יש ביבנה ריכוז לינה של סנוניות הרפתות. הסנוניות לנות שם במשך כל השנה, ומאות או אלפי תושבי יבנה מכירים את התופעה מקרוב (ולמרות זאת אין מציינים את מיקומו המדויק של האתר ברשת חברתית פתוחה!). נקודת התצפית הקבועה שלי נמצאת 500 מטרים צפונית-מזרחית לפתח אתר הלינה – מיקום מצוין לאיתור התכנסות ללינה ויציאה ממנה בכל האזור שמצפון עד מזרח לאתר.
היום ראיתי 50 סנוניות בדיוק מגיעות ללינה, ובכלל זה 32 סנוניות בהתקבצות טרום-לינה (מכיוון שסנוניות נמצאות במקום במשך כל היום ואפילו נחות בעשרותיהן באתר הלינה, לא תמיד ברור מהי התקבצות טרום-לינה; אני מתכוון לשלב שהסנוניות הפסיקו בו בעליל לצוד חרקים והחלו להסתחרר יחד בקבוצה הפונה כמעט כגוף אחד לכיוונים שונים). ב-16:44 ראיתי את הסנוניות הראשונות המגיעות במעוף החלטי לאתר הלינה על רקע סחרורי הטרום-לינה, וב-16:56 ראיתי את הסנונית האחרונה ממהרת להגיע על רקע שמי הדמדומים המתכהים במערב. עד כאן הכל צפוי ורגיל. אך שבע דקות אחרי אחרונת המתכנסות – סנונית אחת התחרטה: היא יצאה במעוף החלטי לצפון-צפון-מזרח ונבלעה בחשכה המשתררת במהירות.
אז סנונית אחת התחרטה; אז מה? העובדה המפתיעה היא שלא מדובר במקרה יחיד אלא בתופעה קבועה. כמעט מדי יום, כשסנוניות המאסף מגיעות לאתר הלינה או כמה דקות מאוחר יותר, יוצאות סנוניות מעטות לכיוון ההפוך, ועד כמה שאור הדמדומים מאפשר לי לראות – הן אינן חוזרות. עם התצפית היום רשמתי 31(!) תצפיות כאלה מאז שהבחנתי לראשונה בתופעה הזו, ב-14.9.2020 (אמנם ברוב המקרים נאלצתי להודות שאיני בטוח אם הסנוניות באמת עזבו, כי קשה לראות אם הן חזרו לאתר הלינה בחסות האפלולית או בין בניינים). גילוי התופעה אירע בשיא הנדידה, ומספר הסנוניות אשר לנו מדי יום באתר היבנאי נע בין כמה מאות ועד למעלה מאלף. מספר הסנוניות שראיתי עוזבות (אולי) בכל יום הגיע עד כ-200 בתחילת אוקטובר; ב-2 באוקטובר אפילו הצלחתי לעקוב אחר 120 סנוניות שעזבו את האזור ונעלמו במרחק גדול במזרח. בשבועות האחרונים כבר לא מדובר בסנוניות נודדות אלא בכמה עשרות סנוניות שזהו מקום משכנן הקבוע, ואף-על-פי-כן כמה מהן עדיין יוצאות ברגע האחרון ומתרחקות מאתר הלינה.
בעונת הנדידה, הסנוניות המתחרטות יצאו בלהקה צפופה מאוד – בניגוד בולט לפיזור שמאפיין את הסנוניות בכל הזדמנות אחרת באתר הלינה הזה, אפילו בלהטוטי הטרום-לינה שלהן. הלהקות הצפופות האלה גם שוטטו לא מעט, ולעתים הבחנתי בפרטים הנושרים מהן בחזרה לאתר הלינה. על רקע זה, בימים הראשונים הנחתי שמדובר בתגובה על הפרעה באתר הלינה; ככלות הכל, אנשים רבים מסתובבים שם. ואולם הסנוניות המתחרטות עלו מן האתר בזמן דומה לעתים קרובות מדי, ולא רק בימי עסקים עמוסים אלא גם בסופי השבוע ובתקופת סגר הקורונה. בהדרגה השתכנעתי שלא מדובר בתגובה להפרעה מיוחדת אלא בהחלטה מסוג אחר.
אז מדוע כמה מן הסנוניות מתחרטות ברגע האחרון? איני יודע, וקרוב לוודאי שלעולם גם לא אדע. במאמר מצוטט להפליא מ-1973 הציעו פיטר וורד ואמוץ זהבי שהתכנסויות של ציפורים מהוות עבורן מרכזי מידע בענייני דיומא (וליתר דיוק: בעניין אתרים מועדפים למציאת מזון). אולי הסנוניות המתחרטות הגיעו בשביל המידע, או פשוט כדי לפגוש את החבר'ה במקום הכי לוהט בעיר, אבל לא התכוונו להישאר כי הן מעדיפות לישון במקום שקט יותר, ירוק יותר, או סתם אחר. אם זה נכון, הסנונית שעברה על פניי היום בתעופה לכיוון רחובות באור הדמדומים האחרון אולי מלמלה לעצמה "היה נחמד להתעדכן, אבל חייבים להגיע הביתה לפני שעוצר הלילה נכנס לתוקף".
המקור שהוזכר
Peter Ward and Amotz Zahavi, "The Importance of Certain Assemblages of Birds as 'Information-Centres' for Food-Finding," Ibis 115, No. 4 (April 2008): 517-534.
פורסם במקור: חיות בר יבנה (דף פייסבוק), 2.12.2020.
