הרהורים בתגובה לתיאור שהציגה בעל-פה (30.5.2019) מירי שרון דה פריס, מטפלת רגשית בעזרת בעלי-חיים ועובדת מקלט הקופים הישראלי, לשיטת הטיפול שלה בילדים בתוך המקלט – שיטה המתבססת על צפייה בקופים ממרחק בטוח לכל הצדדים. המסה כוללת תשע טענות: 1. טיפול רגשי בעזרת בעלי-חיים ללא מגע איתם מבוסס על השלכת תכנים אנושיים על החיות; 2. שיטה זו מחייבת צפייה בהתנהגות מגוונת ומורכבת של החיות; 3. בפסיכותרפיה יש הטיה לטובת החזקת חיות בשבי; 4. הטיפול נטול המגע אינו דומה לשיטות טיפול אחרות, ועל פניו הוא מוגבל; 5. היעדר תקשורת הדדית בין החיה למטפלת ולמטופל אינו מהווה בעיה מכרעת בטיפול; 6. השיטה של מירי היא דוגמה אחת לטיפול נטול מגע, וייתכנו כיוונים אחרים בטיפול נטול מגע; 7. מידת הכוח שמפעילות מטפלות על חיות משקפת את כפיפותה של הפסיכותרפיה למוסדות חיצוניים; 8. המניע לצמצום השליטה בחיות במסגרת המקצוע אינו צורך מקצועי אלא כוחות חברתיים חיצוניים; 9. יש צורך דחוף בפרסומים מקצועיים בנושא. (12.8.2019, 2814 מילים).

למאמר המלא: אריאל צבל, "טיפול בעזרת בעלי-חיים ללא מגע איתם – הערות בעקבות ביקור במקלט הקופים הישראלי," האתר של ד"ר אריאל צבל, 12.8.2019.