים: הנחיות השירותים הוטרינריים, משרד החקלאות.

מדריך לרווחת בעלי-חיים ברפתות ובדירי חלב, מהדורה שלישית 2016, המועצה לענף החלב בישראל.

פורסם במקור: החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם (דף פייסבוק), 15.7.2016.