סמינר בהנחיה משותפת עם ד"ר דניאל פילק, שנערך בשנה"ל 2001, סמסטר ב', מטעם המכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל-אביב, ביוזמת ד"ר חוה יבלונקה. בסמינר השתתפו שש תלמידות. גרסאות משופרות של הסמינר העברתי בקיץ 2001 בתל-אביב ובחורף 2002 בירושלים בהפקת אנונימוס בפני כמאה משתתפים.

מתוך החומר הפרסומי של הקורס:

הסמינר יבחן את הקשרים בין חברה, כוח, שליטה ותחום החיים (גוף האדם, ביו-אתיקה, רפואה, מחקר גנטי, וניצול ממוסד של בעלי-חיים בחקלאות, בניסויים ועוד). הסמינר יבדוק את תרומתן של מסורות תיאורטיות והוגים מסוימים לבירור סוגיות אלה: אסכולת פרנקפורט, פוקו, גראמשי, פמיניזם, אתיקה סביבתית וזכויות בעלי-חיים.

במסגרת הסמינר יעסוק דניאל פילק בבדיקה ביקורתית של הבנת גוף האדם, הטיפול בו והאתיקה של הטיפול בו מחד גיסא, והמחקר הגנטי מאידך גיסא, בקונטקסט של פרויקט הגמוני ניאו-ליברלי, ובהקשרים שבין ידע לכוח.
שאלות של פיתוח הגן, של הנדסה גנטית אנושית ושל שינוי הגוף יועלו בהתייחס לצירים השונים של חלוקת הכוח בחברה העכשווית: מעמדי, מינני, לאומי, אתני. בין השאלות שנבחן: האם גוף האדם הוא ישות קבועה או שיש לו היסטוריה משלו? מהן הצורות השונות של עיצוב הגוף והשליטה עליו? אילו קשרים קיימים בין הגישות לחקר הגוף – הכולל בימינו את חקר הגנום האנושי – לבין אופני שליטה וחלוקת משאבים וכוח במישורים אחרים (כלכלה, תרבות)? אילו גישות אתיות אפשריות בנוגע לפעילויות פולשניות כלפי הגוף והגן (הארכת חיים, שיבוט גנטי, שינוי גנטי)?

אריאל צבל יבחן פגיעות ממוסדות בחיות על בסיס התפיסה הרווחת בשיח של זכויות בעלי-חיים, לפיה חיות מלבד האדם הן חלק מקהילת בעלי המעמד המוסרי. מתוך התייחסות לתנאי ניצולן של חיות בתעשיות המודרניות (חקלאיות ואחרות), ייבחנו מספר מגמות תרבותיות-היסטוריות:

1. איזה תפקיד יש להפגנת השליטה האנושית בטבע ביחס לכינון הזהות האנושית? באילו מובנים מתפקדות הפגיעות הממוסדות בחיות כאמצעי להפגנת השליטה?
2. כיצד משפיעים חלוקת העבודה והמיכון בתעשיות המנצלות חיות על יחס האוכלוסייה האנושית לחיות אלה? אילו מנגנונים אידיאולוגיים תורמים לעיצובו של יחס זה?
3. באילו מובנים ניתן לראות את מגמות השחרור החדשות ביחס החברה המערבית למינים אחרים כחלק מאי-נחת כללית (הכוללת מגמות ירוקות ופמיניסטיות) לגבי שליטת האדם בטבע?

הערה: הסמינר פתוח לתלמידים מחוץ למכון, כולל תלמידי סוף התואר הראשון.

רשימת נושאים ומקורות – אריאל צׁבל

(מקורות המודגשים בכוכבית – קריאת חובה. כל השאר – קריאת רשות. בשיעורים שבהם אין טקסט מרכזי, יש לבחור באחד מן הטקסטים המוצעים)

1. התנועה לזכויות בעלי-חיים בדור האחרון

פיטר סינגר, שחרור בעלי-החיים, (תל-אביב: אור-עם, 1998), הקדמות למהדורות 1975 ו-1995, עמ' 16-25, ומתוך פרק 6 "הסוגנות כיום", עמ' 284-289.
מתוך המניפסט של התנועה לשחרור בעלי-חיים. מומלץ לקרוא את כל הספר.

Richard Ryder, Animal Revolution: Changing Attitudes Towards Speciesism, (Oxford: Berg, 2000), pp. 2-5, 163-213.
רוב הספר מוקדש לתיאור היסטוריה מוקדמת יותר של המאבק בספישיסיזם, בדגש על בריטניה. ריידר הוא אחד מן הפעילים הבולטים בתחום בדור האחרון בבריטניה.

Henry Spira, “Fighting to Win”, in: Peter Singer (ed.), In Defence of Animals, (Kent: Basil Blackwell, 1985), pp. 194-208.
מאמר מאת אחד מן הפעילים הבולטים בתחום בארצות-הברית, על המאבקים שניהל. זהו מאמר ישן (ספירא עשה מאז רבות), המציג בבהירות יוצאת דופן אסטרטגיה של מאבק מוצלח. פיטר סינגר פרסם ב-2000 ביוגרפיה של ספירא (Ethics Into Action: Henry Spira and the Animal Rights Movement).

http://europa.eu.int/comm/food/fs/aw/index_en.html
מתוך אתר האיחוד האירופי, כולל חוקים לרווחת בעלי-חיים בחקלאות (חלקם בתוקף וחלקם ייכנסו לתוקף בשנים הבאות), ונושאים הנמצאים עדיין בדיון.

יוסי וולפסון, "זה יהיה קרב אחרון", קול החי – כתב-עת לזכויות בעלי-חיים, בטאון האגודה נגד ניסויים בעלי-חיים, מס' 12, 2000, עמ' 17-20.
מאמר קצר על ההיסטוריה (הקצרה אף היא) של המאבק לזכויות בעלי-חיים בישראל. וולפסון הוא אחד מן הפעילים הבולטים בתחום בעשור האחרון.

2. מושגי יסוד באתיקה בין-מינית

*פיטר סינגר, שחרור בעלי-החיים, פרק 1 "כל בעלי-החיים הם שווים" עמ' 33-56, פרק 6 "הסוגנות כיום" 258-284.
קריא ביותר ומשכנע, בזכות הניסיון לפנות לקהל רחב ככל האפשר. בטקסט זה מצליח סינגר להימנע בדרך-כלל מן הבעיות המאפיינות את עמדתו התועלתנית.

Tom Regan, “The Case for Animal Rights”, in In Defence of Animals, pp. 13-26.
תמצות קצר מאוד של ספר (מומלץ) בעל שם זהה, מ-1983. מתנגד לתועלתנות ומציג תורת מוסר המושתתת על זכויות.

David DeGrazia, Taking Animals Seriously: Mental life and Moral Status, (Cambridge: Cambridge University Press, 1996), pp. 2-10, 36-53.
ספר מאת פילוסוף, הבוחן בהרחבה (בניגוד לסינגר ורגאן) נתונים מתחום הביולוגיה, ובעקבות זאת מנסה לברר באילו מינים מופיעות תכונות הראויות למעמד מוסרי. הספר כולו מומלץ; הקטעים שסומנו כאן עוסקים במיפוי ספרות האתיקה עד 1996, ובהתמודדות עם טענות נגד מתן משקל מוסרי שווה לאינטרסים דומים.

Josephine Donovan, “Animal Rights and feminist Theory”, in: Josephine Donovan and Carol J. Adams (eds.), Beyond Animal Rights: A feminist Caring Ethic for the Treatment of Animals, (New York: Continuum, 1996), pp. 34-59.
ביקורת פמיניסטית על הרציונליזם המודגש בשיח שנוצר בעקבות סינגר ורגאן.

3. המכניזציה של הגוף: תנאי החיים והמוות

Siegfried Giedion, Mechanization Takes Command, (New York: W. W. Norton & Company, 1948), pp. 209-256.
תיעוש ההרג ועיבוד הגוף של חזירים בסוף המאה ה-19 בארה"ב. כולל הבחנות על התנגדותו של היצור החי ושל הגוף עצמו לתהליך התיעוש.

פיטר סינגר, שחרור בעלי-החיים, פרק 3 "בחווה התעשייתית", עמ' 130-195.
סקירה כללית של תנאי החיים והמוות בתעשיות המזון בעולם המערבי. מתבסס על ספרות חקלאית.

חגי כהן ונעמה הראל, קובץ מאמרים קצרים על משקים מתועשים בישראל. רוב המאמרים אמורים להתפרסם בחודשים הקרובים בחוברות שמפיקה "אנונימוס" – עמותה לזכויות בעלי-חיים. הם מתבססים על ספרות חקלאית שראתה אור בעברית.

מקורות חקלאיים שונים, קובץ מאמרים קצרים על תעשיית הפטמים. בדגש על תנאים ממשקיים.

4. ביות ושליטה גנטית

Juliet Clutton-Brock, A Natural History of Domesticated Mammals, 2nd edition, (Cambridge UK: Cambridge University Press, 1999), introduction and chapters 1-2, pp. 1-48.
הגדרה של מושג הביות, כולל היבטים תרבותיים וגיאוגרפיים, תכונות גופניות ונפשיות, שינוי גנטי.

Juliet Clutton-Brock, “The Unnatural World: Behavioural Aspects of Humans and Animals in the Process of Domestication” in: Animals And Society: Changing Perspectives, (London and New York: Routledge, 1994), 23-35.
הביות כתהליך שבו מאבדות החיות המבויתות את התרבות המקורית שלהן ומסגלות לעצמן היבטים מסוימים של התרבות האנושית.

R. B. Jones and P. M. Hocking, “Genetic Selection for Poultry Behaviour: Big Bad Wolf or Friend in Need "?, Animal Welfare, 1999, 8: pp. 343-359.
הצעה לבצע שינויים גנטיים בשלווים ובתרנגולות כדי ליצור זנים שתכונותיהם הנפשיות והתנהגותם הולמים את תנאי המשק המתועש.

מקורות חקלאיים שונים, קובץ מאמרים קצרים על מניפולציות גנטיות בפטמים.

5. "מדעי האדם" לאחר ביקורת הספישיסיזם

פיטר סינגר, טום רגאן ודיוויד דגראציה, קובץ הערות קצרות על בעיית ה-bias באתיקה בין-מינית.

Tim Ingold, “From Trust to Domination: An Alternative History of Human-Animal Relations”, In: Animals And Society: Changing Perspectives, (London and New York: Routledge, 1994), pp. 1-22.
חיות ניצודות כיצורים אוטונומיים, המקיימים מערכת-יחסים הדדית עם הציידים – לפי תפיסת-העולם של ציידים-לקטים, לעומת יחסי השליטה האופייניים לראשית הביות.

Richard Tapper, “Animality, Humanity, Morality, Society”, in:Tim Ingold (ed.) What is an Animal?, (London: Routledge, 1994).
סקירת ההיסטוריה של הקשר בין האדם למינים מבויתים במונחים של קשרים מעמדיים.

Barbara Noske, “Meeting the Other: Towards an Anthropology of Animals”, in: Beyond Boundaries: Homans and Animals, (Montreal, New York and London: Black Rose Books, 1997), pp. 161-170.
על ילדים שאומצו על-ידי חיות בר, והצעה לחקר חיות לא-אנושיות, במתודולוגיות שפותחו באנתרופולוגיה לחקר האחר האנושי.

Carol J. Adams, The Sexual Politics of Meat: A Feminist-Vegetarian Critical Theory, (New-York: Continuum, 1990), pp. 25-62.
טיעון בדבר קיומו של קשר עמוק בין אכילת בשר לתרבות הפטריארכלית. ודאי הטקסט הבולט ביותר בשיח הפמיניסטי-צמחוני.

John Simons, “The Longest Revolution: Cultural Studies after Speciesism,” Environmental Values, Vol. 6, (1997), pp. 483-497.
ביקורת הספישיסיזם כאתגר מיוחד והכרחי העומד בפני מחקר התרבות. דוגמאות ממחקר הספרות.

6. שליטת הציוויליזציה בטבע

*Theodor W. Adorno and Max Horkheimer, “Odysseus or Myth and Enlightenment”, in: Dialectic of Enlightenment, (London: A. Lane, 1973), pp. 43-80.
אודיסאוס של הומרוס מגלם את הציוויליזציה האירופית, שכוחה בשליטה בגורמים טבעיים חיצוניים ובטבע הפנימי.

Nick Fiddes, Meat: A Natural Symbol, (London and New York: Routledge, 1991), pp. 30-118.
אכילת בשר כסמל אוניברסלי של שליטת האדם בטבע, כשערך סמלי זה מהווה סיבה מרכזית למנהגי אכילת בשר בתרבויות שונות.

Harriet Ritvo, The Animal Estate: The English and Other Creatures in the Victorian Age, (Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1987), part 3: “Animals and Empire”, pp. 205-288.
הרג ולכידה של חיות בארצות הכבושות על-ידי האנגלים במאה ה-19, והערך הסמלי של פעילויות אלה כביטוי לשליטה קולוניאלית.

7. הסתרה והרחקה של הסבל וההרג

*Norbert Elias, (originally published: 1939), The Civilizing Process: The History of Manners, (Oxford: Blackwell, 1994), pp. 95-105, 156-168, 443-460, 492-498.
שינויים בנימוסי השולחן (ובכללם דרכי הגשת בשר ואכילתו), דעיכתם של גילויי אלימות יומיומיים, הופעתו של ריסון עצמי והופעתם של רגשות בושה, בחברה האירופית שלאחר ימי-הביניים.

Jean Baudrillard, (originally published: 1970), The Consumer Society: Myths and Structures, (London, Thousand Oaks and New Delhi: Sage Publications, 1998), pp. 25-36.
ניתוקן של סחורות מתהליך הייצור שלהן בתודעת הצרכנים, ומשמעותן בספירת הצריכה.

Elizabeth S. Paul, “The Representation of Animals on Children’s Television”, Anthrozoos, Vol. IX, no. 4 (1996).
סקירת הייצוגים של חיות שונות בתכניות לילדים בטלוויזיה הבריטית, כולל התייחסות לייצוג של פגיעות שונות בהן ואכילתן.

ספרי ילדים העוסקים ב"חיות משק".

פרסומות למוצרים מן החי.